היטל סחר

על אף שמדינת ישראל חתומה על הסכמים בינלאומיים האוסרים הטלת מכסים על יבוא קיים, כלי המאפשר הגנה על היצור המקומי
ואף מוכר בהסכם ג.א.א.ט ובהסכמי סחר אחרים שישראל חתומה עליהם, כלגיטימי במקרים מסוימים, הוא כלי היטלי הסחר המעוגן
בחוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, תשנ”א-1991 ובחוק היטלי הסחר (תקון מס’ 3) התשס”ה 2005.
כאמור כלי זה מוגבל ביותר, וכפוף לעקרון המידתיות. ההיטלים מוטלים ע”י משרד התמ”ת בשיתוף משרד האוצר ולא ע”י
משרד האוצר בלבד כמקובל במיסים. ההיטל מוגבל בזמן – בין שנתיים לארבע שנים אם אופציה להארכה, והטלתו אפשרית
רק לאחר בדיקה של הממונה מטעם השר לפגיעה יוצאת דופן ביצור מקומי וכן של וועדה ציבורית המייעצת לשר.
אמצעי ההגנה אינו חייב להיות בהיטל כספי הוא יכול להיעשות בהגבלת מכסות יבוא.
החוק עוסק ב-4 סוגי היטלי סחר: היטל היצף, היטל משווה, היטל ביטחה והיטל יבוא, וכן באמצעי הגנה ליבוא הישראלי.