חדשות האתר

עדכונים רגולטוריים בסחר חוץ 2024: יתרונות, חסרונות והשפעות

מבוא: רגולציה ככלי לעידוד סחר חוץ סחר החוץ של מדינה הוא עמוד תווך מרכזי בכלכלה, המושפע באופן ישיר ממדיניות...
15 December 2024

עדכונים בנושא יבוא, יצוא וסחר חוץ 2024: מגמות, רגולציות והזדמנויות עסקיות

מבוא: סחר החוץ של ישראל ב-2024 סחר החוץ של ישראל הוא נדבך מרכזי בכלכלה המקומית והגלובלית. בשנת 2024,...
15 December 2024

החל מיום 01.09.2024 נכנסה לתוקפה הוראת מנכ"ל 2.6 המתוקנת – מתן פטור לטובין המיובאים ביבוא מסחרי

בהתאם לסעיף 2(ג)(2) לצו יבוא חופשי, תשע”ד – 2014, השר שבתחום סמכותו מצויים הטובין או מי שהוא הסמיכו...
15 December 2024

מערכת סטאטוס לרישיונות ולאישורים בין המכס לרשויות מוסמכות - הכירו את מערכת מסלול+

מערכת מסלול + משדרגת ליבואנים ולסוכני מכס את חווית העבודה, חוסכת זמן יקר ומקלה על ביצוע פעולות שוטפות. מהי...
15 December 2024

ישראל השלימה הצטרפותה הרשמית לכל נספחי אמנת MARPOL

מדינת ישראל הגישה לארגון הספנות הבינלאומי IMO את מסמכי ההצטרפות הרשמיים לנספחים VI ו-IV לאמנת MARPOL,...
15 December 2024

רגולציה בסחר מקומי ובינלאומי: מדריך מעמיק לעסקים

מבוא רגולציה משחקת תפקיד מרכזי בניהול ותכנון סחר מקומי ובינלאומי. היא מבטיחה עמידה בחוקים, בטיחות הציבור,...
05 December 2024

הגבלות ייצוא וייבוא: מדריך מקיף להבנת החוקים והשפעתם על עסקים

מבוא ייצוא וייבוא ​​הם חלק בלתי נפרד מהפעילות הכלכלית של עסקים ומדינות. תהליכים אלו מאפשרים לחברות להרחיב...
05 December 2024

יסודות דיני סחר: מה חשוב לדעת?

דיני סחר מהווים את הבסיס החוקי והמשפטי לעסקאות מסחריות, בין אם מדובר בעסקאות מקומיות או בינלאומיות. כל...
05 December 2024

אופטימיזציה של תהליכי שינוע: טיפים להקטנת עלויות ושיפור היעילות

מבואשינוע מטענים מהווה חלק מהותי בשרשרת האספקה העולמית, במיוחד בעידן שבו מסחר בינלאומי וצריכה מקוונת...
28 November 2024

סיכונים וניהול משברים בשינוע מטענים

מבואשינוע מטענים הוא תהליך ליבה בפעילות המסחרית והלוגיסטית, המחבר בין ספקים, יצרנים וצרכנים ברחבי העולם....
28 November 2024
מאמרים חדשים
קטגוריות
שדרוג מאמרים:
עדכון, חידוש ושיפור תוכן למאמרים קיימים

ארגון הסחר העולמי (WTO)

ה – WTO הינו הגוף החשוב ביותר בעולם לקביעת כללי סחר בינלאומי, לקידום ולפיקוח על ליברליזציה בסחר. כאן נסקור את פעילות ארגון ה – WTO וחברות ישראל בארגון.

אודות WTO – ארגון הסחר העולמי

ארגון הסחר העולמי (WTO – World Trade Organization) שמושבו בג’נבה (שוויץ) הוקם בינואר 1995 על יסודות הסכם הגאט”ט (General Agreement on Tariffs and Trade).

בארגון חברות 164 מדינות ו/או שטחי מכס עצמאיים (כגון הונג קונג והאיחוד האירופי) ומדינות נוספות מצויות בתהליך מו”מ על הצטרפותן לארגון.

ה-WTO  משמש אכסניה למו”מ מסחרי מולטילטרלי בין נציגי המדינות החברות בו. למעשה זהו הגוף החשוב ביותר בעולם לכללי סחר בינלאומי, ולקידום ופיקוח על ליברליזציה בסחר, זאת בזכות המספר הגדול של המדינות החברות בארגון והכפופות לכלליו. הסכמי ה-WTO גם משמשים בסיס לפתיחת משאים ומתנים להסכמי אזור סחר חופשי בין המדינות עצמן (הסכמים בילטרליים).

המו”מ בין המדינות השונות החברות ב – WTO מתנהל בדרך כלל במסגרת המכונה “סבבי מו”מ”. פתיחת סבב נקבעת במפגש שרי הסחר של המדינות החברות, המתקיים בד”כ אחת לשנתיים, ואשר במהלכו מוענק המנדט לניהול מו”מ. מו”מ במסגרת כזו מתנהל בדרך כלל על בסיס מה שמכונה “חבילה” (single undertaking), כלומר כריכת נושאים שונים יחד, כאשר מדינות לא יכולות לבחור מה מתוך החבילה לקבל ומה לא.

ה – WTO פועל בשלושה נדבכים עיקריים:

  • ניהול, תחזוק ויישום ההסכמים הקיימים
  • פורום לייזום וניהול מו”מ מסחרי מולטילטרלי בין המדינות החברות
  • פורום ליישוב סכסוכי סחר בינ”ל בין המדינות החברות 

העקרונות המנחים את עבודת הWTO

  • מניעת אפליה –  מדינה המעניקה הטבת סחר למדינה אחרת נדרשת להעניק את אותה הטבה לכל חברות הארגון  (עקרון האומה המועדפת ביותר – MFN –Most   Favoured Nation), וכן למנוע אפליה ביחס בין מוצרים מיובאים לייצור מקומי (טיפול לאומי – NT- National Treatment).
  • שקיפות –  על המדינות החברות מוטלת חובה לדווח ל-WTO על צעדי סחר בהתאם לקבוע בהסכמי ה – WTO. כמו כן, במסגרת המו”מ מגישות המדינות לוח מחוייבויות לתקרות מכסים (“כבילות”) ומגבלות סחר אחרות. אלו פתוחים לכל ומהווים התחייבות משפטית בינלאומית שלא ניתן לחרוג ממנה.
  • טיפול מיוחד למדינות מתפתחות (S&DT- Special and Differential Treatment) – מדינות מתפתחות זוכות להקלות במו”מ להצטרפות להסכמי ה – WTO, הן בהארכת משך יישום ההסכמים והן בעומק המחוייביות שהן נדרשות לקבל על עצמן. ראוי לציין כי אין קביעה של הארגון מהי מדינה מתפתחת אלא מדובר בהגדרה עצמית הנעשית על ידי כל מדינה.
  • קונצנזוס בקבלת החלטות – ה – WTO והוועדות הפועלות במסגרתו מקבלים החלטותיהם בהסכמת כל הצדדים. זכות הווטו נתונה אם כן לכל מדינה חברה.
  • יוצאים מן הכלל – כמו לכל הסכם או הסדר משפטי, גם כאן ישנם חריגים לעקרונות ולכללים שצוינו לעיל. אלה מפורטים בצורה יסודית בהסכמי ה-WTO ומהווים חלק חשוב ממכלול ההסכמים.

למידע נוסף אודות עקרונות הארגון באתר ה – WTO

הפעילות השוטפת במסגרת הארגון מתנהלת ב”אסיפה כללית” (General council) של המדינות החברות, וכן וועדות שונות. בהתאם להסכמים השונים הכלולים ב WTO  כגון: חסמי סחר TBT (Technical Barriers to Trade), מניעת היצף וסבסודניהול תחום החקלאות, קנין רוחני (TRIPS)

הסכם הסחר בטובין – GATT

ב-30 באוקטובר 1947 חתמו 23 מדינות על הסכם הגאט”ט (GATT – General Agreement on Tariffs and Trade) לאחר תקופה של משא ומתן אינטנסיבי שהחל עם סיום מלחמת העולם השניה.

הסכם הסדיר סחר בינלאומי באמצעות מכסים, וכללי התנהגות בתחום הסחר הבינלאומי. מטרתו הייתה לבנות סביבת סחר בינלאומית שקופה, בטוחה, יציבה וניתנת לחיזוי, וליצור תהליך מתמשך של ליברליזציה בסחר – תהליך המבטיח משיכת השקעות ויצירת מקומות עבודה חדשים.

הסכם הגאט”ט בא לידי ביטוי בארבעה מישורים:

  1. מערכת כללים מוסכמים להתנהגות המסחרית של המדינות החברות
  2. במה למו”מ בינלאומי שמטרתו להפוך את סביבת הסחר הבינלאומית לליברלית יותר ויציבה
  3. פורום ליישוב סכסוכים בינלאומי, בו המדינות החברות יכולות לדון במחלוקות בנושאים מסחריים עם חברות גאט”ט אחרות
  4. פלטפורמה למערכות הסכמים נוספות, המחייבות רק את המדינות החתומות עליהן.

הבסיס הרעיוני להקמת הגאט”ט ולפעולתו הייתה התפיסה של סחר חופשי כגורם עיקרי ליציבות ולצמיחה גלובליים, וכעדיף על פני התרכזות כל מדינה בשמירה על השוק הפנימי שלה, כפי שהיה טרם מלחמת העולם השניה.

ככלל, המדינות הקימו את הגאט”ט מתוך כוונה לייסד, תוך זמן קצר, את ארגון הסחר הבינלאומי (International Trade Organization- ITO) שיהווה את “הצלע המסחרית” של שני הארגונים הכלכליים העולמיים – קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי – שהוקמו זמן קצר קודם לכן.

מטרת הקמת שלושת הארגונים הייתה להחזיר לעולם את אווירת האמון והיציבות הכלכלית, שהתערערה מאד במהלך מלחמות העולם, לעודד את קיומו של סחר בינלאומי חופשי, לאפשר את שיקום הכלכלות המפותחות שנפגעו קשות בעת המלחמה, ולעודד, במקביל, את תיעושן של המדינות המתפתחות.

ארגון הסחר הבינלאומי אמור היה לקבוע מסגרת של כללים ונהלים שיקיפו את כל היבטיו של הסחר הבינלאומי, כדוגמת מכסים, סחר במוצרים ראשוניים, סחר בשירותים ומעבר השקעות ממדינה למדינה. הכוונה להקים את ה – ITO לא יצאה בסופו של דבר אל הפועל בשל חששן של חלק מהמדינות, בראשן ארה”ב מפני ויתור על ריבונותן בתחומי סחר החוץ.

הסכם הגאט”ט עבר שינויים ותיקונים לאורך השנים, אך השינוי המשמעותי ביותר היה כתוצאה מהמו”מ המולטילטרלי בסבב אורוגוואי שנמשך בין השנים 1986-1994. עד סבב אורוגוואי, הסכם הגאט”ט היה הסכם הסחר המולטילטרלי היחיד והוא כיסה רק סחר בטובין.

סבב אורוגוואי למעשה הרחיב את תחולתם של הכללים המולטילטרליים כך שיכללו גם סחר בשירותים וקניין רוחני. כלומר, החל מ-1 בינואר 1995, לצד הסכם הגאט”ט, התקבלו ואושרו גם ה- General Agreement on Trade in Services (GATS) וה- Agreement on Trade-Related Aspects of Intellectual Property Rights (the TRIPS Agreement) כחלק מהסכמי ארגון הסחר העולמי. בנוסף, חשוב להזכיר כי עד שנת 1994, הגאט”ט שימש דה פקטו כפלטפורמה (בהעדר ארגון) בינ”ל לסחר מולטילטרלי. תפקיד זה הועבר רשמית לארגון הסחר העולמי עם הקמתו בינואר 1995. 

עקרונות הסכם הגאט”ט

עקרון ראשון הוא קיומו של סחר ללא אפליה, הבא לידי ביטוי בעיקרון האומה המועדפת ביותר (Most Favorite Nation – MFN) ובעיקרון הטיפול הלאומי (National Treatment). על פי עיקרון ה-MFN, כל המדינות החברות בגאט”ט חייבות להתייחס לכל יתר החברות באופן שווה, ללא העדפה ואפליה, בכל הנוגע ליבוא ויצוא. לעקרון זה יוצאים מן הכלל: הסדרים מסחריים מקומיים לאורך גבולות בין שתי מדינות שכנות, הסכמי אזורי סחר חופשי ו/או הסכמי איחוד מכסים. מטרת הגדרת חריגים לעיקרון זה היתה להקל ולעודד שיתופי פעולה בין מדינות מתפתחות, אולם בפועל נוצלו ההקלות בעיקר על ידי המדינות המפותחות (למשל הקמת האיחוד האירופי). בעוד שעיקרון ה-MFN מתייחס בעיקר למכסים ולטיפול בגבולות, עיקרון הטיפול הלאומי (NT) פירושו התחייבות מדינה חברה לטפל בתחומה באותו אופן ביבוא ובייצור המקומי. עיקרון זה בא לידי ביטוי, למשל, בהצבת דרישות זהות לעמידה בתקן עבור מוצרים זהים, בין אם הם מיובאים ובין אם מייצור מקומי. חשיבותו של עיקרון זה הולכת וגדלה ככל שמבנה הסחר הבינלאומי נעשה מורכב, וחשיבות המכסים יורדת.

הפחתת מכסים וכבילה: הסכם הגאט”ט איננו אוסר על הגנה בפני יבוא, אך זאת בעיקר  באמצעות מכסים (האמורים לרדת ולהתבטל עם הזמן). הסיבה לכך היא שהגנה בפני יבוא המתבטאת בתעריפי מכס, בניגוד לאמצעים לא מכסיים, היא שקופה יותר, ומאפשרת מדידה כמותית של ההגנה ומונעת עיוותי סחר.

הגאט”ט לא הסתפק בליברליזציה של הסחר אלא שם דגש גם על השגת יציבות, שתאפשר למשתתפים בו לחזות בביטחון במפת הסחר בעתיד הקרוב והרחוק. לשם כך דרש ההסכם מחברותיו להתחייב שלא יעלו את תעריפי המכסים מחדש, או בלשון המקצועית – לכבול את המכסים. מותר אמנם למדינה להעלות מחדש תעריף כבול, אך זאת רק לאחר ניהול מו”מ עם המדינות הנפגעות מההעלאה ובדרך כלל תוך מתן פיצוי בסעיף מכס אחר.

הגאט”ט דגל לא רק בסחר חופשי, אלא גם בסחר הוגן ובלתי מעוות. מאמצים רבים הושקעו בקביעת כללים לשימוש בהיטלים (המותרים) למניעת היצף וסבסוד, בהגבלת השימוש בסובסידיות לייצור מקומי וליצוא, ובקביעת כללים לנקיטת צעדי בטחה במקרה של עלייה חריגה ביבוא.

עיקרון השקיפות: שקיפות הנה עיקרון יסוד בגאט”ט, שכן אמצעי מדיניות סחר חוץ נדרשים להיות פשוטים וברורים לכל הגורמים הפועלים בסחר הבינלאומי, תוך מתן גישה שווה למידע.

הגאט”ט מכיל התחשבות מיוחדת במדינות מתפתחות: מחד על המדינות המפותחות לבנות את תהליך הליברליזציה הספציפי שלהן, כך שהוא יאפשר למדינות מתפתחות לפתח את יצואן בתחומים בהם יש להן יתרון יחסי. מאידך, מוסכם שהמדינות המתפתחות יקחו על עצמן התחייבויות בהתאם לרמת הפיתוח האינדיבידואלית שלהן, ולא יותר מכך.

כיום הסכם הגאט”ט נמצא באחריות המועצה לסחר בסחורות (מועצת הטובין) ב-WTO, המורכבת מנציגים מכל המדינות החברות בו. מועצת הסחורות כוללת 10 ועדות העוסקות בנושאים ספציפיים, כגון חקלאות, גישה לשווקים, סובסידיות ועוד.

מדינת ישראל והסכם ה-GATT

מדינת ישראל הייתה חברה בהסכם הגאט”ט החל משנת 1962. ההסכם הוחלף בהקמת ארגון הסחר העולמי (WTO) בשנת 1995. לפיכך, ישראל חברה ב-WTO מאז הקמתו.

הסכם הסחר בשירותים – GATS

הסכם הגאט”ס (GATS – General Agreement on Trade in Services) מהווה אמנה של ארגון הסחר העולמי (WTO) שנכנסה לתוקף בינואר 1995 כתוצאה מסבב אורוגוואי. ההסכם נחתם במטרה להרחיב את מערכת הכללים החלים על סחר בינלאומי לתחום השירותים בדומה לאופן שבו הסכם הגאט”ט (GATT – General Agreement on Tariffs and Trade) קבע כללים הנוגעים לסחר בסחורות. בדומה לגאט”ט תכלית הסכם הגאט”ס היא ליצור המשך של תהליך ליברליזציה בסחר.

רקע

מאז שנות ה – 90 של המאה הקודמת, הודות להתפתחויות טכנולוגיות בתחומי התקשורת והתחבורה, קיימת צמיחה בסחר העולמי בשירותים ואף בישראל. היצוא הישראלי מורכב בעיקרו משירותים בעלי עוצמה טכנולוגית גבוהה כגון שירותי מחשוב, מחקר ופיתוח, שירותים עסקיים, כמו גם תיירות ותחבורה. ישראל חתמה על הסכם הגאט”ס בשנת 1994, עם הצטרפותה לארגון הסחר העולמי. הסכם זה מהווה את תשתית כללי הסחר בשירותים, והוא מחייב את כלל המדינות החברות בארגון ה – WTO. מטרת ההסכם היא להגדיל את נפחו של הסחר הבין-לאומי בשירותים, תוך ניצול יתרונות יחסיים ויתרונות לגודל. מטרותיו הנוספות של ההסכם הם למנוע הטלת הגבלות על הסחר בשירותים בעת משבר ולהכפיף את ההתחייבויות בהסכם למנגנונים לפיקוח וליישוב סכסוכים. הגאט”ס הוא ההסכם הרב צדדי הראשון בתחום השירותים (וההשקעות) הניתן לאכיפה והוא מספק גם בסיס משפטי למו”מ עתידי בתחום זה.

המונח “שירותים” מתייחס למגוון רחב ביותר של תחומים כמו: בנקאות וביטוח, תובלה, תיירות, יעוץ לסוגיו, ראיית חשבון, בנייה, מחשוב, מו”פ, תקשורת, סרטים, טלוויזיה והיצע כח אדם (להרחבה בנושא הסיווג ראה כאן).

מבנה הסכם הגאט”ס

הסכם הגאט”ס מורכב משלושה חלקים עיקריים:

1. גוף ההסכם

  • גוף ההסכם מורכב מטקסט המטפל בתחולה, בהגדרות, ובעקרונות הליבה, אשר הינם עקרונות הדומים במהותם לאלה הנכללים בהסכם הגאט”ט:
  • המדינה המועדפת (MFN – Most Favored Nation) כלל האומה המועדפת ביותר, ה- MFN, הינו אחד מעקרונות הבסיס של ההסכם. לפי עיקרון זה, מדינה חייבת לטפל בשירותים המיובאים מכל מדינה חברה אחרת באותו האופן, וללא אפליה. דהיינו, כאשר מדינה חברה אחת מסכימה להקל על יבוא שירות מסוים ממדינה חברה שניה, עליה לתת את אותה ההקלה לכל יתר חברות ה- WTO.
  • גישה לשוק Market Access – עקרון הגישה לשוק מהווה את הבסיס לאי-חסימת מתחרים זרים מכניסה לשוק מקומי. חסימה מתרחשת בדרך כלל על ידי הגבלת מספר הזרים שיכולים לספק שירותים בארץ, כמות ההון שהם יכולים להשקיע בפעילות כזו או קיומו של מונופול החוסם למעשה תחרות (גם מצד ספקים מקומיים).
  • יחס לאומי National Treatment – עקרון הטיפול הלאומי מהווה את הבסיס למניעת אפליה על בסיס לאומי ובא לידי ביטוי במקרים בהם מדינה מעניקה יתרון ברור לספקים מקומיים על פני זרים. למשל, כאשר ישנם מקצועות אשר נדרשת עבורם אזרחות או תושבות קבע ובכך מופלים ספקים זרים ממתן השירות במדינה.
  • חריגים כלליים General Exceptions – החריגים הכלליים מפרטים מטרות אשר לשמן ניתן לחרוג מעקרונות ההסכם, שמירה על המוסר החברתי או הסדר הציבורי, שמירה על בריאות הציבור, החי והצומח, הגנה על צרכנים מפני הונאה, שמירה על פרטיות ומידע אישי של אזרחים ובטיחות.
  • חריגים ביטחוניים Security Exceptions – החריגים הביטחוניים קובעים מספר מצבים הנוגעים לשמירה על אינטרסים ביטחוניים חיוניים של המדינה, אשר בהתקיימם תוכל מדינה לחרוג מהוראות ההסכם. כך בין היתר, ההסכם אינו מחייב את המדינה לספק או לחשוף מידע ביטחוני, מאפשר לחרוג מהוראות ההסכם ביחס ל שירותים הניתנים למערכת הביטחון או לאמצעים הננקטים בעתות מלחמה או משבר דיפלומטי בין-לאומי.

2. נספחים העוסקים בענפי שירותים ייחודיים

להסכם מספר נספחים, המרחיבים את תחולת ההוראות הכלליות, או מציינים הגבלות ספציפיות בתחומים בעלי חשיבות מיוחדת לסחר, כגון שירותים פיננסיים, שירותי תקשורת, תחבורה ימית, תחבורה אווירית ותנועה של אנשים לצורך אספקת שירותים.

3. לוח מחויבויות ספציפיות של כל מדינה – Schedule of Specific Commitments

  • בלוח המחויבויות הספציפיות, הנקרא גם לוח הכבילות, לוקחת כל מדינה על עצמה התחייבויות בלתי חוזרות (ולכן “כבילות”) לפי ענפי השירותים ואופני האספקה השונים שמגדיר ההסכם.
  • הכבילות יכולות להילקח באופן רוחבי על כלל הענפים, או על ענפי שירותים ספציפיים.
  • ההתחייבויות יכולות להתייחס לכל מגבלת גישה לשוק או טיפול לאומי (כפי שהן מוגדרות בהסכם) הקיימות במדינה, ואשר אינן סותרות את הסעיפים הכלליים שבפרק המוסדי של הסכם.

מאפייני לוח מחויבויות

אופני האספקה בסחר בשירותים -ההסכם מגדיר את ארבעת האופנים השונים בהם ניתן לספק שירות ולסחור בו:

  1. חוצה גבולות Cross Border Supply – השירות חוצה את הגבול. באופן אספקה זה צרכן השירות וספק השירות נמצאים במדינות שונות והשירות מסופק ביניהם ממדינה אחת לשנייה (ללא חצייה פיסית של הגבול). לדוגמא, שירותי מחשוב וייעוץ היכולים להיות מסופקים באופן דיגיטלי.
  2. צריכה בחוץ-לארץ Consumption Abroad – צריכת השירות מחייבת הגעה של צרכן השירות למדינה בה נמצא ספק השירות, המדינה המייצאת. לדוגמא, מרבית שירותי התיירות.
  3. נוכחות מסחרית Commercial Presence – שירותים המסופקים על ידי הקמת ישות פיזית ומשפטית בשטח המדינה המייבאת את השירותים. לדוגמה, הקמת חברת-בת או סניף מקומי של בנק. אופן אספקת שירות עשוי להיות בעל היבטי השקעה זרה בתחום הסחר בשירותים, באופן המקשר למעשה בין תחום ההגנה על השקעות זרות לתחום הסחר בשירותים.
  4. נוכחות ותנועת אנשים כספקי שירות Presence of Natural Persons – ספק השירות של המדינה המייצאת חוצה את הגבול למדינה המייבאת את השירות על מנת לספק את השירות. לדוגמא: מנהל פרויקטים הנוסע לביצוע פרויקט של הטמעת תוכנה.

אופן רישום ההתחייבויות

במסגרת הסכם הגאט”ס נעשה שימוש בשיטת הרישום החיובי. לוח המחויבויות אשר הוצג על ידי כל מדינה מפרט את המחויבויות שנלקחו על ידי מדינה בשירות ספציפי. המדינה מתחייבת לתת גישה לשוק או יחס של אי אפליה רק בסקטורים שנכבלו על ידה בלוח המחויבויות. לעומת זאת, בשיטת הרישום השלילי, כל מדינה מתחייבת מראש לליברליזציה מלאה, והיא מחריגה ממחויבות זו את התחומים או המגבלות אותן היא מציינת בנספחים ייעודיים. נהוג לחלק החרגות אלו לשני נספחים נפרדים, הראשון לרוב יציג מגבלות הקיימות ברגולציה (Existing Measures) והשני יציג את ענפי השירותים בהם המדינה משאירה לעצמה מרחב תמרון לרגולציה עתידית העלולה להטיל מגבלות על הסחר או על מרחב המדיניות (Policy Space).

עקרונות הבסיס המעוגנים בהסכם הגאט”ס, כמו גם מבנהו, השפיעו על עיצוב רבים מפרקי הסחר בהסכמי האס”ח (אזור סחר חופשי) הבילטראליים שחותמות מדינות.

ישראל וארגון הסחר העולמי (WTO)

ישראל היא חברה מייסדת בארגון הסחר העולמי (WTO – World Trade Organization) מאחר והצטרפה אליו עם הקמתו בשנת 1995. ישראל הצטרפה ל -GATT (קודמו של ה WTO) כבר בשנת 1962 והיא מיוצגת ב- WTO בנושאים המקצועיים על ידי נספח מסחרי, נציג המינהל לסחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, היושב בשגרירות ישראל למוסדות האו”ם בג’נבה.

מעצם חברותה ב – WTO, כפופה ישראל לכללי הסחר שבכל ההסכמים המולטילטרליים שהם חלק מה- WTO. בנוסף, ישראל בחרה להיות שותפה במספר יוזמות פלורילטרליות, כמפורט בהמשך, שההשתתפות בהן היא על בסיס וולונטרי. כמו כן, לישראל הסכמי אזור סחר חופשי (אס”ח) המעניקים הטבות סחר משמעותיות אף יותר מאלו המוענקות במסגרת חברותה בארגון.

עם זאת, הערוץ המולטילטראלי הוא ערוץ חשוב מאוד לישראל, מהטעמים הבאים:

  • הסכם בילטרלי מעניק הטבות סחר מול מדינה אחת (המדינה שהנה צד להסכם), בעוד שהערוץ המולטילטרלי מאפשר ליהנות מהטבות סחר מול כלל המדינות החברות בארגון ה-WTO, לרבות בנושאים של קניין רוחני, שירותים,  סבסוד ואחרים, המוסדרים על ידי הסכמי הארגון ואשר לא תמיד מופיעים בהסכם בילטרלי. 
  • משקל הסחר הבינלאומי בתל”ג הישראלי גדול ולכן חשובים הסדרי הסחר הנקבעים ב-WTO.
  • על פי עיקרון אי-האפליה, ישראל זוכה להטבות סחר אשר ניתנות לשאר החברות בארגון. זאת, גם אם ישראל לא נשאה ונתנה על הטבות אלו באופן ישיר.
  • החברות בארגון מאפשרת לישראל להשתלב, להתעדכן ולהתאים עצמה לתהליכים כלכליים בינלאומיים. לכל מדינה בארגון קול אחד  – מה שנותן לישראל מעמד שווה בכל קבלת החלטות.
  • נציגי ישראל יכולים לכהן בתפקידי יו”ר של הוועדות השונות של ה-WTO  וכחברי פאנל בגוף יישוב הסכסוכים של הארגון.

ישראל הצטרפה גם להסכמים נוספים שחברים בהם מספר מדינות קטן יותר (הסכמים פלורילטרליים). הסכמים אלה אף הם חלק ממסגרת ארגון הסחר העולמי.

בין ההסכמים הפלורילטרליים ניתן למנות את ההסכמים הבאים:

הסכם הרכש הממשלתי (GPA)

הסכם הרכש ממשלתי (Government Procurement Agreement – GPA) הנו הסכם רב-צדדי במסגרת ארגון הסחר העולמי, המבטיח תנאי תחרות פתוחים, הוגנים ושקופים ברכש ממשלתי. ההסכם כולל 48 מדינות חברות (מספר זה כולל את כל חברות האיחוד האירופאי) ומשקיפות נוספות.

המטרה הבסיסית של ה- GPA היא לפתוח באופן הדדי שווקי רכש ממשלתי בין המדינות החברות בהסכם. כתוצאה ממספר סבבי משא ומתן ואישור ההסכם, מדינות החברות ב- GPA אפשרו פעילויות רכש ממשלתי (על ידי ספקים ממדינות החברת בהסכם, המציעים מוצרים או שירותים במכרזים ממשלתיים) בשווי שנתי כולל של כ-1.7 טריליון דולר. 

ככלל, ה- GPA מורכב בעיקר משני חלקים: גוף ההסכם (פרוצדורות לניהול שקוף ומוסדר של מכרזים, דרכים לערער על תוצאות מכרז ועוד) ונספחים של כל מדינה להסכם, המפרטים את הישויות/גופים שהמדינה הכפיפה להסכם ה- GPA.

נוסח ההסכם קובע כללים המחייבים תנאי תחרות פתוחים, הוגנים ושקופים ברכש הממשלתי. עם זאת, כללים אלה אינם חלים אוטומטית על כל פעילויות הרכש של כל צד. ההסכם מכסה רק פעילויות רכש המתבצעות על ידי גורמים המנויים ברשימת הישויות, הרוכשים מוצרים, שירותים או שירותי בנייה בערך העולה על ערכי סף המוגדרים בנספחים.

להרחבה אודות רשימת הגופים המכוסים וערכי הסף בכל מדינה החברה ב- GPA, ניתן לקרוא כאן.

כהסכם בינלאומי מחייב, ה- GPA מנוהל על ידי הוועדה לרכש ממשלתי בארגון הסחר העולמי, המורכבת מנציגי כל המדינות החברות בהסכם. אכיפת ההסכם מתבצעת באמצעות שני מנגנונים: מנגנון הביקורת המקומי ברמה הלאומית ומנגנון יישוב הסכסוכים של ה- WTO ברמה הבינלאומית.

יצוין כי ה-GPA, ככלל, לא חל על רכש ביטחוני וצבאי, אלא רק על רכש ממשלתי אזרחי.

מדינת ישראל חתומה על הסכם הרכש הממשלתי מתוך ראיית ההסכם כאמצעי חשוב לקידום היצוא וכמסגרת המאפשרת לחברות ישראליות הזדמנות לכניסה לתחום הרכש הממשלתי בשווקים מפותחים בעולם. חוק חובת המכרזים, אשר מסדיר מערכת פתוחה, שקופה ותחרותית לרכש ממשלתי בארץ, יצר את התשתית ומהווה גורם מהותי בהצטרפות ישראל להסכם, שכן ישראל פתחה את השוק שלה– וההסכם מאפשר לקבל תנאים דומים בשווקים החשובים לישראל. ההסכם הראשון לרכש ממשלתי נחתם עוד בשנת 1979 וישראל הצטרפה אליו ב 1983 עם מספר מצומצם של רשויות עליהן חל ההסכם. הסכם מורחב נחתם בשנת 1994 ונכנס לתוקף בשנת 1996. בעקבות מו”מ מחודש שודרג ההסכם, נחתם בשנת 2012 (Revised GPA) ונכנס לתוקף בשנת 2014, כאשר ישראל חברה בו.

ההסכם מאפשר לישראל:

  • גישה לשווקים במונחי הזדמנויות ליצוא. ככלכלה התלויה ביצוא לצורך קידום רווחה וצמיחה, יכולתה של ישראל לנצל את הפוטנציאל הרב הטמון במכרזים ממשלתיים של מדינות זרות הינה חיונית. נציין שהחברות הישראליות יכולות להתמודד בשווקי רכש ציבורי זרים גם כקבלני משנה ובכך להשתלב במכרזים גדולים יחסית.
  • הגנה ליצואנים ישראלים מפני אמצעים פרוטקציוניסטיים (הגנתיים) וחקיקות מסוג “קנה תוצרת מקומית” וכד’ בשווקים של המדינות החברות בהסכם. הגנה זו נובעת מחובת אי האפליה הנגזרת מהסכם ה-GPA. בעתות משבר כלכלי הגנה זו חשובה כפליים, שכן ניכרת מגמה של התחזקות הפרוטקציוניזם. 
  • הזדמנויות יצוא עתידיות – ישנה מגמה ברורה של עליה ברכש הציבורי בעולם, במונחים מוחלטים. ההסכם נמצא במגמת התרחבות ומדינות משמעותיות נוספות, כמו סין והודו, מתעניינות בהסכם וחלקן נמצאות בשלבי המו”מ להצטרפות אליו. ה- WTO מעריך שהזדמנויות הייצוא הנוספות שצפויות כתוצאה מהצטרפות של סין לבדה עומדות בטווח של בין 113 ל- 289 מיליארד דולר בשנה. 
  • ה- GPA מגביר יעילות ברכש, מאפשר ודאות משפטית ומגביר תחרות – ובכך, על פי הערכות שונות, מניב חסכון לממשלות ולאזרחיהן הגבוה פי 4 בהשוואה לעלויות הכרוכות במנגנון ה-GPA. הדבר משפיע חיובית על האקלים העסקי ומסייע במיתוג ישראל כמדינה מתקדמת.

בישראל, ההסכם חל על רובם המכריע של משרדי הממשלה (נספח 1 להסכם) במכרזים מעל לסף של 182,000$, על מספר רשויות מקומיות (ירושלים, חיפה ותל אביב – נספח 2) מעל סף של 350,000$ וכן על מספר חברות ממשלתיות (נספח 3) מעל סף של 498,000$. כמו כן מכיל ההסכם רשימה של סחורות (נספח 4), שירותים (נספח 5) ושירותי בניה (נספח 6) עליהם חל ההסכם, עם ספים שונים לכל תחום. גופים שאינם מכוסים בהסכם ה- GPA, לרבות משרדי הביטחון ובטחון הפנים, ממשיכים לפעול על פי תקנות העדפת תוצרת הארץ ותקנות לשיתוף פעולה תעשייתי (רכש גומלין) בהתאם למצב הקיים.

רכש גומלין (Offset)

הזכות לרכש גומלין שישראל נהנית ממנה החל משנת 1983, עמדה במרכז המו”מ של ישראל עם מדינות ה- GPA. ישראל הינה החברה היחידה בהסכם אשר לה זכות לדרוש רכש גומלין בתנאי מכרז ממשלתי, מן הספק הזר הזוכה. הדרישה שעלתה מצד מדינות נוספות החברות בGPA לבטל את מנגנון רכש הגומלין, נבעה מכך שמדובר בכלי אסור על פי ההסכם למדינות מפותחות (הוא מותר רק למדינה מתפתחת לפרק זמן מוגבל, כאמצעי מעבר), ואילו ישראל היא מדינה החברה ב- OECD, המשתמשת במנגנון רכש הגומלין למשך שנים לא מעטות. לפיכך, במסגרת המו”מ הוסכם על מנגנון הפחתה הדרגתי של רכש הגומלין שישראל זכאית לו מכוח ההסכם.

מאז כניסתו לתוקף בישראל של הסכם ה-GPA  המעודכן בשנת 2014, רכש גומלין במסגרת עסקאות המכוסות ע”י ההסכם נעשה בהיקף של 20% משווי העסקה (לשם השוואה, גוף שההסכם לא חל עליו נדרש לכלול בהסכם ההתקשרות עם הספק דרישת רכש גומלין בשיעור של  35%), למעט במקרה של רכש ציוד בטחוני ע”י משרד הביטחון בו יש לכלול בהסכם ההתקשרות עם הספק דרישת רכש גומלין בשיעור של  50%.

כאמור, מדינת ישראל התחייבה לצמצם את חובת רכש הגומלין לאורך 15 שנה מיום כניסת הסכם הGPA לתוקף, באופן הדרגתי, עבור המדינות והטובין הנכללים בהסכם. נקבע כי צמצום חובת רכש הגומלין יעשה בחלוקה לתקופות על פי הפירוט הבא:

תקופה 1 (6 באפריל 2014 עד 6 באפריל 2019): רכש גומלין בשיעור של 20% על כל הגופים המזמינים וסוגי העסקאות עליהן חל ההסכם.

תקופה 2 (7 באפריל 2019 עד 6 באפריל 2022): רשימת הגופים המזמינים הזכאים ומחויבים לדרוש רכש גומלין תצומצם. מספר גופים מזמינים לא יחויבו לכלול רכש גומלין במכרזיהם במידה והטובין או השירותים הנרכשים, וכן ארץ מקור הספק הזר, נכללים בהסכם ה-GPA.

תקופה 3 (7 באפריל 2022 עד 6 באפריל 2024): שיעור רכש הגומלין ירד מ -20% משווי ההתקשרות ל-18% ממנה. רשימת הגופים המזמינים המחויבים לא משתנה.

תקופה 4 (7 באפריל 2024 עד 6 באפריל 2029): רשימת הגופים המזמינים המחויבים ברכש גומלין מצטמצמת פעם נוספת, רכש הגומלין נשאר בשיעור של 18%.

החל מ- 7 באפריל 2029 והלאה: לא ניתן יהיה לכלול בעסקאות תנאי של רכש גומלין ביחס לכלל הגופים וסוגי העסקאות הנכללים תחת הסכם ה-GPA.

בנוסף להסכם ה-GPA, בהסכמי אזור סחר חופשי בילטראליים אשר נחתמו בין מדינת ישראל לבין מקסיקו וקולומביה, ישנם פרקים המסדירים את הרכש הממשלתי בין הצדדים, אשר מבוססים ברובם ומקבילים להסכם ה-GPA , לכן גם על רכש ממדינות אלו יחולו מגבלות דומות. ההסכם עם מקסיקו נמצא בתוקף מאז שנת 2000 וההסכם עם קולומביה נכנס לתוקף באוגוסט 2020.

הסכם טכנולוגיות מידע – Information Technology Agreement

הסכם טכנולוגיות המידע (ITA) מחייב את המדינות החברות בו לבטל את תעריפי המכס על מוצרי IT המכוסים בהסכם. הסכם ה- ITA מכסה מספר רב של מוצרי טכנולוגיה, כולל מחשבים, ציוד טלקומוניקציה, מוליכים למחצה, ציוד ובדיקת מוליכים למחצה, תוכנה, מכשירים מדעיים, כמו גם רוב החלקים והאביזרים של מוצרים אלה.

ההסכם נחתם על ידי  23 מדינות חברות בשנת 1996 (האיחוד האירופי, שכלל בזמנו 20 מדינות, נספר כמדינה אחת), בכנס השרים בסינגפור בדצמבר 1996. מאז, מספר המדינות שהצטרפו להסכם צמח ל-52 (כאשר האיחוד האירופי, הכולל כיום 27 מדינות, נספר כמדינה אחת), המהוות כ-97% מהסחר העולמי במוצרי IT. לרשימת המדינות החברות בהסכם ה-ITA כיום

בכנס השרים בניירובי בדצמבר 2015 הורחב ההסכם, המכסה כעת 201 מוצרים נוספים בשווי של יותר מ -1.3 טריליון דולר לשנה. בכך מכסה ההסכם כ- 7% מכלל הסחר העולמי כיום. ההסכם המעודכן מכסה מוליכים למחצה מהדור החדש, ציוד לייצור מוליכים למחצה, עדשות אופטיות, ציוד ניווט GPS,  וציוד רפואי כגון מוצרי הדמיית תהודה מגנטית ומכשירי סריקה אולטרה-קוליים.

במהלך 20 השנים האחרונות, הסכם ה-ITA הגדיל את הגישה העולמית והוזיל את העלויות של מוצרי IT, כדוגמת מחשבים, טלפונים ניידים ומוליכים למחצה. הסכם זה מסייע לקידום החדשנות ותומך בשילובן של כלכלות מתפתחות ברשתות הייצור העולמיות של מוצרי IT. להרחבה אודות תרומת הסכם ה-ITA לעולם הסחר, החדשנות והחיבוריות הדיגיטאלית

מדינת ישראל חברה בהסכם החל משנת 1997 וההסכם תורם משמעותית לליברליזציה בביטול מכסי יבוא על מוצרי טכנולוגיה מוסכמים, בייחוד 

אולי יעניין אותך גם...

https://www.unitedxp.co.il/wp-content/uploads/2024/12/עדכונים.png
עדכונים רגולטוריים בסחר חוץ 2024: יתרונות, חסרונות והשפעות

מבוא: רגולציה ככלי לעידוד סחר חוץ סחר החוץ של מדינה הוא עמוד תווך מרכזי בכלכלה, המושפע באופן ישיר ממדיניות רגולטורית. בשנת 2024, ישראל חוותה שינויים משמעותיים בתחום הרגולציה של סחר החוץ, במטרה להתמודד...

https://www.unitedxp.co.il/wp-content/uploads/2024/12/עדכונים-בנושא-יבוא-יצוא-סחר-חוץ-2024.png
עדכונים בנושא יבוא, יצוא וסחר חוץ 2024: מגמות, רגולציות והזדמנויות עסקיות

מבוא: סחר החוץ של ישראל ב-2024 סחר החוץ של ישראל הוא נדבך מרכזי בכלכלה המקומית והגלובלית. בשנת 2024, חלו שינויים משמעותיים בתחום זה, שהשפיעו הן על מגזרי היבוא והיצוא והן על המדיניות הרגולטורית. המגמות...

https://www.unitedxp.co.il/wp-content/uploads/2024/12/מתן-פטור-לטובין-המיובאים-ביבוא-מסחרי.png
החל מיום 01.09.2024 נכנסה לתוקפה הוראת מנכ"ל 2.6 המתוקנת – מתן פטור לטובין המיובאים ביבוא מסחרי

בהתאם לסעיף 2(ג)(2) לצו יבוא חופשי, תשע”ד – 2014, השר שבתחום סמכותו מצויים הטובין או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי להתיר יבוא טובין המפורטים בתוספת השנייה בלא המצאת אישור או הוכחת עמידה בתנאים, למעט טובין...

https://www.unitedxp.co.il/wp-content/uploads/2024/12/מסלול.png
מערכת סטאטוס לרישיונות ולאישורים בין המכס לרשויות מוסמכות - הכירו את מערכת מסלול+

מערכת מסלול + משדרגת ליבואנים ולסוכני מכס את חווית העבודה, חוסכת זמן יקר ומקלה על ביצוע פעולות שוטפות. מהי מערכת מסלול זוהי מערכת סטאטוס לרישיונות ולאישורים בין המכס לרשויות מוסמכות. המערכת הינה מיזם...

https://www.unitedxp.co.il/wp-content/uploads/2024/12/Black-Minimalist-Business-Growth-Banner.png
ישראל השלימה הצטרפותה הרשמית לכל נספחי אמנת MARPOL

מדינת ישראל הגישה לארגון הספנות הבינלאומי IMO את מסמכי ההצטרפות הרשמיים לנספחים VI ו-IV לאמנת MARPOL, האמנה הבינלאומית למניעת זיהום הים מאניות. ההצטרפות לאמנה התאפשרה לאחר שוועדת הכלכלה של הכנסת אישרה...

https://www.unitedxp.co.il/wp-content/uploads/2024/12/סחר-חופשי.png
רגולציה בסחר מקומי ובינלאומי: מדריך מעמיק לעסקים

מבוא רגולציה משחקת תפקיד מרכזי בניהול ותכנון סחר מקומי ובינלאומי. היא מבטיחה עמידה בחוקים, בטיחות הציבור, והגנה על אינטרסים כלכליים ופוליטיים. עבור עסקים, עמידה בדרישות רגולטוריות היא לא רק חובה חוקית,...

https://www.unitedxp.co.il/wp-content/uploads/2024/12/הסכמי-סחר.png
הגבלות ייצוא וייבוא: מדריך מקיף להבנת החוקים והשפעתם על עסקים

מבוא ייצוא וייבוא ​​הם חלק בלתי נפרד מהפעילות הכלכלית של עסקים ומדינות. תהליכים אלו מאפשרים לחברות להרחיב את שווקיהן, לנצל משאבים בינלאומיים, ולהשיג יתרון תחרותי. עם זאת, הם כפופים למגבלות חוקיות שונות,...

https://www.unitedxp.co.il/wp-content/uploads/2024/12/דיני-סחר.png
יסודות דיני סחר: מה חשוב לדעת?

דיני סחר מהווים את הבסיס החוקי והמשפטי לעסקאות מסחריות, בין אם מדובר בעסקאות מקומיות או בינלאומיות. כל פעולה מסחרית – ייבוא, ייצוא, תשלום או שיתוף פעולה עסקי – כפופה למערכת מורכבת של חוקים, תקנות והסכמים....

https://www.unitedxp.co.il/wp-content/uploads/2024/11/שינוע.png
אופטימיזציה של תהליכי שינוע: טיפים להקטנת עלויות ושיפור היעילות

מבואשינוע מטענים מהווה חלק מהותי בשרשרת האספקה העולמית, במיוחד בעידן שבו מסחר בינלאומי וצריכה מקוונת נמצאים בצמיחה מתמדת. האתגר המרכזי הוא לשנע מטענים במהירות, ביעילות ובעלות מינימלית. מאמר זה עוסק באופטימיזציה...

https://www.unitedxp.co.il/wp-content/uploads/2024/11/שינוע-מטענים-ביבשה.png
סיכונים וניהול משברים בשינוע מטענים

מבואשינוע מטענים הוא תהליך ליבה בפעילות המסחרית והלוגיסטית, המחבר בין ספקים, יצרנים וצרכנים ברחבי העולם. לצד חשיבותו הרבה, שינוע מטענים נושא בחובו סיכונים משמעותיים שעלולים לפגוע בשרשרת האספקה, לגרום להפסדים...

1 2 3 73