מייצרים ומייבאים מסין – כדאי לכם להכיר את חוק הפיקוח על הייצוא הסיני
אם אתם מייצרים בסין או מייבאים ממנה, חשוב שתכירו את החוק לפיקוח על הייצוא הסיני הקובע כללים חדשים לגבי ייצוא חומרים וטכנולוגיות רגישות מסין
נכתב בשיתוף עם ירדן יפתח, מטה מינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה
חוק הפיקוח על היצוא (Export Control Law – ECL) הסיני החדש, שנכנס לתוקף ב-1 לדצמבר 2020, הוא כנראה החוק המקיף ביותר שיצא בסין בנושא פיקוח על היצוא. החוק מבקש להסדיר את ייצוא החומרים והטכנולוגיות הרגישות מסין לחו”ל, בין היתר, על ידי דרישה לרישיון ייצוא, הגבלת עסקאות עם גורמים הנחשבים בעיתיים ואכיפה הדוקה יותר.
החוק מחייב את היצואנים הפועלים בסין ואת הלקוחות הזרים – יבואנים המייבאים מסין למדינות אחרות – לבדוק היטב את עמידתם ועמידת הספקים שלהם במדיניות פיקוח היצוא החדשה של סין.
על אלו פריטים חל החוק?
קיימות שלוש קטגוריות מרכזיות של פריטים עליהן חל החוק:
- פריטים מפוקחים
פריטים המופיעים ברשימת הפיקוח (controlled items), וכן המידע והנתונים הטכניים הקשורים לפריטים אלו. בין היתר, מדובר בפריטים לשימוש כפול (dual-use), פריטים צבאיים, גרעיניים, טכנולוגיות, שירותים ופריטים הקשורים לשמירת הביטחון והאינטרסים הלאומיים של סין וכן ליישום של אי-הפצת נשק גרעיני.
רשימת הפריטים המפוקחים אינה רשימה ממצה ויכול לחול פיקוח גם במקרים נוספים:
- רשימות פיקוח זמני
צעדי הפיקוח של החוק חלים גם על פריטים נוספים הנכללים ברשימות פיקוח, מדריכים וקטלוגים המפורסמים מעת לעת על ידי מחלקות של הפיקוח המדיני על הייצוא (State Export Control Administrative Departments או SECAD). מחלקות אלו יכולות להחיל פיקוח זמני על טובין, טכנולוגיות ושירותים שאינם כלולים ברשימת הפיקוח למשך שנתיים בטרם יקבעו האם להחיל עליהם פיקוח קבוע.
- פריטים לא רשומים (unlisted)
כמו כן, החוק חל על טובין, טכנולוגיות או שירותים העלולים לסכן את הבטחון או את האינטרסים הלאומיים של סין, העשויים לשמש לפיתוח, ייצור של או שימוש בנשק להשמדה המונית, או שניתן לעשות בהם שימוש טרוריסטי.
בכל הקשור לייצואם של פריטים בקטגוריות המפורטות לעיל יש לבקש רישיון ייצוא.
מיהם הגורמים המושפעים מהוראותיו של חוק פיקוח הייצוא הסיני?
החוק מטיל חובות על יצואנים הממוקמים בסין, אך גם על יבואנים ומשתמשי קצה. על כן, חברות טכנולוגיות שמייצרות בסין וחברות המייבאות מסין צריכות להעריך בזהירות את עמידתן/עמידת הספקים שלהן בהוראותיו של החוק.
- יצואנים, משתמשי קצה ושימושי קצה
כאשר מבקשים רישיון ייצוא, על היצואנים לספק מסמכים המאשרים את זהותם של משתמשי הקצה ואת שימושי הקצה של הפריטים המפוקחים.
- יבואנים ומשתמשי קצה
משרד הכלכלה הסיני יפרסם “רשימת הגבלה” (restricted list) הכוללת את היבואנים ומשתמשי הקצה אשר מפרים את דרישות החוק, העשויים לסכן את הביטחון והאינטרסים הלאומיים של סין, או משתמשים בפריטים מפוקחים לצרכים טרוריסטיים.
הרשויות רשאיות לאסור או להגביל עסקאות ייצוא של פריטים לגורמים אלו, להשהות את היצוא וכן למנוע קבלת רישיון ייצוא. בהתאם לחוק, על יצואנים הממוקמים בסין להימנע מביצוע עסקאות עם יבואנים או עם משתמשי קצה הכלולים ברשימת ההגבלה, בכפוף לאפשרות לקבל אישור חריג.
מהם העונשים על הפרות של הפיקוח על הייצוא?
למחלקות הפיקוח המנהלתיות סמכויות חקירה נרחבות והן רשאיות לנקוט בשורה של צעדים בכל מקרה של חשד להפרת הפיקוח על הייצוא. במסגרת החוק ניתן להטיל עונשים מנהלתיים ואף פליליים.
כיצד יש לפרש את חוק פיקוח היצוא בהקשר בינלאומי?
נראה שמטרת החוק ליצור כללים וסט כלים לפיקוח על ייצואם של פריטים מסוימים, שיאפשרו טווח פעולה שווה ביחס לצעדי הפיקוח על הייצוא שאומצו בידי מדינות אחרות ועלולות להגביל חברות סיניות.
מה הלאה?
חברות שמייצרות בסין וחברות המייבאות מסין צריכות להעריך בזהירות את עמידתן/עמידת הספקים שלהן בהוראותיו של החוק ולהמשיך לעקוב אחר יישומו. מוצע להיעזר בשותפים מקומיים ויועצים בכדי להבין האם ישנן השלכות על הפעילות שלכם.
כותבת המאמר: אסתי איילון קובו
הנספחות הכלכלית בבייג‘ינג, מסייעת לחברות ישראליות הנתקלות בחסמי סחר וקשיים רגולטוריים, ותשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה.
עוד מאמרים בנושא...
סחר בינלאומי ככלי מרכזי בשוק העולמי
עם התפתחות עידן האינטרנט, סחר בינלאומי הפך לאחד ממקורות ההכנסה החשובים והמניבים ביותר במדינות מפותחות. בישראל לבדה, כ-50 אחוז מהתמ״ג מופנה לסחר בינלאומי.
לשכת המסחר ירושלים: נחתם הסכם שת״פ לקידום הסחר עם הפיליפינים
ההסכם לשיתוף פעולה הדדי בין סוכנויות קידום ההשקעות הזרות של המדינות נחתם על ידי נשיא לשכת המסחר ירושלים דרור אטרי ויו״ר סחר בינלאומי לשכת הסחר
קרואטיה מצטרפת להסכם הסחר בין ישראל לאיחוד האירופי
ההסכם שנחתם בבריסל על ידי שגריר ישראל לאיחוד האירופי כולל נספח המפרט את ההטבות שניתנו לישראל. על ההסכם לעבור תהליך אשרור גם בישראל וגם באיחוד
הסכם אזור סחר חופשי- טורקיה
ההסכם לאזור סחר חופשי (אס”ח) בין ישראל וטורקיה נחתם ב-14 במארס 1996 ונכנס לתוקפו ב-1 במאי 1997.
הסכמי סחר עם ירדן
הסכם לסחר ושיתוף פעולה בין ישראל וירדן נחתם בשנת 1995 בעקבות הסכם השלום בין הצדדים שנחתם ב-26 באוקטובר 1994.
הסכמי סחר עם קנדה
ההסכם לאזור סחר חופשי (אס”ח) בין ישראל וקנדה נחתם ב-31 ביולי 1996 ונכנס לתוקפו ב-1 בינואר 1997.