הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני סחר החוץ של ישראל עבור חודש אוגוסט – יבוא ויצוא של סחורות.
למ״ס: ירידה ברוב מרכיבי היבוא בשלושת החודשים האחרונים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני סחר החוץ של ישראל עבור חודש אוגוסט – יבוא ויצוא של סחורות. מהנתונים עולה כי יצוא הסחורות הסתכם בחודש אוגוסט 2019 ב-15.3 מיליארד שקל . 93% מסכום זה היה יצוא תעשייתי, כרייה וחציבה (ללא יהלומים). 6% יצוא יהלומים ו-1% יצוא חקלאי, ייעור ודיג.
באוגוסט 2019, הסתכם יבוא הסחורות ב-21.3 מיליארד שקל. מתוכם 43% מסכום זה היה יבוא חומרי גלם (ללא יהלומים וחומרי אנרגיה), 20% יבוא מוצרי צריכה, 15% יבוא מכונות, ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות ו-22% הנותרים יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה, אוניות ומטוסים.
מתחילת השנה מסתמן כי יצוא הסחורות בחודשים ינואר – אוגוסט 2019, היווה 69.1% מהיבוא לעומת 69% באותם חודשים אשתקד. הגירעון המסחרי (סחורות בלבד) בשמונת החודשים הראשונים של השנה הסתכם ב-56.3 מיליארד שקל לעומת גירעון של 52.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
יצוא יהלומים נטו (מלוטשים וגולמיים) הסתכם בינואר – אוגוסט 2019, לפי נתונים מקוריים, ב-11.7 מיליארד שקל , לעומת 16.7 מיליארד שקלבחודשים המקבילים בשנת 2018. בינואר – אוגוסט 2019, היצוא החקלאי, ייעור ודיג הסתכם ב-2.9 מיליארד שקל נמוך ב-1.7% בהשוואה לחודשים המקבילים ב-2018. באותה תקופה ירד יצוא ענף הדייג וגידול בעלי חיים ב-15.3%.
נתוני המגמה בשלושת החודשים האחרונים
בחודשים יוני – אוגוסט 2019 עלה יצוא הסחורות, על פי נתוני המגמה, ב-1.4% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 1.2% בחישוב שנתי במרץ – מאי 2019. בחודשים יוני – אוגוסט 2019 ירד יבוא הסחורות, על פי נתוני המגמה, ב-11.3% בחישוב שנתי. זאת, בהמשך לירידה של 9.9% בחישוב שנתי במרץ – מאי 2019.
יבוא חומרי גלם ירד על פי נתוני המגמה, ב-12.3% ביוני – אוגוסט 2019, בהמשך לירידה של 10% במרץ – מאי 2019. פירוט לפי קבוצות מראה כי יבוא חומרי גלם לחקלאות ירד ב-37.7% בחישוב שנתי ויבוא גומי ופלסטיקה ירד ב-22.9% בחישוב שנתי.
נתוני המגמה מצביעים על ירידה ביבוא מוצרי השקעה של 13.7% בחישוב שנתי בחודשים יוני – אוגוסט 2019, בהמשך לירידה של 13.3% בחישוב שנתי בחודשים מרץ – מאי 2019. יבוא כלי תחבורה להשקעה ירד ב-28.3% בחישוב שנתי. יבוא מכונות וציוד ירד ב-15.5%.
בחודשים יוני – אוגוסט 2019 ירד יבוא מוצרי צריכה, על פי נתוני המגמה, ב-11.5% בחישוב שנתי, בהמשך לירידה של 12.3% בחישוב שנתי בחודשים מרץ – מאי 2019. יבוא מוצרים בני קיימא ירד ביוני – אוגוסט 2019 ב-19.2% בחישוב שנתי, עיקר הירידה הייתה ביבוא כלי תחבורה.
יבוא מוצרים לצריכה שוטפת ירד ביוני – אוגוסט 2019 ב-6.4% בחישוב שנתי. יבוא יהלומים (גולמיים ומלוטשים נטו) הסתכם בחודשים ינואר- אוגוסט 2019 ב-9.6 מיליארד שקל, לעומת 13.5 מיליארד שקל בחודשים המקבילים של שנת 2018. יבוא חומרי אנרגיה הסתכם שמונת החודשים הראשונים של השנה ב-23.2 מיליארד שקל, נמוך ב-0.9% בהשוואה לאותם חודשים אשתקד.
עוד מאמרים
אתגרי הספנות בעידן של משברים גלובליים
האתגרים המצטברים בשילוח העולמי: מלחמת אוקראינה-רוסיה, הסכסוך הישראלי והמצור החות’ים בבאב-אל-מנדב מבוא: שילוח גלובלי בתוך מהומה גיאופוליטית שילוח גלובלי משמש כעמוד השדרה של הסחר הבינלאומי, כאשר למעלה מ-80% מהסחורות ברחבי העולם מועברות דרך הים. היציבות שלו היא קריטית לכלכלה העולמית. עם זאת, אירועים גיאופוליטיים גדולים כמו מלחמת אוקראינה-רוסיה, הסכסוך המתמשך בישראל והחלטת המורדים החות’ים לחסום את מיצר באב-אל-מנדב בפני ספינות הקשורות לישראל, הטילו צל משמעותי
הסתיים תהליך המשא ומתן להסכם אזור סחר חופשי עם וייטנאם
מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה סיים את המו”מ על הסכם אזור סחר חופשי עם וייטנאם. ההסכם צפוי לשפר את כושר התחרות של היצואנים הישראלים ולהניב תועלת שנתית למשק המוערכת בעשרות מיליוני שקלים בשנה שר הכלכלה והתעשייה, ח”כ ניר ברקת: “וייטנאם היא אחת הכלכלות הצומחות והמתפתחות בעולם ושותפת סחר חשובה עבור מדינת ישראל. הסכם הסחר משקף את מדיניות משרד הכלכלה לסייע בפתיחת שווקים חדשים לתעשייה הישראלית.
הונג קונג – גשר בין מזרח למערב
בזכות מיקומה הסטרטגי, שילוב הייחודי בין תרבויות סינית ומערבית, והתנהה האוטונומית החלקית תחת עיקרון “מדינה אחת – שתי שיטות”, הונג קונג הפכה למרכז לעסקים וסחר באסיה ולמרכז פיננסי בעל חשיבות בינלאומית. התועלת יתרונות כמו שימוש הרווח באנגלית, סחר חופשי ומדיניות מיסוי נמוך, הממצבים אותה כיעד אטרקטיבי עבור חברות כלכלת הונג קונג, המבוססת על עקרונות של שוק חופשי, נשנת על סחר בינלאומיות שירותים מפותחת. אף על
דו”ח מכון היצוא לשנת 2023/24: תמונת מצב ומגמות ליצוא הישראלי
שנת 2023 הייתה שנה מאתגרת לאור ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות, האטה כלכלית ומשבר עולמי בהיי-טק. אלו השפיעו לא רק על התעשייה הישראלית בארץ, אלא גם על הצמיחה במדינות יעד ותחזיות ליצוא הישראלי. מכון היצוא, ממשיך לסייע לחברות הישראליות יחד עם שותפיו העסקיים, בהתמודדות עם האתגרים בשווקים הבין-לאומיים ובהבאת החדשנות והפיתוחים הישראליים לקדמת הבמה הבין-לאומית. אנו שמחים להציג את דוח מכון היצוא לשנת 2023, הסוקר את המגמות בכלכלה
