מש׳ הכלכלה: עלייה של 7% בייצוא סחורות ושירותים במעל 110 מיליארד דולר
מהסקירה השנתית של מינהל הסחר עולה כי ארה״ב היא היעד המוביל ביצוא הישראלי, אחריה סין ובריטניה. גידול משמעותי ביצוא לאסיה ולאמריקה הלטינית.
מינהל סחר חוץ מפרסם בימים אלו את הסקירה השנתית והמקיפה אודות היצוא הישראלי. בשנת 2018 היצוא הישראלי שבר שיאים חדשים בהגיעו ל 110.6 מיליארד דולר, גידול של כשבעה אחוזים לעומת אשתקד. בהמשך למגמה בשנים האחרונות, היקף יצוא השירותים הציג בשנת 2018 צמיחה מהירה של כמעט 12% לעומת אשתקד, עם היקף של כ-50 מיליארד דולר. יצוא הסחורות ממשיך אף הוא בצמיחה שעמדה על 3.2% לעומת שנת 2017.
את עיקר הצמיחה ביצוא השירותים ניתן לזקוף ליצוא מהיר של שירותי ענפי ההייטק (גידול של למעלה מ-17%). את הגידול ביצוא הסחורות ניתן לזקוף לשני סקטורים עיקריים – מכונות ומיכון חשמלי והמכשור האופטי והרפואי.
מנהל מינהל סחר חוץ, מר אוהד כהן: ״שנת 2018 היתה שנה עמוסת הישגים עבור היצוא הישראלי, הן מבחינת היקפו אשר הגיע לשיא חדש של 110.6 מיליארד דולר והן מבחינת העשייה שלנו במינהל במסגרת הרחבת מערך הסכמי הסחר שלנו, הרחבת פריסת הנציגויות הכלכליות שלנו ותמיכה במאות חברות ויצואנים בהיקפים חסרי תקדים. הדו״ח אותו אנו מפרסמים היום מהווה עוד שירות ליצואנים המאפשר מבט מעמיק יותר על המגמות ביצוא הישראלי בשנה האחרונה, הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינה סקטוריאלית והתמקדות באזורים גיאוגרפים חשובים עבור היצואנים הישראלים. אנו נמשיך לפעול גם בשנת 2019 להגדלת היצוא במגוון הכלים שפיתחנו ונמשיך לעמוד לרשות קהילת היצואנים בישראל״.
מהסקירה והניתוח, שהוכנו על ידי המחלקה הכלכלית של מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, עולה שהיצוא הישראלי עודנו ריכוזי למדי עם כ-50 חברות שמרכיבות כ-60% מיצוא הסחורות הכללי, כאשר עשרת השווקים המרכזיים ביצוא מרכיבים כ-64% מסך היצוא הישראלי. מבחינה סקטוריאלית, כ-22% מהיצוא הישראלי מורכב מיצוא מכונות ומיכון חשמלי (בהם גם מוליכים למחצה) ו-22% נוספים מורכבים מיצוא כימיקלים ומוצרי התעשיות הכימיות (לרבות מוצרים פרמצבטיים).
עוד מגלה הניתוח ש-52% מיצוא הסחורות הישראלי מקורו בחברות שמטותיהן נמצאים ביישובי הפריפריה (31% מאזור חיפה והצפון, 21% מאזור הדרום). 34% מיצוא הסחורות הישראליות מגיע ממחוז מרכז ו-11% ממחוז תל אביב, כאשר מחוז ירושלים עומד על כ-3% בלבד. הערים המובילות ביצוא הסחורות הישראלי הן פתח תקווה, חיפה, קריית גת ובאר שבע.
מבחינת יעדי היצוא הישראלי, שיעור זהה מיצוא הסחורות מגיע לצפון אמריקה ולאיחוד האירופי (28% לכל אזור) כאשר אסיה מרכיבה כ-25% מיעדי היצוא הישראלי ולאחריהן יתר מדינות אירופה ואירו-אסיה, אמריקה הלטינית, אפריקה ומדינות אוקיאניה.
ארה״ב עודנה היעד המוביל ביצוא הישראלי עם 10.9 מיליארד דולר (סחורות ללא יהלומים), לאחריה סין עם 4.7 מיליארד דולר ואת השלישייה הראשונה סוגרת בריטניה עם כ-4 מיליארד דולר.
עוד מאמרים

טראמפ מקפיא ל-90 יום את המכסים הגבוהים – ומקפיץ אותם לסין: ניתוח המהלכים וההשלכות
הכרזת המכסים הדרמטית ב-10 באפריל 2025 הודיע נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, על מהלך מפתיע בזירת הסחר הבינלאומי: הקפאה זמנית של 90 יום למכס בגובה 35% שהוטל בחודשים האחרונים על יבוא מסחורות מ-86 מדינות, ביניהן ישראל. בתקופה זו יופחת שיעור המכס ל-10%, וזאת בתגובה לפניות של יותר מ-75 מדינות שביקשו לנהל משא ומתן כלכלי עם הממשל האמריקאי. עם זאת, סין לא נכללה במהלך ההקלות –

מדריך בנושא כללי מקור ואימות מקור בהסכם הסחר החופשי ישראל – ארה”ב
ההסכם, שנחתם בשנת 1985, הינו הסכם האס”ח הראשון שעליו חתמה ארה”ב והשני שעליו חתמה ישראל, ומהווה גם כיום את עיקר התשתית לסחר בין המדינות. מרכיב מרכזי בהסכם הוא האפשרות לייצא מוצרים מישראל לארה”ב בפטור ממכס, בתנאי שהמוצרים עומדים בכללי המקור שנקבעו בהסכם. כללי המקור מגדירים מהו “מוצר ישראלי” הזכאי ליהנות מההטבות שמקנה ההסכם. מטרת המדריך היא לספק ליצואן הישראלי מידע מעשי הנוגע לאופן העמידה בכללים אשר

המכסים החדשים של ארה”ב – מטה מינהל סחר חוץ
נשיא ארה”ב דונלד טראמפ הכריז ב-2.4.25 על הטלת מכסים גלובליים על ייבוא סחורות לארה”ב מכל המדינות. טראמפ הגדיר את המכסים כמכסים הדדיים (Reciprocal Tariffs), והסביר שמטרתם המרכזית היא לאזן את גרעון הסחר של ארה”ב מול העולם. המכסים ההדדיים חלים באופן גלובלי ללא יוצא מן הכלל, כולל מדינות להן הסכם אזור סחר חופשי עם ארה”ב, וביניהן ישראל. גובה המכסים ההדדיים משתנה בין מדינה למדינה, ונקבע לפי

מדיניות המכסים החדשה של ארה”ב – וובינר עם מומחי סחר חוץ בשיתוף מכון היצוא והתאחדות התעשיינים
תמצית הוובינר מבוסס על תלול בימים האחרונים הודיע ממשל טראמפ על הטלת מכס בגובה 17% על כלל היבוא מישראל לארה”ב. מדובר במשבר בעל השלכות משמעותיות על היצוא הישראלי, שנאמד בכ-10 מיליארד דולר בשנה. הצעד עלול להביא לפגיעה משמעותית בתחרותיות וברווחיות של יצואנים ישראלים רבים, בעיקר בתחומים כמו קוסמטיקה, יין, טקסטיל ופלסטיקה. נשיא התאחדות התעשיינים, ד”ר רון תומר, ציין כי המשמעות הכלכלית של המכס החדש עשויה