משבר הקורונה מחדד את הדיון בשיפור יכולת הביצועים של שרשראות ערך גלובליות ולאומיות, והמאבק באירוע כזה מחייב יכולת תפקוד משולבת ברמה גבוהה. לפני הברבור השחור הבא, קיימת חובה לשפר, לשדרג ולשכלל את שרשרת הערך הלאומית של ישראל.
מגפת הקורונה – ״ברבור שחור״ בשרשרת הערך הלאומית
נגיף הקורונה פרץ אל חיינו כסוג של ״ברבור שחור״ אשר איש לא חזה. לברבורים שחורים – אותם אירועים ומצבי קיצון לא צפויים אשר מתרחשים לפתע – יש השלכות עצומות על המדינה, על המשק ועל כל אזרח.
הם מטלטלים את ממשלות וכלכלות העולם, ומחייבים אותן לנקוט באסטרטגיה שונה ממה שידעו עד כה. ישנן דרכים רבות לנתח תהליכי תכנון אסטרטגי, אבל אחת השיטות השימושיות ביותר היא מודל שרשרת הערך. המודל מיושם בדרך כלל בעולם העסקי ומחלק את הפעילויות בארגון לפעילויות ראשוניות המייצרות ערך, כמו רכש, ייצור, לוגיסטיקה ומכירות; ופעילויות תומכות דוגמת כספים ומשאבי אנוש. למרות שלכל חוליה בשרשרת יש התמחות ואוטונומיה משלה, רק כאשר מתקיימות זיקות בתוך השרשרת ורמת הביצוע של כל מרכיב בשרשרת גבוה, ניתן ליצור יתרון תחרותי.
שרשרת ערך קיימת גם ברמה הלאומית ויש לה חשיבות-יתר במצבים של ברבורים שחורים. קשה מאוד להתכונן לאירוע ״ברבור שחור״ מסוים ובכל זאת ניתן להיערך. הפתרון נשען על מארג של מערכות, יכולות ותשתיות לאומיות שהחיבור ביניהן מהווה את אותה שרשרת ערך לאומית. היא מבוססת על כך שהאזרח יקבל את כל השירותים הרלוונטיים מהמדינה בעת המשבר, כדי שהוא יוכל להמשיך בחייו בצורה סדירה באופן הקרוב ביותר ליומיום. איכות השרשרת נמדדת גם בממשקים שבין החוליות, בקצב שהיא מסוגלת לתת מענה לבעיות ובמהירות שהיא יכולה להשיב את מסלול חייו של האזרח לשגרה.
יש לפתח יכולות ניתוח ושליטה להבנת תמונת המצב הלאומית, לשכלל את המערכות הארגוניות הקיימות בשגרה לפעול במצבי משבר ואסון, לשפר את שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה ולחזק את הממשק בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי באופן שיספק מענה מתאים למגזרים ייחודיים
משבר הקורונה מחדד את הדיון בשיפור יכולת הביצועים של שרשראות ערך גלובליות ולאומיות, והמאבק באירוע שכזה מחייב יכולת תפקוד משולבת ברמה גבוהה של כל משרדי הממשלה, שפועלים בדרך כלל בעולמות תוכן שונים. הם נדרשים לעבור לעבוד יחד תוך ריכוז מאמץ משולב, מה שמעמיד במבחן את איכות ״שרשרת הערך״ הלאומית בעת הזאת. מנקודת מבטו של האזרח, שרשרת הערך הלאומית כוללת לא רק משרדי ממשלה, אלא גם את המגזר העסקי, האקדמיה והמגזר השלישי.
אין ספק שבימים שלאחר מגפת הקורונה ולפני הברבור השחור הבא, קיימת חובה לשפר, לשדרג ולשכלל את שרשרת הערך הלאומית של ישראל. יש לפתח יכולות ניתוח ושליטה להבנת תמונת המצב הלאומית, לשכלל את המערכות הארגוניות הקיימות בשגרה לפעול במצבי משבר ואסון, לשפר את שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה ולחזק את הממשק בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי באופן שיספק מענה מתאים למגזרים ייחודיים.
על מנת להתמודד עם אירוע שלא צפינו ולא חזינו, נדרשת חשיבה אחרת, מחוץ לקופסה. יש לרתום הרבה מאוד יכולות מדיסציפלינות מקצועיות שונות, להקים גוף מטה מקצועי אשר יפעיל חממות טכנולוגיות הכוללות אקסלרטורים והאקתונים אשר יפעלו לספק פתרונות חדשניים ויצירתיים בהתאם למאפייני האירוע, ולחזק את יכולות המענה לקהילה באמצעות גופי המגזר השלישי וגופי ההתנדבות למיניהם במקומות שהשלטון המרכזי והמקומי מתקשה להגיע אליהם.
בעולם המודרני שבו ברבורים שחורים מתרחשים בתדירות הולכת וגדלה גם בגלל משבר האקלים הגלובלי, ישנו הכרח ליצור שרשראות ערך גלובליות ולאומיות המסוגלות לרכז מאמץ נקודתי בעצימות גבוהה במצבי קיצון. במדינת ישראל קיים שילוב יוצא מן הכלל של יכולות אשר אמורות לתרום לחיזוקה של שרשרת הערך: ניסיון עצום במצבי משבר ואסון, סולידריות לאומית יוצאת דופן במצבי משבר ואסון ויכולת אלתור המסוגלת לספק מענה יצירתי וחדשני לבעיות אד-הוק. מומלץ להשתמש בכל אלה ביום שאחרי ולפעול בכל הכוח לחיזוק כל החוליות של שרשרת הערך הלאומית. כך, כשנפגוש את ה״ברבור השחור״ הבא, נהיה חזקים וטובים עוד יותר.
אילן רובין הינו אל״מ (במיל׳), יועץ בכיר בתחומי תכנון אסטרטגי ורפורמות ארגוניות בחברת Matrix Consulting.
עוד מאמרים
אתגרי הספנות בעידן של משברים גלובליים
האתגרים המצטברים בשילוח העולמי: מלחמת אוקראינה-רוסיה, הסכסוך הישראלי והמצור החות’ים בבאב-אל-מנדב מבוא: שילוח גלובלי בתוך מהומה גיאופוליטית שילוח גלובלי משמש כעמוד השדרה של הסחר הבינלאומי, כאשר למעלה מ-80% מהסחורות ברחבי העולם מועברות דרך הים. היציבות שלו היא קריטית לכלכלה העולמית. עם זאת, אירועים גיאופוליטיים גדולים כמו מלחמת אוקראינה-רוסיה, הסכסוך המתמשך בישראל והחלטת המורדים החות’ים לחסום את מיצר באב-אל-מנדב בפני ספינות הקשורות לישראל, הטילו צל משמעותי
הסתיים תהליך המשא ומתן להסכם אזור סחר חופשי עם וייטנאם
מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה סיים את המו”מ על הסכם אזור סחר חופשי עם וייטנאם. ההסכם צפוי לשפר את כושר התחרות של היצואנים הישראלים ולהניב תועלת שנתית למשק המוערכת בעשרות מיליוני שקלים בשנה שר הכלכלה והתעשייה, ח”כ ניר ברקת: “וייטנאם היא אחת הכלכלות הצומחות והמתפתחות בעולם ושותפת סחר חשובה עבור מדינת ישראל. הסכם הסחר משקף את מדיניות משרד הכלכלה לסייע בפתיחת שווקים חדשים לתעשייה הישראלית.
הונג קונג – גשר בין מזרח למערב
בזכות מיקומה הסטרטגי, שילוב הייחודי בין תרבויות סינית ומערבית, והתנהה האוטונומית החלקית תחת עיקרון “מדינה אחת – שתי שיטות”, הונג קונג הפכה למרכז לעסקים וסחר באסיה ולמרכז פיננסי בעל חשיבות בינלאומית. התועלת יתרונות כמו שימוש הרווח באנגלית, סחר חופשי ומדיניות מיסוי נמוך, הממצבים אותה כיעד אטרקטיבי עבור חברות כלכלת הונג קונג, המבוססת על עקרונות של שוק חופשי, נשנת על סחר בינלאומיות שירותים מפותחת. אף על
דו”ח מכון היצוא לשנת 2023/24: תמונת מצב ומגמות ליצוא הישראלי
שנת 2023 הייתה שנה מאתגרת לאור ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות, האטה כלכלית ומשבר עולמי בהיי-טק. אלו השפיעו לא רק על התעשייה הישראלית בארץ, אלא גם על הצמיחה במדינות יעד ותחזיות ליצוא הישראלי. מכון היצוא, ממשיך לסייע לחברות הישראליות יחד עם שותפיו העסקיים, בהתמודדות עם האתגרים בשווקים הבין-לאומיים ובהבאת החדשנות והפיתוחים הישראליים לקדמת הבמה הבין-לאומית. אנו שמחים להציג את דוח מכון היצוא לשנת 2023, הסוקר את המגמות בכלכלה
