נמלי ישראל: ירידה קלה בתנועת המטענים ברבעון הראשון
ברבעון הראשון תנועת המטענים בכל הנמלים עמדה על 14.32 מיליון טון לעומת 14.49 מיליון טון בתקופה המקבילה אשתקד. מהנתונים עולה כי בנמל אשדוד נטענים פחות מכולות יצוא כאשר בחיפה המצב הפוך.
רספ״ן פרסמה את נתוני תנועת המטענים בנמלי ישראל עבור הרבעון הראשון של 2021. ד״ר יורם זבה, נשיא לשכת הספנות הישראלית, העביר למערכת PORT2PORT מספר הערות סטטיסטיות בעקבות הנתונים:
מהנתונים עולה כי סך הכל בהשוואת הרבעונים הראשונים של 2019, 2020 ו-2021, אין הבדל גדול בסך כל הכמויות שעברו בנמלים – יש קיטון קל לאורך הזמן, כאשר חיפה יורדת ואשדוד ומספנות ישראל עולות. נציין כי ברבעון הראשון תנועת המטענים בכל הנמלים עמדה על 14.32 מיליון טון לעומת 14.49 מיליון טון בתקופה המקבילה אשתקד. באשדוד טופלו 6 מיליון טון לעומת 5.6 מיליון טון בתקופה המקבילה אשתקד ובחיפה טופלו הרבעון 6.7 מיליון טון לעומת 7.4 מיליון טון בתקופה המקבילה אשתקד.
בתחום כלי רכב ניתן להבחין כי לאחר שבע שנים שבהם מספר כלי הרכב שנמסרו ללקוחות היה תמיד בין 80% ל-90% ממספר כלי הרכב שנפרקו בנמלים, המגמה התהפכה, ולאחר הרבעון הראשון השנה היחס היה 166%. מסיבות הכרוכות בגידול הצריכה, פחות נסיעה ברכב ציבורי והרגלי הישראליים, יש כנראה לצפות לגידול במספר כלי הרכב שייפרקו בנמלים העמוסים שלנו. נציין כי ברבעון הראשון נפרקו בנמלי ישראל 60,453 רכבים לעומת 64,618 רכבים ברבעון המקביל אשתקד.
בתחום המכולות – בהשוואת הרבעונים הראשונים כנ״ל קיים גידול במספר המכולות, הן בחיפה (קצת) והן באשדוד (הרבה). הגידול התבטא רק ביבוא כאשר בשניהם היה קיטון ביצוא. בולטת התופעה שאשדוד טוענת פחות מכולות יצוא (מלא וריק) כאשר בחיפה המצב הפוך.
בתחום המתכות – אין גידול משמעותי בייבוא. עלייה קלה לעומת 2019, אבל כמו 2020. המספנות נוטלות 66% מכמות יבוא המתכות. אשדוד נוטלת חלק קטן בלבד של היבוא.
בתחום הגרעינים: קיימת ירידה קלה לעומת שנים קודמות. ברבעון הראשון נפרקו 1,073 אלפי טון בנמלים לעומת 1,206 אלפי טון גרעינים. התנודות בכמויות התבואות נובעות לאו דווקא מביקוש בלבד. חיפה, בגלל דגון, אחראית ל-85% מיבוא הגרעינים לישראל. יש לזכור שמלאי החירום למוצרים אלו קטן: חיטה וסויה למאכל אדם – 4 שבועות, מספוא ומאכל לחיות – שלושה שבועות. איגוד יבואני התבואה מדווח כי הנושא בבחינה.
בתחום המלט: עלייה עקבית במשך השנים מאז 2016 שבה נשר הפסידה את הבלעדיות והותר יבוא מתחרה, שהגיע כבר לכ-4 מיליון טון לשנה.
בתחום המטען הכללי: ירידה מסוימת מאז 2018. בגלל המתכות, נמל המספנות אחראי למחצית היבוא – ייבא ברבעון הראשון 515 אלף טון לעומת 1,161 אלף טון מכלל היבוא.
צובר חופנים: עליה לעומת שנים קודמות. אשדוד אחראית ל-60% מיבוא סקטור זה עם ייבוא של 831 אלף טון לעומת 1,361 אלף טון יבוא בכלל הנמלים סה״כ.
מכולות שטעון: קיימת ירידה לעומת שנים קודמות. כאשר הוחלט ב-2013 על בניית נמלי המכולות החדשים, נוספה הנחה שלפיה הם ישמשו לפיתוח נמלי שטעון לנמלים הסמוכים. ההנחה הזו בהחלט סבירה לאור התפעול החצי-אוטומטי שלהם.
עצים: כמות יבוא העצים באניות קונבנציונליות ירדה דרמטית לאורך השנים. בדומה למטעני קירור, הם עברו ברובם למכולות. כיום, עברו ברבעון הראשון של 2021 47,000 טון בלבד.
עוד מאמרים בנושא...
האם קיימים דרישות או תנאים ביבוא?
משרד הכלכלה והתעשייה מעדכן ומתקן את צו יבוא חופשי ואת צו יצוא חופשי במטרה שיכללו את כל דרישות הרגולטוריות הטכניות שבחקיקה הרלוונטית.
אני רוצה לייבא מוצר, מה עלי לעשות?
באופן כללי היבוא לישראל הוא חופשי. כל אדם יכול לייבא מבלי רישיון יבואן או רישיון/אישור יבוא. עם זאת, חלק מהמוצרים מחייבים רישום יבואן ואישור או
סיווגי מכס – מדע מדויק?
בעולם וגם בארץ מגיעות לא מעט מחלוקות סיווג לבתי המשפט. עליכם לזכור כי סוכן מכס מקצועי המכבד את עצמו לא יסווג מוצר בפרט מכס כל
לין לממונה על התחרות: חובתך להתערב בעלויות המושתות היום על היבואנים
נשיא איגוד לשכות המסחר, פנה אתמול אל הממונה על התחרות ד״ר מיכל הלפרין בדרישה כי תתערב ובדחיפות בזינוק העלויות הנוספות המוטלות על היבואנים בנמלי הים.
הגדרת הנזק הממשי שנגרם מהיצף
לפי חוק היטלי סחר, לא די בכך שהתקיים היצף כדי שיוטל היטל היצף אלא יש להוכיח שהיבוא בהיצף גרם נזק ממשי לענף היצרני בגין היבוא
