יבוא הסחורות לפי ארץ מקור מסין ומארה״ב הסתכם ב-28.6% מכלל היבוא ללא יהלומים בשנת 2018.

היבוא לפי ארץ מקור ממצרים עלה ב-207% לעומת עלייה של 10.7% בלבד לפי ארץ קנייה (ללא יהלומים). כ-61% מערך היבוא לפי ארץ מקור הגיע מ-8 ארצות בלבד.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה הודעה בנושא יבוא סחורות לפי ארץ מקור עבור שנת 2018. מההודעה עולה כי יבוא הסחורות לפי ארץ מקור מסין ומארה״ב הסתכם ב-28.6% מכלל היבוא ללא יהלומים. עוד עולה כי שוויץ (ללא יהלומים) היא הארץ עם הפער הגדול ביותר בין היבוא לפי ארץ מקור לבים היבוא לפי ארץ קנייה שהסתכם בפ5.9 מיליארד דולר (עלייה של 1.9 מיליארד דולר לעומת 2017). היבוא לפי ארץ מקור (ללא יהלומים) ממצרים עליה ב-207% לעומת עלייה של 10.7% בלבד לפי ארץ קנייה (ללא יהלומים). כ-61% מערך היבוא לפי ארץ מקור (ללא יהלומים) הגיע משמונה מדינות בלבד.

נתוני יבוא סחורות לפי ארץ מקור משלימים את הנתונים המתפרסמים מדי חודש על נתוני יבוא סחורות לפי ארץ קנייה. פרסום נתוני סחר לפי ארץ מקור בנוסף על נתוני סחר לפי ארץ הקנייה, מציגים את הקשר בין הארץ שבה מיוצרת הסחורה לבין הארץ הקונה. לקשר הזה חשיבות רבה לקביעת הסכמים ומדיניות בנושא סחר חוץ (לדוגמה: ארצות עם תנאי סחר מועדפים, מכסות והגבלות אחרות ביבוא וכו׳). הנתונים כוללים את הסחורות שעברו במכס אך אינם כוללים את נתוני הסחר בסחורות בין ישראל לרשות הפלסטינית, היבוא הביטחוני, ויבוא ויצוא שירותים.

בשנת 2018 יבוא סחורות (ללא יהלומים) לישראל הסתכם ב-70.1 מיליארד דולר (עלייה של 12.3% לעומת שנת 2017). היבוא מסין לפי ארץ מקור (ללא יהלומים) היווה 14.9% (10.4 מיליארד דולר), עלייה של כ-16.3% לעומת שנת 2017. באותה התקופה אחוז היבוא מארצות הברית לפי ארץ מקור (ללא יהלומים) היווה כ- 13.7% (9.6 מיליארד דולר), עלייה של 34.5% לעומת שנת 2017.

ארצות המקור העיקריות, עם יבוא של מעל ל-2 מיליארד דולר היו: סין (10.5 מיליארד דולר), ארה״ב (10.2 מיליארד דולר), טורקיה (6.2 מיליארד דולר), רוסיה (4.7 מיליארד דולר), גרמניה (4.7 מיליארד דולר), בלגיה (3.1 מיליארד דולר), איטליה (3.0 מיליארד דולר), יפן (2.7 מיליארד דולר) והממלכה המאוחדת (2.1 מיליארד דולר).

בשנת 2018 היבוא לפי ארצות המקור העיקריות ללא יהלומים (שהיבוא מאותה ארץ הסתכם ביותר מ-2 מיליארד דולר) היו: סין (10.4 מיליארד דולר), ארצות הברית (9.6 מיליארד דולר), טורקייה (6.2 מיליארד דולר), גרמניה (4.7 מיליארד דולר), רוסיה (4.1 מיליארד דולר), איטליה (3.0 מיליארד דולר), יפן (2.7 מיליארד דולר) והממלכה המאוחדת (2.1 מיליארד דולר). היבוא משמונה הארצות האלו מהווה 61.1% מסך יבוא הסחורות (ללא יהלומים).

ירידה גבוהה יחסית (מעל 25% לעומת שנת 2017 בארצות עם יבוא של 50 מיליון דולר לפחות) ביבוא לפי ארץ מקור הייתה ביבוא מפרגוואי (27.9%) ומפורטוגל (27.0%). מנגד, עלייה גדולה יחסית (מעל 25% עם יבוא של 50 מיליון דולר לפחות) הייתה ביבוא לפי ארץ מקור ממצרים (%207.0), ממרוקו (168.6%), מרוסיה (162.8%), מטורקיה (111.5%), מארגנטינה (59.3%), מבלרוס (47.0%), מרומניה (45.0%), מדרום אפריקה (44.9%), מסלובניה (44.4%), ממקסיקו (35.4%), מארצות הברית (34.5%), מסינגפור (32.2%), מצ׳ילה (30.6%) ומשווייץ (25.5%).

הפרשים בין היבוא שנקנה מארץ אחת והיבוא שמיוצר באותה ארץ הלכו וגדלו עם השנים כתוצאה מההתפתחות המואצת בסחר הסחורות העולמי, בתהליך הגלובליזציה, קנייה ומכירה של סחורות בבורסות וקיומן של חברות רב לאומיות. לעיתים השיקולים הינם שיקולי מס של החברות המשפיעים על ארץ הקנייה, תמורה לעבודה ועלות הובלת הסחורות. הארצות העיקריות מהן היבוא לפי ארץ קנייה היה גדול מהיבוא לפי ארץ מקור היו: שוויץ, הממלכה המאוחדת, הולנד, סינגפור, הונג קונג, גרמניה ובלגיה.

מאידך, הארצות העיקריות מהן היבוא לפי ארץ מקור היה גדול מהיבוא לפי ארץ קנייה היו: רוסיה, סין, טורקיה, יפן, אוקראינה, מצרים וארה״ב.

פורסם באתר www.port2port.co.il