הסכם בינלאומי שנחתם בג’נבה בשנת 1947 על ידי עשרים ושלוש מדינות שייצגו כשבעים וחמישה אחוזים מהסחר העולמי. כיום חתומות על ההסכם מעל מאה מדינות. מדינת ישראל נתקבלה כחברה זמנית בארגון בשנת 1959 והפכה לחברה קבועה בשנת 1962.
גאט”ט הנו הסכם בינלאומי וולונטרי המחייב רק את המדינות החברות בו. לחברות זכויות וחובות. מדינה המפרה התחייבות עלולה “להיענש” בנטילת חלק “מזכויותיה”.
האמונה בסחר חופשי כגורם עיקרי ליציבות ולצמיחת הכלכלה העולמית היה הבסיס הרעיוני להקמת גאט”ט. מטרתו של הסכם גאט”ט הייתה לבנות, לאחר שתי מלחמות העולם, סביבת סחר בינלאומי בטוחה ויציבה וליצור תהליך מתמשך של שיתוף וליברליזציה בסחר.
פעילות גאט”ט מתבטאת בארבעה מישורים:
גאט”ט מהווה מערכת כללים מוסכמים להתנהגות המסחרית של המדינות החברות.
גאט”ט מהווה במה מתמדת למו”מ בינלאומי שמטרתו להפוך את סביבת הסחר הבינלאומית לליברלית יותר ויציבה.
