מייצרים ומייבאים מסין – כדאי לכם להכיר את חוק הפיקוח על הייצוא הסיני
אם אתם מייצרים בסין או מייבאים ממנה, חשוב שתכירו את החוק לפיקוח על הייצוא הסיני הקובע כללים חדשים לגבי ייצוא חומרים וטכנולוגיות רגישות מסין
נכתב בשיתוף עם ירדן יפתח, מטה מינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה
חוק הפיקוח על היצוא (Export Control Law – ECL) הסיני החדש, שנכנס לתוקף ב-1 לדצמבר 2020, הוא כנראה החוק המקיף ביותר שיצא בסין בנושא פיקוח על היצוא. החוק מבקש להסדיר את ייצוא החומרים והטכנולוגיות הרגישות מסין לחו”ל, בין היתר, על ידי דרישה לרישיון ייצוא, הגבלת עסקאות עם גורמים הנחשבים בעיתיים ואכיפה הדוקה יותר.
החוק מחייב את היצואנים הפועלים בסין ואת הלקוחות הזרים – יבואנים המייבאים מסין למדינות אחרות – לבדוק היטב את עמידתם ועמידת הספקים שלהם במדיניות פיקוח היצוא החדשה של סין.
על אלו פריטים חל החוק?
קיימות שלוש קטגוריות מרכזיות של פריטים עליהן חל החוק:
- פריטים מפוקחים
פריטים המופיעים ברשימת הפיקוח (controlled items), וכן המידע והנתונים הטכניים הקשורים לפריטים אלו. בין היתר, מדובר בפריטים לשימוש כפול (dual-use), פריטים צבאיים, גרעיניים, טכנולוגיות, שירותים ופריטים הקשורים לשמירת הביטחון והאינטרסים הלאומיים של סין וכן ליישום של אי-הפצת נשק גרעיני.
רשימת הפריטים המפוקחים אינה רשימה ממצה ויכול לחול פיקוח גם במקרים נוספים:
- רשימות פיקוח זמני
צעדי הפיקוח של החוק חלים גם על פריטים נוספים הנכללים ברשימות פיקוח, מדריכים וקטלוגים המפורסמים מעת לעת על ידי מחלקות של הפיקוח המדיני על הייצוא (State Export Control Administrative Departments או SECAD). מחלקות אלו יכולות להחיל פיקוח זמני על טובין, טכנולוגיות ושירותים שאינם כלולים ברשימת הפיקוח למשך שנתיים בטרם יקבעו האם להחיל עליהם פיקוח קבוע.
- פריטים לא רשומים (unlisted)
כמו כן, החוק חל על טובין, טכנולוגיות או שירותים העלולים לסכן את הבטחון או את האינטרסים הלאומיים של סין, העשויים לשמש לפיתוח, ייצור של או שימוש בנשק להשמדה המונית, או שניתן לעשות בהם שימוש טרוריסטי.
בכל הקשור לייצואם של פריטים בקטגוריות המפורטות לעיל יש לבקש רישיון ייצוא.
מיהם הגורמים המושפעים מהוראותיו של חוק פיקוח הייצוא הסיני?
החוק מטיל חובות על יצואנים הממוקמים בסין, אך גם על יבואנים ומשתמשי קצה. על כן, חברות טכנולוגיות שמייצרות בסין וחברות המייבאות מסין צריכות להעריך בזהירות את עמידתן/עמידת הספקים שלהן בהוראותיו של החוק.
- יצואנים, משתמשי קצה ושימושי קצה
כאשר מבקשים רישיון ייצוא, על היצואנים לספק מסמכים המאשרים את זהותם של משתמשי הקצה ואת שימושי הקצה של הפריטים המפוקחים.
- יבואנים ומשתמשי קצה
משרד הכלכלה הסיני יפרסם “רשימת הגבלה” (restricted list) הכוללת את היבואנים ומשתמשי הקצה אשר מפרים את דרישות החוק, העשויים לסכן את הביטחון והאינטרסים הלאומיים של סין, או משתמשים בפריטים מפוקחים לצרכים טרוריסטיים.
הרשויות רשאיות לאסור או להגביל עסקאות ייצוא של פריטים לגורמים אלו, להשהות את היצוא וכן למנוע קבלת רישיון ייצוא. בהתאם לחוק, על יצואנים הממוקמים בסין להימנע מביצוע עסקאות עם יבואנים או עם משתמשי קצה הכלולים ברשימת ההגבלה, בכפוף לאפשרות לקבל אישור חריג.
מהם העונשים על הפרות של הפיקוח על הייצוא?
למחלקות הפיקוח המנהלתיות סמכויות חקירה נרחבות והן רשאיות לנקוט בשורה של צעדים בכל מקרה של חשד להפרת הפיקוח על הייצוא. במסגרת החוק ניתן להטיל עונשים מנהלתיים ואף פליליים.
כיצד יש לפרש את חוק פיקוח היצוא בהקשר בינלאומי?
נראה שמטרת החוק ליצור כללים וסט כלים לפיקוח על ייצואם של פריטים מסוימים, שיאפשרו טווח פעולה שווה ביחס לצעדי הפיקוח על הייצוא שאומצו בידי מדינות אחרות ועלולות להגביל חברות סיניות.
מה הלאה?
חברות שמייצרות בסין וחברות המייבאות מסין צריכות להעריך בזהירות את עמידתן/עמידת הספקים שלהן בהוראותיו של החוק ולהמשיך לעקוב אחר יישומו. מוצע להיעזר בשותפים מקומיים ויועצים בכדי להבין האם ישנן השלכות על הפעילות שלכם.
כותבת המאמר: אסתי איילון קובו
הנספחות הכלכלית בבייג‘ינג, מסייעת לחברות ישראליות הנתקלות בחסמי סחר וקשיים רגולטוריים, ותשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה.
עוד מאמרים בנושא...
נחתם הסכם בין איגוד לשכות המסחר וה-WLP בהובלת דובאי
בעקבות ההסכם שנחתם היום ישראל הפכה לחברה העשירית בברית, לצד ברזיל, הודו, דרא״פ ועוד.
הסכם אזור סחר חופשי בין ישראל ואוקראינה נכנס לתוקף
ההסכם לאזור סחר חופשי בין ישראל ואוקראינה נכנס לתוקף בתאריך 1 בינואר 2021.
צים מציעה שירות הובלה ישיר לאמירויות
השירות יינתן באמצעות שני שירותים קיימים של צים: קו הודו – מזרח הים התיכון (ZIE) יציע שירות עבור יצוא מישראל ונמלי הים התיכון; וקן ישראל
איגוד לשכות המסחר: הסכם לשת״פ עם לשכת המסחר והתעשייה של בחריין
תמונה מאירוע החתימה | צילום: יח”צ במסגרת החתימה על הסכם שנחתם אמש לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבחריין, איגוד לשכות המסחר בישראל חתם על MOU
הסכם אזור סחר חופשי בין ישראל לבריטניה
ישראל ובריטניה חתמו ב-18 בפברואר 2019 על הסכם אזור סחר חופשי (“הסכם סחר ושותפות”).
מכון היצוא: הסכם שיתוף פעולה עם מרכז הסחר העולמי בדובאי
ההסכם יאפשר הקמת ביתנים ישראלים בתערוכות הענק של העולם הערבי. שיתוף הפעולה כולל שותפות בכנסים בינ״ל ותערוכות ענק, חילופי משלחות וארגון משלחות של אנשי עסקים