יבואנים ישראלים יכולים ליפול קורבון לעקיצות והונאות של נוכלים ברחבי העולם. חיים פרי במאמר שמדגיש את כל נורות האזהרה הקיימות ומזכיר כי יבוא הוא מקצוע ועל מנת לעסוק בו יש להכירו היטב.
לפני כשנתיים פרסמתי מאמר באתר PORT2PORT בשם ״הנייר סופג הכל״, והוא כלל מספר דוגמאות למקרים בהם יבואנים – בעיקר כאלו שנמצאים בתחילת דרכם – נפלו קרבן לעקיצות והונאות של נוכלים ברחבי העולם.
בחלק מהמקרים נפלו יבואנים קורבן לעקיצות ובחלק מהמקרים הם ניצלו בעור שיניהם כתוצאה מטיפול מהיר ויעיל לפני שנפלו בפח.
על הטיפים שהיו במאמר ועל ניתוחי האירועים שמוזכרים בו אני חוזר בהדגשה רבה בכל הקורסים אותם אני מעביר והתלמידים מפנימים ומיישמים ברוב המקרים. יחד עם זאת, לאחרונה אני נתקל יותר ויותר במקרים בהם יבואנים לא עומדים בפיתוי ונופלים במלכודות שטומנים להם נוכלים מיומנים. כל נפילה במלכודת שכזו משמעותה אובדן סכומים גדולים של כסף וכמובן מפח נפש גדול.
מקרה נוסף מלפני ימים ספורים הבהיר לי את הצורך לרענן את הנושא ולחדד מחדש את הנקודות שאמורות להדליק אצלכם את נורות האזהרה. בעקיצות מסוג זה נורות אזהרה תמיד קיימות וחשוב להתייחס אליהן בכובד ראש ולא להתעלם.
והנה המקרה לפניכם: יום שישי, שעת צהריים ואני מקבל שיחת טלפון. על הקו מישהו שנשמע מאד לחוץ ומבקש לשוחח איתי בדחיפות למרות השעה הלא שגרתית. ״יש לי בעיה קשה שדורשת טיפול מיידי״, ומתחיל להציף אותי בים של נתונים. ביקשתי שיכתוב לי את הדברים באופן מסודר על מנת שאהיה בטוח שאני לא מחמיץ שום פרט. ההודעה שקיבלתי היתה בזו הלשון: ״לכבוד חיים פרי, לפני חודש סיכמתי עם מפעל נייר הדפסה בבנגקוק לייבא סחורה לישראל בהובלה ימית. סוכם שאשלם 50% מהסכום הכולל על מנת להתחיל לייצר את הכמות הדרושה, ו-50% הנותרים ישולמו בעת קבלת מסמך השילוח מהנמל בתאילנד. הסחורה יצאה מתאילנד בסוף יולי ובכן שילמתי את מלוא העלות. חשוב לציין שההסכם בינינו הוא על בסיס CIF (יש לי מסמך ה-Invoice). מספר ימים לאחר שהאנייה שטה מתאילנד לנמל אשדוד (ישראל), אני מקבל הודעה מהספק (נציג המפעל) וממנהל הלוגיסטיקה, שהאנייה הגיעה לסינגפור ועלי לשלם עבור מכולה ריקה שתצא מסינגפור לאשדוד. הדרישה הייתה מוזרה בעיני כי פשוט אני חתום על מסמך שבו אשלם 6800$ כולל עלות סחורה, הובלה וביטוח (CIF). לאחר ששילמתי (ולדעתי לא בצדק), דרשו ממני רישיון מכס על מנת שהסחורה תצא מנמל סינגפור לאשדוד. בשלב זה, התייעצתי עם עמילי מכס וכולם ראו בדרישה זו כמוזרה. בכל זאת, עמיל המכס שלי שלח למנהל הלוגיסטי את רישיון המכס שלו, והאחרון דרש רישיון מכס על שמי שאני לא מחזיק בכלל! טענו בפניו שאין לי או לחברה (עוסק מורשה) שאני מייצג אותה רישיון מכס, ואחריותך כולה נופלת עליך להוביל את הסחורה לאשדוד ע״פ ההסכם בינינו. הוא חזר והציע 3400$ עבור הנפקת רישיון מכס בשמי! עמילי מכס שהתייעצתי איתם אמרו אולי יש כאן ניסיון של עקיצה ותיזהר. הספק והמנהל הלוגיסטי דוחפים אותי לעשות זאת כי אם לא, ממחר יתחיל הנמל בסינגפור לגבות כסף עבור אחסנה. אני חסר אונים מה לעשות! חשבתי כבר לשכור שירותי עו״ד מתאילנד? אודה לך אם תכוון אותי מה עליי לעשות וכיצד להתנהג (הזמן חשוב מאוד)״. |
לא צריך להיות מומחה גדול בייבוא על מנת להבין כבר מקריאה ראשונה שהבחור המסכן נפל בפח. דבר ראשון כמובן שהנחיתי אותו לא להעביר שום תשלום נוסף לאף גורם בקשר עם העסקה הזו. דבר שני ביקשתי שישלח אלי את כל המסמכים אותם הוא קיבל מ״הספק״: פרופורמה / Commercial Invoice / שטר מטען / תעודת מקור / פירוט אריזה, ואת מסמך הדרישה עבור התשלום הנוסף.
כל משפט וכל אות במסמכים שקיבלתי זועקים ״פייק״/ ״עקיצה״ / ״זיוף״. הדברים כל כך ברורים ויחד עם זאת הלקוח, שהוא עורך דין במקצועו, שהיה מאד להוט לבצע את העסקה, בחר שלא לראות אותם.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן.