משבר הקורונה חשף את נקודות התורפה של שרשראות האספקה הגלובליות. אלדר צ׳ירפוט מחברת SAP סוקר מחקר גלובלי שנערך טרם משבר הקורונה בקרב מנהלי שרשרת אספקה וחשף את התכונות המשותפות למובילים בתחום.
מזעור סיכונים ומקסום הזדמנויות לאורך שרשרת האספקה
מחקר שנערך בתחילת 2020, על ידי Oxford Economics ו-1,000 מנהלי שרשרת אספקה, טרום פרוץ מגפת הקורונה באירופה, ביקש לבחון אלו תכונות עושות מנהל למוביל בתחום שרשרת אספקה ואילו תכונות נמצאו משותפות למובילי התחום בכל ענפי הכלכלה והגאוגרפיות. לא בטוח שאפילו הם צפו עד כמה המחקר הזה יהיה רלוונטי ושימושי בעתיד הקרוב.
כך נראה הפתיח של המחקר: ״יצירת ארגון ממוקד-לקוח בשנת 2020 הוא שיעור בניהול בתנאים מורכבים, תוך שמירה על חוסן ויציבות בפעילות הארגון עם לקוחותיו. בתקופה הלא פשוטה הזו עסקים חייבים להיות מסוגלים לספק לשוק מוצרים באיכות גבוהה במהירות מקסימלית תוך עמידה ביעדים העסקיים, לבנות מערכות יחסים עם ספקים וספקי משנה, לחזות את הביקוש למוצרים ומשאבים, להפחית סיכונים ולאמץ במהרה טכנולוגיות חדשות מבלי לשבש את הפעילות העסקית השוטפת. פונקציות שרשרת האספקה מחויבות לעמוד בכל הדרישות הללו – אפילו מול מגיפה עולמית״.
המחקר מצא ש-12% מתוך 1,000 מנהלי שרשרת אספקה שענו על הסקר הם מובילים אמיתיים בתחום, ולהם יש שרשרות אספקה עמידות וגמישות, רמות גבוהות של חדשנות, שביעות רצון גבוהה בקרב הלקוחות והעובדים, ושיעורי צמיחה גבוהים יותר מאשר המתחרים. מה עושה אותם כאלה? הם ממוקדים בצרכי הלקוחות, פורסים טכנולוגיות מתקדמות, בעלי ראייה רחבה של כל התהליך (לרבות התחשבות בקיימות המועילה לטווח הרחוק, על פני רווח מהיר), ומקבלים החלטות בזמן אמת באמצעות predictive analytics ובינה מלאכותית. שילוב של ראיית התמונה הגדולה, ותשומת לב לפרטים.
עוד מצא המחקר כי 39% מהנשאלים חוו אירוע ׳מסוכן׳ בשלב מסוים בשרשרות האספקה שלהם בשלוש השנים האחרונות. שיעור דומה – 40% – אמר שחשיפתם לסיכוני שרשרת האספקה עלתה במהלך אותה תקופה. אף אחד לא ציפה כי מספר שבועות אחר כך המספר הזה יגיע ל-100%. מגפת הקורונה חשפה נקודות תורפה של שרשרות אספקה ואת השפעתן על הכלכלה העולמית, וחוסנן ועמידותן של שרשרות האספקה הפכו להיות פקטור בעל חשיבות עצומה. אמנם חוסן ועמידות לא היו המוקד העיקרי של המחקר, ועדיין מובילי תחום שרשרת האספקה הציעו כמה מהשיטות הכי מומלצות בנושא אלו. המחקר הראה שהמובילים בתחום דומים בכמה אופנים ברורים: 76% מהנשאלים מסכימים כי העובדים שלהם זריזים (אג׳ילים) ויכולים להגיב לאירועים בלתי צפויים (לעומת 52% מהאחרים), 75% כבר מקיימים שיתופי פעולה ברמה גבוהה עם פונקציות ניהול הסיכונים והתאימות שלהם (לעומת 63% מהאחרים), 66% הם בעלי ראייה רחבה מקצה לקצה, מתהליך התכנון ועד למסירה.
בן רייט, עורך משנה ב- Oxford Economics אמר בזמנו לריצ׳ארד האוול מ-SAP העולמית כי ״חברות עם אסטרטגיות חזקות יותר של מיקוד בלקוחות, שקיפות, יציבות, ויישום טכנולוגיות חכמות רואות שיפור באפקטיביות של שרשרת האספקה, בעמידותן ובסך הביצועים הפיננסיים״, והוסיף, ״למרות שכל רשתות האספקה חשופות לסיכונים בכלכלה עולמית – ביצועים עם יעדים אסטרטגיים ברורים, הנתמכים על ידי הכלים והטקטיקות הנכונות להפחתת הסיכון ולמזעור המורכבות – יהפכו אירועים כאלה לניתנים לשליטה וניהול״.
ואני אומר, אף ששום שרשרת אספקה לעולם לא יכולה להיות מוכנה ומוגנת לחלוטין מפני זעזועים עולמיים בסדר גודל שנוצר על ידי נגיף הקורונה, תרבות ארגונית התומכת בשיתוף פעולה ונראות טובה בכל תחומי שרשרת האספקה, כולל ספקים וספקי משנה, בונה חוסן ומגדילה זריזות (אג׳יליות) להפחתת ההשפעה של אירועי סיכון.
לסיכום, בזמנים של חוסר ודאות אופרטיבית בשווקים בעולם וגם בישראל, אין ספק שנדרשת אסטרטגיה ברורה ותגובה מהירה ממנהלי שרשרת האספקה. זריזות של הצוות, יכולת הסתגלות מהירה למצבים משתנים, אימוץ טכנולוגיות חדשות, ניהול סיכונים וראייה רחבה יוציאו אתכם מהמשבר כשידכם היא על העליונה.
אלדר צ׳יפרוט הינו מוביל תחום פתרונות ניהול שרשרת אספקה דיגיטלית ב-SAP ישראל
עוד מאמרים
מהפכת האסדרה בנמלים יוצאת לדרך: פתיחת התחרות והפחתת יוקר המחיה
מבוא במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, שר האוצר בצלאל אל סמוטריץ׳, השר לשת״פ אזורי דודי אמסלם, נחתמה היום רפורמה משמעותית בנמלי הים של ישראל שתאפשר את שיפור השירות בנמלים, הגברת קצב הטיפול בסחורות, חיזוק הכלכלה והורדת יוקר המחיה לכלל אזרחי ישראל מהפכת האסדרה בנמלים יוצאת לדרך; פתיחת התחרות תוביל להפחתה משמעותית ביוקר המחיה במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרת
מלחמת הסחר בין ארה”ב לסין עולה מדרגה
מבוא מלחמת הסחר בין ארה”ב לסין עולה מדרגה – והיא לא עוצרת בגבולות אסיה. בחודשים האחרונים, ממשלת ארצות־הברית החלה להטיל מכס אחיד של 17% על כלל היבוא, כחלק ממאמץ לחזק את התעשייה המקומית ולצמצם את התלות הכלכלית בסין. ההחלטה, שמוצגת כתגובה למדיניות הסחר האגרסיבית של בייג׳ינג, נושאת השלכות רוחב על שותפות סחר כמו ישראל – גם אם היא לא צד ישיר בעימות. בעוד שסין וארה”ב
שיעור חדש בסחר: מה עושים כשארה״ב מטילה 17% מכס על היצוא שלך?
מבוא ה־5 באפריל 2025 נכנס להיסטוריה הכלכלית כיום שבו ארצות‑הברית הטילה מכס בסיסי של 17% על כל טובין מיובאים – צעד חד‑צדדי שמטלטל את שרשראות האספקה הגלובליות ומשנה את כללי המשחק ליצואנים ישראלים. ההחלטה, שהוצגה כחלק ממהלך “הוגן והדדי” לשיקום התעשייה האמריקאית, נושאת בחובה השלכות על תמחור, לוגיסטיקה, ניהול סיכונים ואפילו על יחסי העבודה עם לקוחות מעבר לים. הבשורה המרה מתווספת למסגרת מכסים ענפיים קיימים – למשל 25%
המדריך המלא לשינוע מטענים בינלאומי: אווירי, ימי ויבשתי – יתרונות וחסרונות
שינוע מטענים בינלאומי הוא עולם מורכב, רחב היקף ומשמעותי עבור עסקים, ארגונים ואנשים פרטיים המעוניינים להעביר סחורות ממדינה למדינה. בין אם מדובר ברכישת מלאי גדול של מוצרים לאתר מסחר אלקטרוני, משלוחים תעשייתיים רחבי היקף או אפילו העברת חפצים אישיים בעת מעבר לחו”ל – כולנו מתמודדים עם הצורך לבחור את אופן השינוע האידיאלי. הבחירה בין שינוע אווירי, ימי או יבשתי היא לא רק עניין של מחיר
