- שטר מטען אווירי (Air Waybill – AWB) – מסמך המאשר את העברת הסחורה במשלוח אווירי ומשמש כחוזה בין השולח למוביל האווירי.
- שטר מטען ימי (Bill of Lading – B/L) – מסמך המהווה אישור להובלת הסחורה בדרך ימית, ומתפקד גם כהוכחת בעלות על הסחורה.
- חשבונית מסחרית (Commercial Invoice) – מסמך המספק פרטים על העסקה בין המוכר לקונה, כולל תיאור הסחורה, הכמות והמחיר.
- מקבל המטען (Consignee) – הלקוח או הגורם אליו מיועדת הסחורה במשלוח.
- עמיל מכס (Customs Broker) – אדם או חברה מוסמכים המטפלים בתהליכי השחרור מהמכס עבור היבואן או היצואן.
- מכס (Customs Duty) – מס המוטל על סחורות מיובאות בהתאם לערכן ולסיווגן.
- דמי שהייה (Demurrage) – תשלום נוסף הנדרש כאשר המטען נשאר בנמל מעבר לזמן המותר.
- דמי עיכוב (Detention) – עלות נוספת הנדרשת כאשר מכולות נשארות אצל הלקוח מעבר לזמן המוסכם.
- משלוח מדלת לדלת (Door-to-Door) – שירות המשלוח הכולל הובלת סחורות מהדלת של השולח עד לדלת של המקבל.
- נמל יבש (Dry Port) – מרכז לוגיסטי מרוחק מהנמל הימי המשמש לאחסון ושחרור סחורות.
- אקס וורקס (Ex Works – EXW) – תנאי סחר בינלאומי לפיו הקונה אחראי לשינוע הסחורה מהמפעל של המוכר.
- משלח בינלאומי (Freight Forwarder) – חברה המספקת שירותי הובלה, אחסון ולוגיסטיקה של סחורות בייבוא ובייצוא.
- חופשי על הסיפון (Free on Board – FOB) – תנאי סחר בינלאומי לפיו המוכר אחראי להעמיס את הסחורה על כלי השיט, והקונה נושא באחריות משלב זה.
- משקל כולל (Gross Weight) – משקל הסחורה כולל האריזה.
- קוד מערכת סיווג בינלאומית (Harmonized System – HS Code) – קוד המשמש לסיווג סחורות בהתאם לכללים בינלאומיים ומשמש לקביעת שיעורי המכס.
- תנאי סחר בינלאומיים (Incoterms) – מערכת כללים המגדירה את חלוקת האחריות, העלויות והסיכונים בין הקונה למוכר בתהליכי הובלה בינלאומית.
- מטען חלקי במכולה (Less than Container Load – LCL) – מטען של לקוח שאינו ממלא מכולה שלמה ומשולב עם מטענים אחרים.
- אשראי דוקומנטרי (Letter of Credit – L/C) – מסמך בנקאי המבטיח את תשלום המוכר לאחר שהסחורה נשלחה והמסמכים הדרושים הוגשו.
- מניפסט (Manifest) – מסמך המפרט את כל הסחורות המועמסות על כלי תחבורה מסוים, כולל פרטי המטען.
- מוביל ימי שאינו בעל אוניות (Non-Vessel Operating Common Carrier – NVOCC) – חברה המספקת שירותי שילוח ימי במכולות מבלי להיות בעלת כלי שיט.
- רשימת אריזה (Packing List) – מסמך המפרט את תכולת המשלוח, כמות הפריטים, משקלם ופרטי האריזה.
- נמל פריקה (Port of Discharge) – הנמל שבו המטען נפרק מהאונייה ומועבר ללקוח או למחסן.
- נמל טעינה (Port of Loading) – הנמל שבו המטען מועמס על כלי השיט להובלה.
- חשבונית פרופורמה (Proforma Invoice) – הצעת מחיר רשמית המספקת פרטי עסקה לפני ביצועה בפועל.
- בידוק והסגר (Quarantine) – תהליך בדיקת סחורות במטרה לוודא שאין בהן סיכון בריאותי או אקולוגי.
- שינוע בגלגול (Roll-on/Roll-off – Ro-Ro) – סוג הובלה ימית שבו כלי רכב מועמסים ונפרקים מהאונייה באמצעות גלגול ישיר.
- שולח המטען (Shipper) – הגורם המוסר את הסחורה להובלה ומוסר אותה לידי המוביל.
- סוור (Stevedore) – עובד בנמל האחראי על טעינה ופריקה של סחורות מכלי שיט.
- תעריף (Tariff) – שיעור מכס המוטל על סחורות מיובאות או מיוצאות, בהתאם לסיווגן ולמדינת המוצא.
- דמי טיפול בנמל (Terminal Handling Charges – THC) – עלות הטיפול במטען בנמל, הכוללת פעולות טעינה, פריקה ואחסון של המטען.
- זמן מעבר (Transit Time) – הזמן הנדרש להובלת הסחורה מנקודת המוצא ליעד הסופי, כולל זמני השהייה בנמלים.
- העברת מטען (Transshipment) – העברת מטען מאונייה אחת לאחרת במהלך המסע, בדרך כלל בנמל ביניים.
- מע”מ (Value-Added Tax – VAT) – מס המוטל על מוצרים ושירותים הנרכשים במדינה.
- שטר מטען (Waybill) – מסמך המאשר את העברת הסחורה ומשמש גם כהוכחת בעלות על המטען.
- דמי רציף (Wharfage) – תשלום עבור השימוש ברציפי הנמל לשם טעינה ופריקה של מטענים מכלי השיט.
- רשומון ייבוא (Bill of Entry) – מסמך המוגש למכס המפרט את פרטי הסחורה המיובאת לצורך חישוב מכסים ומיסים.
- מטען שאינו במכולות (Break Bulk Cargo) – סחורות המועברות ביחידות נפרדות ולא בתוך מכולות, כגון מכונות גדולות או רכבים.
- מחסן רישוי (Bonded Warehouse) – מחסן שבו ניתן לאחסן סחורות מבלי לשלם מכס עד לשחרורן לצריכה מקומית.
- עלות, ביטוח והובלה (Cost, Insurance, and Freight – CIF) – תנאי סחר שבו המוכר אחראי לעלות המשלוח והביטוח עד לנמל היעד.
- עלות והובלה (Cost and Freight – CFR) – תנאי סחר שבו המוכר אחראי להובלת הסחורה לנמל היעד, אך הביטוח הוא על הקונה.
- חשבונית קונסולרית (Consular Invoice) – מסמך המאשר את פרטי הסחורה על ידי הקונסול במדינת הייצוא, בהתאם לדרישות מדינת הייבוא.
- קבלת רציף (Dock Receipt) – מסמך המאשר כי הסחורה נמסרה לרציף לצורך טעינה על כלי השיט ומספק מידע לוגיסטי על המטען.
- רישיון ייצוא (Export License) – אישור הנדרש לייצוא של סחורות מסוימות, בהתאם לרגולציה המקומית או הבינלאומית.
- הסכם סחר חופשי (Free Trade Agreement – FTA) – הסכם בין מדינות המאפשר סחר חופשי או מופחת מכסים על סחורות ושירותים.
- שילוב מטענים (Groupage) – איחוד של מטענים קטנים ממספר לקוחות למשלוח אחד, בדרך כלל במכולה אחת.
- רישיון ייבוא (Import License) – אישור הנדרש לייבוא של סחורות מסוימות, בהתאם לרגולציה המקומית.
- הובלה משולבת (Multimodal Transport) – שינוע סחורות באמצעות יותר מסוג תחבורה אחד, כגון שילוב של הובלה ימית, יבשתית ואווירית.
- בדיקת טרום משלוח (Pre-Shipment Inspection – PSI) – בדיקה המתבצעת לפני המשלוח לוודא שהסחורה עומדת בדרישות ובסטנדרטים שנקבעו.
- הוראות שילוח (Shipping Instructions – SI) – מסמך שמוסר השולח למוביל המכיל הנחיות לגבי הטיפול במשלוח, המסלול המועדף, והפרטים הלוגיסטיים הנדרשים.
- מטען מעבר (Transit Cargo) – סחורה העוברת דרך מדינה או נמל מסוים מבלי לפרוק או להעמיס מחדש, בדרך ליעד הסופי.
תפריט
