משבר הקורונה מחדד את הדיון בשיפור יכולת הביצועים של שרשראות ערך גלובליות ולאומיות, והמאבק באירוע כזה מחייב יכולת תפקוד משולבת ברמה גבוהה. לפני הברבור השחור הבא, קיימת חובה לשפר, לשדרג ולשכלל את שרשרת הערך הלאומית של ישראל.
מגפת הקורונה – ״ברבור שחור״ בשרשרת הערך הלאומית
נגיף הקורונה פרץ אל חיינו כסוג של ״ברבור שחור״ אשר איש לא חזה. לברבורים שחורים – אותם אירועים ומצבי קיצון לא צפויים אשר מתרחשים לפתע – יש השלכות עצומות על המדינה, על המשק ועל כל אזרח.
הם מטלטלים את ממשלות וכלכלות העולם, ומחייבים אותן לנקוט באסטרטגיה שונה ממה שידעו עד כה. ישנן דרכים רבות לנתח תהליכי תכנון אסטרטגי, אבל אחת השיטות השימושיות ביותר היא מודל שרשרת הערך. המודל מיושם בדרך כלל בעולם העסקי ומחלק את הפעילויות בארגון לפעילויות ראשוניות המייצרות ערך, כמו רכש, ייצור, לוגיסטיקה ומכירות; ופעילויות תומכות דוגמת כספים ומשאבי אנוש. למרות שלכל חוליה בשרשרת יש התמחות ואוטונומיה משלה, רק כאשר מתקיימות זיקות בתוך השרשרת ורמת הביצוע של כל מרכיב בשרשרת גבוה, ניתן ליצור יתרון תחרותי.
שרשרת ערך קיימת גם ברמה הלאומית ויש לה חשיבות-יתר במצבים של ברבורים שחורים. קשה מאוד להתכונן לאירוע ״ברבור שחור״ מסוים ובכל זאת ניתן להיערך. הפתרון נשען על מארג של מערכות, יכולות ותשתיות לאומיות שהחיבור ביניהן מהווה את אותה שרשרת ערך לאומית. היא מבוססת על כך שהאזרח יקבל את כל השירותים הרלוונטיים מהמדינה בעת המשבר, כדי שהוא יוכל להמשיך בחייו בצורה סדירה באופן הקרוב ביותר ליומיום. איכות השרשרת נמדדת גם בממשקים שבין החוליות, בקצב שהיא מסוגלת לתת מענה לבעיות ובמהירות שהיא יכולה להשיב את מסלול חייו של האזרח לשגרה.
יש לפתח יכולות ניתוח ושליטה להבנת תמונת המצב הלאומית, לשכלל את המערכות הארגוניות הקיימות בשגרה לפעול במצבי משבר ואסון, לשפר את שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה ולחזק את הממשק בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי באופן שיספק מענה מתאים למגזרים ייחודיים
משבר הקורונה מחדד את הדיון בשיפור יכולת הביצועים של שרשראות ערך גלובליות ולאומיות, והמאבק באירוע שכזה מחייב יכולת תפקוד משולבת ברמה גבוהה של כל משרדי הממשלה, שפועלים בדרך כלל בעולמות תוכן שונים. הם נדרשים לעבור לעבוד יחד תוך ריכוז מאמץ משולב, מה שמעמיד במבחן את איכות ״שרשרת הערך״ הלאומית בעת הזאת. מנקודת מבטו של האזרח, שרשרת הערך הלאומית כוללת לא רק משרדי ממשלה, אלא גם את המגזר העסקי, האקדמיה והמגזר השלישי.
אין ספק שבימים שלאחר מגפת הקורונה ולפני הברבור השחור הבא, קיימת חובה לשפר, לשדרג ולשכלל את שרשרת הערך הלאומית של ישראל. יש לפתח יכולות ניתוח ושליטה להבנת תמונת המצב הלאומית, לשכלל את המערכות הארגוניות הקיימות בשגרה לפעול במצבי משבר ואסון, לשפר את שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה ולחזק את הממשק בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי באופן שיספק מענה מתאים למגזרים ייחודיים.
על מנת להתמודד עם אירוע שלא צפינו ולא חזינו, נדרשת חשיבה אחרת, מחוץ לקופסה. יש לרתום הרבה מאוד יכולות מדיסציפלינות מקצועיות שונות, להקים גוף מטה מקצועי אשר יפעיל חממות טכנולוגיות הכוללות אקסלרטורים והאקתונים אשר יפעלו לספק פתרונות חדשניים ויצירתיים בהתאם למאפייני האירוע, ולחזק את יכולות המענה לקהילה באמצעות גופי המגזר השלישי וגופי ההתנדבות למיניהם במקומות שהשלטון המרכזי והמקומי מתקשה להגיע אליהם.
בעולם המודרני שבו ברבורים שחורים מתרחשים בתדירות הולכת וגדלה גם בגלל משבר האקלים הגלובלי, ישנו הכרח ליצור שרשראות ערך גלובליות ולאומיות המסוגלות לרכז מאמץ נקודתי בעצימות גבוהה במצבי קיצון. במדינת ישראל קיים שילוב יוצא מן הכלל של יכולות אשר אמורות לתרום לחיזוקה של שרשרת הערך: ניסיון עצום במצבי משבר ואסון, סולידריות לאומית יוצאת דופן במצבי משבר ואסון ויכולת אלתור המסוגלת לספק מענה יצירתי וחדשני לבעיות אד-הוק. מומלץ להשתמש בכל אלה ביום שאחרי ולפעול בכל הכוח לחיזוק כל החוליות של שרשרת הערך הלאומית. כך, כשנפגוש את ה״ברבור השחור״ הבא, נהיה חזקים וטובים עוד יותר.
אילן רובין הינו אל״מ (במיל׳), יועץ בכיר בתחומי תכנון אסטרטגי ורפורמות ארגוניות בחברת Matrix Consulting.
עוד מאמרים
טראמפ מקפיא ל-90 יום את המכסים הגבוהים – ומקפיץ אותם לסין: ניתוח המהלכים וההשלכות
הכרזת המכסים הדרמטית ב-10 באפריל 2025 הודיע נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, על מהלך מפתיע בזירת הסחר הבינלאומי: הקפאה זמנית של 90 יום למכס בגובה 35% שהוטל בחודשים האחרונים על יבוא מסחורות מ-86 מדינות, ביניהן ישראל. בתקופה זו יופחת שיעור המכס ל-10%, וזאת בתגובה לפניות של יותר מ-75 מדינות שביקשו לנהל משא ומתן כלכלי עם הממשל האמריקאי. עם זאת, סין לא נכללה במהלך ההקלות –
מדריך בנושא כללי מקור ואימות מקור בהסכם הסחר החופשי ישראל – ארה”ב
ההסכם, שנחתם בשנת 1985, הינו הסכם האס”ח הראשון שעליו חתמה ארה”ב והשני שעליו חתמה ישראל, ומהווה גם כיום את עיקר התשתית לסחר בין המדינות. מרכיב מרכזי בהסכם הוא האפשרות לייצא מוצרים מישראל לארה”ב בפטור ממכס, בתנאי שהמוצרים עומדים בכללי המקור שנקבעו בהסכם. כללי המקור מגדירים מהו “מוצר ישראלי” הזכאי ליהנות מההטבות שמקנה ההסכם. מטרת המדריך היא לספק ליצואן הישראלי מידע מעשי הנוגע לאופן העמידה בכללים אשר
המכסים החדשים של ארה”ב – מטה מינהל סחר חוץ
נשיא ארה”ב דונלד טראמפ הכריז ב-2.4.25 על הטלת מכסים גלובליים על ייבוא סחורות לארה”ב מכל המדינות. טראמפ הגדיר את המכסים כמכסים הדדיים (Reciprocal Tariffs), והסביר שמטרתם המרכזית היא לאזן את גרעון הסחר של ארה”ב מול העולם. המכסים ההדדיים חלים באופן גלובלי ללא יוצא מן הכלל, כולל מדינות להן הסכם אזור סחר חופשי עם ארה”ב, וביניהן ישראל. גובה המכסים ההדדיים משתנה בין מדינה למדינה, ונקבע לפי
מדיניות המכסים החדשה של ארה”ב – וובינר עם מומחי סחר חוץ בשיתוף מכון היצוא והתאחדות התעשיינים
תמצית הוובינר מבוסס על תלול בימים האחרונים הודיע ממשל טראמפ על הטלת מכס בגובה 17% על כלל היבוא מישראל לארה”ב. מדובר במשבר בעל השלכות משמעותיות על היצוא הישראלי, שנאמד בכ-10 מיליארד דולר בשנה. הצעד עלול להביא לפגיעה משמעותית בתחרותיות וברווחיות של יצואנים ישראלים רבים, בעיקר בתחומים כמו קוסמטיקה, יין, טקסטיל ופלסטיקה. נשיא התאחדות התעשיינים, ד”ר רון תומר, ציין כי המשמעות הכלכלית של המכס החדש עשויה
