לטענת נשיא איגוד לשכות המסחר ״אין די בהנהגת בוררות חובה בשירותים החיוניים. על מנת להבטיח תפקוד מלא של נמלי ישראל ופיתוחם״. על פי יוזמת החוק מוצע לאסור שביתה בנמלי הים בחוק, כאשר הכרעה בסכסוכי עבודה תוכרע על ידי ועדת בוררים

לאור הדיונים בימים אלה על הטמעת הליך בוררות חובה בשירותים החיוניים במגזר הציבורי, ועל רקע השיבושים והעיכובים התכופים מהם סובלים היבואנים בשחרור מכולות ומוצרים מנמלי הים, שיגר עו״ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, לראש הממשלה, בנימין נתניהו, הצעת חוק מיוחדת לנמלי הים בישראל.

לדברי לין, כיום מתפתחת יוזמה מחודשת, באיחור ניכר, להנהגת בוררות חובה בשירותים החיוניים שבבעלות המדינה. צעד זה, על אף חשיבותו, לא יפתור את מלוא הבעיות בתפקוד נמלי הים של ישראל. על מנת להבטיח תפקוד מלא של נמלי ישראל ופיתוחם, יש להעביר חוק ספציפי המתייחס לנמלי ישראל.

החוק, פרי יוזמת לשכת המסחר, נועד להבטיח את תפקודם היעיל והבלתי מופרע של נמלי ישראל בהיותם שירות מונופוליסטי, שפעילות המשק כולו תלויה בפעילותם התקינה ולעגן את מעמדם של נמלי הים של מדינת ישראל כשירות חיוני ומשאב לאומי.

החוק, שנכתב כאמור ביוזמת איגוד לשכות המסחר, אמור לפתור 3 בעיות יסוד: שביתות, עיצומים והאטות עבודה, שלא במסגרת סכסוכי עבודה מוצהרים, הפרעות מכוונות בביצוע העבודה הפוגעות קשה בתפקוד. בעיות מרכזיות בתחום התכנון והבנייה העלולות להציב מחסומים בפיתוח הנמלים בשלב קריטי לאחר קבלת ההחלטות ולאחר ביצוע ההשקעות, כמו שמתרחש לדוגמה עכשיו בפיתוח נמל הצפון בחיפה.

לדברי לין, ״הפתרון עובר גם באמצעות החוק הפלילי, שכן אין מנוס משימוש בחוק הפלילי במקרים של הפרעות מכוונות בכל הקשור באספקת מוצרים. אין בכך חידוש. גישה זו מוצאת ביטוייה בסעיף 160 לחוק העונשין של מדינת ישראל, שלשם הפעלתו יש צורך בהכרזת הממשלה על מצב חירום לעניין סעיף זה״.

לדברי עו״ד שלומי לויה, סמנכ״ל משפט בלשכת המסחר, שהכין את הצעת החוק: ״נמלי הים של ישראל הם עורק החמצן הכלכלי של המדינה. 99.5% מהסחר של מדינת ישראל עובר דרך נמלי הים. כתוצאה ממצב מיוחד זה של הנמל והחשיבות העצומה שלו לכלכלת ישראל, מוצע לעגן בחוק מיוחד את מעמדם של נמלי הים של מדינת ישראל כשירות חיוני וכמשאב לאומי ולקבע את עבודתם הסדירה, המלאה, והבלתי מופרעת. נמלי הים מהווים מונופול ועבודתם התקינה קרדינאלית לכלכלת ולמשק ישראל״.

מדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי אמנם השביתה היא זכות מוכרת במשפט הישראלי, אבל היא אמצעי בלבד ולא מטרה, וכאשר מדובר בשירות חיוני כמו נמלי הים, שביתה בנמל גורמת לנזקים עצומים למשק, למוניטין של מדינת ישראל ולפגיעה חמורה בסדרי החיים במדינה. על כן, מוצע לאסור שביתה בנמלי הים בחוק, כאשר הכרעה בסכסוכי עבודה תוכרע על ידי ועדת בוררים, שתוקם לפי חוק זה. יינתן מענה לסכסוך מבלי לגרור את המשק כולו לשביתות שחלקן יכול שיתברר שהם מיותרות לחלוטין. 

בנוסף, מוצע לקבוע, כי שביתה או עיצומים, או הנמכת תפוקות, או כל פעולה אחרת שיש בה כדי לשבש את פעילותם התקינה של נמלי הים היא שביתה בלתי מוגנת (פעילות אסורה), המהווה עוולה אזרחית וגוררת בעקבותיה גם סנקציה עונשית. כמו כן, על מנת למנוע אסקלציה של היחסים בנמלי הים, מוצע לתמרץ עובדים וכן נציגי ארגוני עובדים שלא לשדל עובדים אחרים לשבות באופן שעל עובדים שינקטו פעולות כאלו תוטל אחריות ישירה לנזקים הנגרמים לצדדים שלישיים כתוצאה מהשביתה. בנוסף, ההצעה מבקשת לעגן את האחריות של נציגי ארגון עובדים לשמירה על הוראות החוק ולחייב אותם, כארגון אחראי המבקש לציית לחוק ולשמור על יחסי עבודה תקינים, לפעול בשקידה ראויה על מנת להפסיק שביתה בלתי חוקית. לטעמנו, זהו תפקיד מתחייב של ארגון עובדים. הוא נושא גם בחובות מכוח מעמדו כאחד הקודקודים של מערך יחסי העבודה הקיבוציים בישראל. 

כמו כן, במקרה ונוצר צורך לאומי בפיתוח/שינוי של נמל ים, מוצע להעניק סמכות למליאת ממשלה לקבל החלטה לקידום מהלך על אף האמור בחוקי התכנון והבנייה. המטרה,  לאפשר לממשלה, משיקולים לאומיים, לקצר הליכים ולמנוע סרבול ואיבוד זמן כנגד הגשת עררים והתנגדויות אחרות מצד גורמים שונים, שיש בהם כדי לעכב פרויקט לאומי זה.