תחזית היצוא העדכנית ל-2021
מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה: צמיחה של 24% ליצוא בחציון הראשון של 2021. לראשונה! יצוא השירותים עובר את יצוא הסחורות.
תחזית היצוא העדכנית ל-2021: יצוא ישראלי בהיקף של 135 מיליארד דולר – גידול מוערך של קרוב ל-20% לעומת אשתקד!
בשל הביקושים, מסלולי הסיוע ליצואנים לשיווק לחו”ל נפתחים שוב להגשה – העדפה לחברות בבעלות אוכלוסיות ממגזר המיעוטים, חברות הממוקמות באזור עוטף עזה וחברות באזור אילת.
שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי: “הישג משמעותי לתעשייה הישראלית, לסקטור העסקי, למגזר ההייטק והיזמים הטכנולוגיים בישראל, שמוכיחים פעם אחר פעם שאין דבר העומד בפני הנחישות הישראלית לפרוץ ולנצח. המשך הגידול ביצוא השירותים, במיוחד בתחומי התוכנה והמו”פ, מחייבים טיפול במחסור בכח אדם בהייטק, בדגש על אוכלוסיות הנעדרות כיום מתחומים אלו”.
יצוא הסחורות והשירותים הישראלי הסתכם בחציון הראשון של השנה בכ-67.6 מיליארד דולר, צמיחה של כ-24% לעומת חציון ראשון 2020. בעוד גם ברבעון הראשון נרשמה צמיחה נאה מאוד של כ-11%, הרבעון השני של השנה, הציג צמיחה חסרת תקדים של כ-38% לעומת הרבעון השני 2021. על אף שהרבעון השני אשתקד סימן את שיא המשבר הכלכלי שהביאה מגפת הקורונה, מדובר בצמיחה מרשימה מאוד נוכח העובדה שסקטור יצוא שירותי התיירות טרם חזר לשגרה נוכח ההגבלות על כניסת תיירים לישראל.
בתוך כך, לראשונה יצוא השירותים עלה על יצוא הסחורות בחציון הראשון של השנה וביתר שאת ברבעון השני של השנה בו היווה כ-51.4% מהיצוא הכולל של ישראל לעומת 48.6% ליצוא הסחורות, זאת על אף המשך הגידול ביצוא הסחורות. עיקר שינוי מאזן הכוחות בין הסחורות לשירותים נובע מהצמיחה המהירה של סקטור השירותים ביצוא הישראלי לעומת שיעורי הצמיחה הצנועים יותר של סקטור הסחורות. עם זאת, שניהם צמחו בחציון הראשון באופן משמעותי ביותר – יצוא השירותים צמח בכ-30% ויצוא הסחורות צמח בכ-18% במהלך החציון הראשון של 2021 לעומת החציון הראשון אשתקד.
בגזרת השירותים, ממשיכים להוביל שני מנועי הצמיחה המשמעותיים של השנים האחרונות – שירותי התוכנה והמחשוב ושירותי המו”פ המדעי, המהווים את ליבת תעשיית ההייטק הישראלי, אשר צמחו בשיעור של 29% ו 48% בהתאמה. לצדם, גם שירותי התחבורה מראים התאוששות מהירה עם צמיחה של כ-110% בחציון לעומת חציון ראשון אשתקד וגידול נרשם גם בגזרת יצוא שירותים כחלק מפעילות מכירת חברות הזנק אשר צמחו בכ-77%.
בגזרת הסחורות, ניכר המשך ההתאוששות מתחילת השנה ומגמת הצמיחה חוצה מגזרים וסקטורים. צמיחה משמעותית של כ-13% נרשמה בחציון ביצוא הסחורות ללא יהלומים ובשונה מהמגמה בשנים האחרונות, יצוא היהלומים מתאושש באופן מרשים עם צמיחה של כ-111% בחציון הראשון לעומת חציון ראשון 2020. בהסתכלות על יצוא הסחורות ללא יהלומים בחלוקה גיאוגרפית, ניתן לראות כי בחציון הראשון של 2021, עיקר היצוא (40%) מופנה לשווקי אירופה, 33% לשווקים באמריקה וכ-25% לשווקי אסיה.
בחציון האחרון, שווקי יצוא רבים חוו צמיחה מרשימה, ביניהם ניתן לציין את היצוא לאיחוד האירופי אשר צמח בכ-17%, במסגרתו חווה צמיחה היצוא לאיטליה (+95%), בלגיה (+50%), ספרד (+43%), היצוא לארצות הברית שצמח בכ-23%, היצוא לאסיה שצמח בכ-15% במסגרתו חווה צמיחה היצוא לסין (+5%), הודו (+70%), דרום קוריאה (+68%) וטאיוואן (+12%) וצמיחה יפה הראה גם היצוא לטורקיה (+23%), ברזיל (+15%) ורוסיה (+21%).
בעקבות התוצאות החיוביות של היצוא בחציון הראשון של 2021, ובהנחה שהמגמה הנוכחית תימשך, מעריכים במינהל סחר חוץ שבמשרד הכלכלה והתעשייה כי היצוא לשנת 2021 יסתכם ב-135 מיליארד דולר, היקף חסר תקדים ביצוא הישראלי וכ 15 מיליארד דולר מעבר ליעד המקורי.
האלופה (במיל’) אורנה ברביבאי, שרת הכלכלה והתעשייה: “אנו מלאי גאווה בתעשייה הישראלית, הסקטור העסקי, מגזר ההייטק והיזמים הטכנולוגיים בישראל שמוכיחים פעם אחר פעם שאין דבר העומד בפני הנחישות הישראלית לפרוץ ולנצח. אנו, במשרד הכלכלה והתעשייה – באמצעות מינהל סחר חוץ ומערך הנספחויות הכלכליות – נמשיך לפעול להסרת חסמי סחר, פתיחת דלתות לשווקים חדשים עבור התעשייה הישראלית ומתן תמיכה וליווי מקצועי לחברות המעוניינות להרחיב פעילותן בשווקים קיימים או לחדור אל שווקים חדשים”
אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ – משרד הכלכלה והתעשייה: “על פי כל ההערכות שלנו, עתיד היצוא הישראלי לשבור שיא של כל הזמנים ולעבור את רף 130 מיליארדי הדולרים בשנת 2021. הישג זה של היצוא הישראלי, משקף עיכוב של שנה אחת בלבד ביחס ליעד המקורי אותו קבע משרד הכלכלה והתעשייה, שפעל בכל הכלים על מנת לעמוד ביעד ולשבור שיא זה עד תום 2020. אנו תולים את העיכוב בהשגת היעד במשבר הקורונה שפגע ביצוא הישראלי ב-2020 וגאים בהישגי התעשייה הישראלית, מינהל סחר חוץ ומערך הנספחים הכלכליים שלנו ברחבי העולם, שהצליחו לייצר התאוששות מהירה ביצוא, לתמוך בפעילות השיווק הבינלאומית של התעשייה, לעמוד ביעד הממשלה ולהביא את היצוא הישראלי להישג חסר תקדים”
ממשיכים את הסיוע ליצואנים: בתוך כך, מסלולי הסיוע המבוקשים של מינהל סחר חוץ לשיווק לחו”ל -“כסף חכם” ו”של”ב” – נפתחו שוב להגשה!
מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה מודיע על פתיחת מקצה שני לשנת 2021 של תוכניות כלי סיוע לתעשייה – “כסף חכם” ו-שער ליצוא בין לאומי (של”ב), במסגרתן יקצה מיליוני שקלים, על מנת לסייע לחברות יצואניות הפועלות בשווקי העולם לחדור לשווקים נוספים ולסייע לחברות שאינן יצואניות לבסס דרכן בשווקים הגלובליים. בשתי התכניות תינתן העדפה לחברות בבעלות ישראלים מקרב אוכלוסיית המיעוטים וחברות הממוקמות באזור עוטף עזה והעיר אילת.
במינהל סחר חוץ מציינים כי עד היום נהנו מעל 1,300 חברות מתמיכת מערך כלי הסיוע של מנהל סחר חוץ בסכום כולל של למעלה מ- 400 מיליון ₪.
על התוכניות
- “כסף חכם”– מיועדת לחברות בעלות היקף מכירות של עד 200 מיליון ש״ח וניסיון קודם ביצוא, המעוניינות לחדור לשווקים נוספים ולהשיג גידול במכירות. הסיוע ניתן באמצעות השתתפות במימון של ההוצאות השיווקיות וליווי מקצועי של יועצים המתמחים בשוק היעד, עד לחצי מיליון ש״ח ולשווקים מועדפים (יפן, סין והודו) עד ל-750 אלף ש״ח, המהווים עד 50% מהתכנית השיווקית.
- “שער לשיווק בינלאומי” (של”ב) – מיועדת לחברות בעלות היקף יצוא נמוך המעוניינות להרחיב את פעילותן, או לחברות שלא ייצאו בעבר ומעוניינות להתחיל לייצא ולשווק מוצרים או שירותים ולחדור לשווקים הבינלאומיים. הסיוע ניתן באמצעות השתתפות במימון הוצאות השיווק וליווי מקצועי של יועצים המתמחים בשיווק בינ”ל. ניתן לקבל במסגרת התוכנית מענקים עד גובה 300 אלף ש״ח המהווים 50% מהתכנית השיווקית.
עוד מאמרים בנושא...
מהי רפורמת היבוא?
רפורמת היבוא אותה מובילים משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד האוצר בשיתוף משרד הבריאות והאנרגיה מתמקדת במעבר לשיטות הנהוגות בשווקים מפותחים בעולם ובשינוי שיטות הפיקוח על חוקיות היבוא
חוקי או לא חוקי
זכות העיכבון הינה זכות על פי דין, וכוונתה לייעל את הליך כריתתה של עסקה ולאפשר מסחר מהיר, דינמי ויעיל.
יתרונות היצוא
יצוא הינו מכירה והעברה של סחורות ו/או אספקה של שירותים ממדינה אחת (מדינת המקור – ישראל, במקרה שלנו) למדינה אחרת (מדינת היעד). היצוא הוא חלק
טיפים והתנהלות נכונה ביבוא אישי
וודאו מול הספק בחו”ל כי הוא מציין את ערך הטובין הראלי בחשבונית
