מיסים ביבוא אישי – איך מחשבים בצורה מדויקת?
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה הולכת ומתרחבת של קניות אונליין. תופעה זו אינה ייחודית לישראל ומתרחשת כמעט בכל העולם המודרני, אך מי שמתגורר בישראל צריך להכיר את חוקי תשלום מיסי יבוא, כדי לדעת מה אפשר ומשתלם להזמין. מס על יבוא משתנה ממדינה למדינה ולכן, המאמר הבא יעסוק בנושא של מס יבוא אישי בישראל. המשיכו לקרוא וגלו על מה אתם צריכים לשלם ומדוע.
המקורות ההיסטוריים של מס על יבוא
במקור, מס על יבוא נועד כדי להגן על הייצור המקומי. לכן, בתחילת דרכה של המדינה הם נחשבו גבוהים יחסית, שכן היה צורך בייצור מקומי למינוף המדינה הצעירה. בשנות ה-60 חלה ירידה בשיעורי מחירי המכס, אך הם עלו שוב לאחר מלחמת יום הכיפורים, שהותירה את ישראל במשבר כלכלי, מדיני, צבאי ותרבותי. כל זה השתנה ב-1975, אז החליטו מדינות השוק המשותף וישראל להפחית בהדרגה את גובה המכס ובתוכו תשלום מיסי יבוא והתהליך נמשך עד שהגיע לשיאו בשנות ה 90, אז הוחלט שהמשק הישראלי בשל דיו לייבוא מתחרה. מס יבוא אישי נדון פעמים רבות במסגרת המאבק על יוקר המחיה בישראל ולכן שרי אוצר שונים שמו עליו דגש מיוחד ושאפו להוריד אותו ככל האפשר.
מיסים ביבוא אישי - דוגמא לחישוב
בדרך כלל, עד סכום של $75, יש פטור על תשלום מיסי יבוא. מ $76 ועד $500, המס עומד על 17% מכלל הסכום. אם הסכום הוא מעל $500, גם המס עולה, בין השאר בהתאם לאופי המוצר. זו הסיבה שההמלצה הגורפת עבור מי שמזמין מוצרים אונליין מחו”ל, מאתרים כמו אמזון, נקסט ואליאקספרס, היא לא לעבור את הסכום של $75 ואף להיזהר ולא להתקרב אליו יותר מדי. אם אתם מעוניינים להזמין מוצרים בסך גבוה יותר מ $75, כדאי לפצל את ההזמנות ולוודא כי כל אחת מהן עומדת על $70 ופחות. גם אם זה אומר שתשלמו את דמי המשלוח כמה פעמים, לרוב מדובר בסכום קטן יותר מה 17% של מס יבוא אישי.
למידע מפורט לגבי תשלומי מעמ, מס קניה ומכס על יבוא אישי – הסתכלו בטבלה בעמוד תשלום מי יבוא
פריטים שהיבוא שלהם מותנה באישור מיוחד
יש סוגים שונים של פריטים אשר האישור על היבוא שלהם ניתן על-ידי הרשות המוסמכת – גורם מקצועי שהוסמך לפקח על איכות המוצרים ועל הגדרת התנאים ליבוא שלהם. גם מס יבוא אישי על פריטים אלו נקבע על-ידי הרשות המוסמכת ולכן אם יש לכם ספק לגבי מוצר כלשהו ולגבי תשלום מיסי יבוא החלים עליו, צרו קשר עם הרשות המוסמכת ובררו מהם התנאים ליבוא אותם מוצרים. הפריטים המצריכים אישור מיוחד, משתנים מדי פעם ולכן חשוב לעקוב אחר עדכונים בתחום. נכון להיום, מדובר בכמה סוגי מוצרים:
- מוצרי תקשורת, מוניטורים לתינוקות, ארבעה טלפונים חכמים ומעלה, שלטים ועוד – הרשות המוסמכת היא משרד התקשורת.
- צמחים וזרעים – משרד החקלאות
- חלקי חילוף לרכבים – משרד התחבורה
- מוצרי מזון ותוספי תזונה – משרד הבריאות
- מנגל המופעל באמצעות גז – מכון התקנים
- קסדות – מכון התקנים, אלא אם כן הקסדות מיוצרות בהתאם לתקנים אירופאיים או אמריקאים ואז אין צורך באישור מיוחד.
השתמשו בידע על תשלום מיסי יבוא כדי לתכנן את הקניות שלכם
עכשיו כשיש לכם ידע חיוני על מס על יבוא, אתם יכולים לתכנן את הרכישות שלכם בצורה טובה יותר. בעולם שמבוסס רובו ככולו על שופינג אונליין, הבנה מעמיקה בתחום של תשלום מיסי יבוא, מאפשרת לכם להפוך את הקניות למבצע לוגיסטי מופק היטב. בררו מהו מס יבוא עבור כל מוצר שאתם מזמינים ומה קורה במידה ואתם חורגים מתקרת הפטור. פצלו חבילות והזמנות במידת הצורך והגישו ערעורים על תשלום מיסי יבוא, במידה וזה מתאפשר. כך תמננו את ההוצאות הכלכליות שלכם ותיהנו ממוצרים מכל רחבי העולם, בתנאים אידיאליים.
מידע נוסף על תשלום מיסי יבוא>>
עוד מאמרים
שירותי עמילות מכס
שירותי עמילות מכס כמו גם כל מיני שירותים במדינות אשר על פני הגלובוס, הינם חלק מסך של שירות לוגיסטי, עברו אפקטיביות וכן שינויים בחלוף השנים.
התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר, אוקטובר 2023
לצפייה בהודעה כקובץ לחץ כאן תמצית מסמך זה מציג את התחזית המקרו-כלכלית שחטיבת המחקר בבנק ישראל גיבשה באוקטובר 2023[1] בנוגע למשתני המקרו העיקריים – התוצר, האינפלציה והריבית. תחזית זו גובשה בעיצומה של מלחמת “חרבות ברזל” שפרצה ב-7 לאוקטובר 2023 עם התקיפה האכזרית של ארגוני הטרור מעזה. תקופה זו מאופיינת במידה גבוהה של אי-ודאות בנוגע להתפתחות המלחמה ולהשלכותיה הכלכליות. התחזית כוללת הערכה
מדיניות התקינה בישראל
מדיניות התקינה הלאומית כוללת קביעת עדיפויות בתקינה, יזום כתיבת תקנים חדשים ורביזיות בתקנים הקיימים, הכרזה על תקנים כרשמיים או הסרת רשמיותם, תיאום בין-משרדי בנושאי תקינה והטמעת מדיניות של אימוץ תקינה בינלאומית.
מכון היצוא: הסכם שיתוף פעולה עם מרכז הסחר העולמי בדובאי
ההסכם יאפשר הקמת ביתנים ישראלים בתערוכות הענק של העולם הערבי. שיתוף הפעולה כולל שותפות בכנסים בינ״ל ותערוכות ענק, חילופי משלחות וארגון משלחות של אנשי עסקים בין המדינות וכן תמיכה במימוש הזדמנויות עסקיות בשתי המדינות.
