מבוא: רגולציה ככלי לעידוד סחר חוץ סחר החוץ של מדינה הוא עמוד תווך מרכזי בכלכלה, המושפע באופן ישיר ממדיניות רגולטורית. בשנת 2024, ישראל חוותה שינויים
מבוא: סחר החוץ של ישראל ב-2024 סחר החוץ של ישראל הוא נדבך מרכזי בכלכלה המקומית והגלובלית. בשנת 2024, חלו שינויים משמעותיים בתחום זה, שהשפיעו הן
בהתאם לסעיף 2(ג)(2) לצו יבוא חופשי, תשע”ד – 2014, השר שבתחום סמכותו מצויים הטובין או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי להתיר יבוא טובין המפורטים בתוספת
שר הכלכלה, ניר ברקת: ״יחד עם ממשלת בריטניה אנחנו מקדמים הסכם סחר חדשני ופורץ דרך שיאפשר להדק ולהזניק את שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות –
מאז עזיבת בריטניה את האיחוד האירופאי ב-01/01/2021, בריטניה התחבטה בהחלטה כיצד להנהיג מערכת רגולציה עצמאית. מצד אחד, בריטניה נסמכה על הרגולציה האירופאית (CE) ולאור מורכבות
טרום מגיפת הקורונה תעריפי ההובלה מאסיה לצפון אירופה ובריטניה היו זהים אולם כעת המשלחים לבריטניה משלמים פרמיה של 1,000 דולר לפחות לכל מכולת FEU.
לפני פרוץ מגפת הקורונה הייתה בריטניה הכלכלה החמישית בגודלה בעולם והשנייה באירופה.
ישראל ובריטניה חתמו ב-18 בפברואר 2019 על הסכם אזור סחר חופשי (“הסכם סחר ושותפות”).
אתר בקליק בניית אתרי וורדפרס
