מטרת הוועדה לתכלל את השפעות הנגיף על חברי איגוד לשכות המסחר ולקיים דיאלוג מול מקבלי ההחלטות.
איגוד לשכות המסחר הקים ועדת קורונה להתמודדות עם המשבר
לנוכח התפשטות נגיף הקורונה בישראל ובעולם, והשלכותיו הכבדות על המשק הישראלי, איגוד לשכות המסחר הקים בימים אלו ועדה מיוחדת להתמודדות עם המשבר.
אמיר שני, סגן נשיא איגוד לשכות המסחר, אשר מונה ליו״ר ועדת הקורונה באיגוד לשכות המסחר, פנה במכתב ללשכת רה״מ, בכירי האוצר ומשרד הכלכלה וכן אל ערן יעקב, מנהל רשות המסים, ואל יו״ר ועדת הכספים של הכנסת, ח״כ עודד פורר, ואף אל ח״כ עופר שלח, יו״ר ועדת קורונה של הכנסת, ובו הוא מציין כי לוועדה שהוקמה באיגוד מספר מטרות ובהן לאמוד את הנזקים הכלכלים בקרב חבריה בזמן אמת, לרכז ולתכלל את כלל הפעולות הדרושות להחזרת העסקים לפעילות ולהוות גורם מקצועי לקשר ישיר אל מול הרגולטורים ומקבלי ההחלטה.
שני מבקש מהמכותבים כי מעתה והלאה ועדת הקורונה באיגוד לשכות המסחר תשמש עבורם ככתובת להתייעצות ושיתופי פעולה הנדרשים בעת הזו במיוחד בין המגזר העסקי לממשלה.
שני מונה בפני מכותבי פנייתו שלושה ״נושאים בהולים״ כהגדרתו שדורשים התייחסות ונותנים מענה למצוקת האשראי בו שרוי המשק. הנושא הראשון הינו ביטולי צ׳קים על ידי לקוחות תוך יצירת מחנק אשראי במשק. לטענת שני, חלק מהספקים והלקוחות מנצלים את ההקלה של בנק ישראל (הקפאת ההנחיה להגבלת חשבון) לרעה, ופוגעים ביודעין במוסר התשלומים במשק. שני מבקש התערבות מיידית בנושא.
נושא נוסף אליו מתייחס שני הינו מע״מ מזומן ומניעת פערי מימון. שני מבקש לייתר את הצורך במימון 17% על המחזור ולדווח לעניין מע״מ לפי בסיס מזומן בלבד. לטענת שני, דיווח זה אף ישרת את רשות המסים בכך שלא יקוזז מס תשומות בטרם שולמה התמורה, ותצומצם החשיפה של רשות המסים.
נושא שלישי עליו כותב שני הוא מוסר התשלומים במערכת הבריאות אשר מוחרגת בחוק מוסר תשלומים ובימים כתיקונם ספקי מערכת הבריאות מממנים את מערכת הבריאות באשראי שעומד לרוב על תנאי תשלום של שוטף פלוס 120 ואף יותר. לאור דרישת משרד הבריאות לתגבר את קניית הסחורה, במיוחד בציוד ותרופות ייעודיים לטיפול בחולי הקורונה, תוספת העלויות בגין דרישות אלה וספקי הציוד הרפואי בישראל מתקשים להמשיך ולממן את קניית הציוד שכן משרד הבריאות לא משלם להם במועדי תשלום סבירים. שני מבקש לקבוע לאלתר, בהוראת שעה מועדי תשלומים קצרים ומיידיים לספקי מערכת הבריאות על מנת שעסקים אלו יוכלו להמשיך ולתפקד.
שני מסכם וכותב כי ״יישום הצעות אלו יביא להקלה משמעותית עבור העסקים בישראל ויאפשר להם לשרוד את התקופה הקשה שכולנו עוברים. הדיאלוג בנושאים אלו נמשך זמן רב, אך פתרון והסכמות עוד לא ניתנו. נבקש את קידום הצעתנו במיידית כחלק מהמאמצים השותפים להם משרדי הממשלה וועדות הכנסת, לעידוד המגזר העסקי ומתן הקלות בימים קשים אלו״.
פורסם באתר www.port2port.co.il
עוד מאמרים
טראמפ מקפיא ל-90 יום את המכסים הגבוהים – ומקפיץ אותם לסין: ניתוח המהלכים וההשלכות
הכרזת המכסים הדרמטית ב-10 באפריל 2025 הודיע נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, על מהלך מפתיע בזירת הסחר הבינלאומי: הקפאה זמנית של 90 יום למכס בגובה 35% שהוטל בחודשים האחרונים על יבוא מסחורות מ-86 מדינות, ביניהן ישראל. בתקופה זו יופחת שיעור המכס ל-10%, וזאת בתגובה לפניות של יותר מ-75 מדינות שביקשו לנהל משא ומתן כלכלי עם הממשל האמריקאי. עם זאת, סין לא נכללה במהלך ההקלות –
מדריך בנושא כללי מקור ואימות מקור בהסכם הסחר החופשי ישראל – ארה”ב
ההסכם, שנחתם בשנת 1985, הינו הסכם האס”ח הראשון שעליו חתמה ארה”ב והשני שעליו חתמה ישראל, ומהווה גם כיום את עיקר התשתית לסחר בין המדינות. מרכיב מרכזי בהסכם הוא האפשרות לייצא מוצרים מישראל לארה”ב בפטור ממכס, בתנאי שהמוצרים עומדים בכללי המקור שנקבעו בהסכם. כללי המקור מגדירים מהו “מוצר ישראלי” הזכאי ליהנות מההטבות שמקנה ההסכם. מטרת המדריך היא לספק ליצואן הישראלי מידע מעשי הנוגע לאופן העמידה בכללים אשר
המכסים החדשים של ארה”ב – מטה מינהל סחר חוץ
נשיא ארה”ב דונלד טראמפ הכריז ב-2.4.25 על הטלת מכסים גלובליים על ייבוא סחורות לארה”ב מכל המדינות. טראמפ הגדיר את המכסים כמכסים הדדיים (Reciprocal Tariffs), והסביר שמטרתם המרכזית היא לאזן את גרעון הסחר של ארה”ב מול העולם. המכסים ההדדיים חלים באופן גלובלי ללא יוצא מן הכלל, כולל מדינות להן הסכם אזור סחר חופשי עם ארה”ב, וביניהן ישראל. גובה המכסים ההדדיים משתנה בין מדינה למדינה, ונקבע לפי
מדיניות המכסים החדשה של ארה”ב – וובינר עם מומחי סחר חוץ בשיתוף מכון היצוא והתאחדות התעשיינים
תמצית הוובינר מבוסס על תלול בימים האחרונים הודיע ממשל טראמפ על הטלת מכס בגובה 17% על כלל היבוא מישראל לארה”ב. מדובר במשבר בעל השלכות משמעותיות על היצוא הישראלי, שנאמד בכ-10 מיליארד דולר בשנה. הצעד עלול להביא לפגיעה משמעותית בתחרותיות וברווחיות של יצואנים ישראלים רבים, בעיקר בתחומים כמו קוסמטיקה, יין, טקסטיל ופלסטיקה. נשיא התאחדות התעשיינים, ד”ר רון תומר, ציין כי המשמעות הכלכלית של המכס החדש עשויה
