אופיר ושמעון קניאס מחברת השילוח “יחדיו”, מספקים הצצה אל התחום ומסבירים על החשיבות העצומה של הקשרים האנושיים וההיכרויות בו
עולם השילוח צועד עם הזמן
אופיר ושמעון קניאס מחברת השילוח “יחדיו”, מספקים הצצה אל התחום ומסבירים על החשיבות העצומה של הקשרים האנושיים וההיכרויות בו
אל מול הקדמה הטכנולוגית ששועטת קדימה כמעט בכל זווית בחיינו, עדיין ישנם ענפים רבים חשובים ובסיסיים שהפעולה המאפיינת אותם היא פשוטה למדי, ענפים מסורתיים שבסופו של דבר מסתכמים בפעולה בסיסית לכאורה. אחד מהענפים הללו הוא ענף השילוח, שבמסגרתו מוצרים שנארזים בארגז במפעל הייצור, עוברים לאחסון, ומשם מועמסים על אונייה או מטוס בדרכם לארץ היעד.
למרות הרושם כי מדובר בפעולה לכאורה פשוטה, ועל אחת כמה וכמה פעולה שאינה מתוחכמת והיי-טקית במהותה בתפיסה הרווחת, הרי שגם פעילות שכזו היא פעילות מורכבת שמשלבת בתוכה מערכות מתקדמות שמייעלות ומשכללות את התהליך.
“אם בעבר למשלוח מסין היה לוקח חודש להגיע לישראל דרך הים, הרי שהיום הטובין יכולים להגיע לנמלים בישראלים בטווח של שבועיים וחצי”, מספר אופיר קניאס, סמנכ”ל כספים בחברת השילוח הוותיקה “יחדיו”, המתפעלת כ-30,000 משלוחים בשנה ללקוחות בארץ, ברשות הפלסטינית ובעולם כולו. קניאס טוען, כי כמו הרבה תחומים מסורתיים, גם השילוח הנו תחום חדשני שדורש התקדמות עם הזמנים. זאת, אפילו ש”כ-70% מהשילוח העולמי עושה את דרכו על גבי אוניות, ורק השאר דרך האוויר”.
“שילוח הנו שרשרת פעילויות שרק מתחילה באיסוף סחורה מהספק או מהיצרן, והעברתה למחסן לוגיסטי באזורו. משם מתאמים הפלגה או המראה מול חברות התעופה והספנות, עד שהטובין מגיעים לארץ היעד. בשלב זה נכנסת עמילות המכס לתמונה, ואחריה שחרור הסחורה. התהליך ממשיך עם מיונים, הצמדת תוויות ואחסון לפי הצורך”, אומר קניאס. ביחס לסוגיה האחרונה, הוא מוסיף כי “את השנה הזו, מגדירים ב’יחדיו’ – וגם בחברות עמילות מכס אחרות – כ’שנת מפנה’ בנושא פעולות המחשוב מול המכס, שהטמעתן אמורות לייעל משמעותית את הליך השילוח ולייצר שקיפות מלאה לכל הצדדים”.
– האם מגמת הגידול ביבוא עצמאי של צרכנים פרטיים משפיעה על פעילותכם בקרב צרכנים פרטיים?
“עיקר הפעילות היא מול לקוחות עסקיים, והיא גם גדלה מאוד בשנים האחרונות, לצד הגידול ביבוא. הפעילות שלנו במגזר הפרטי היא שירות של ליווי ושילוח למי שרוכש תכולת בית בסין – מכלים סניטריים ועד ריהוט, וזהו תחום שגדל משנה לשנה. כמו כן, כ-20% מהפעילות שלנו היא פעילות יצוא, שנמוך בהיקפיו משמעותית בישראל ביחס להיקפי היבוא, וזאת בכל הענפים”.
עוד מוסיף קניאס, ש”למרות שאנחנו נחשבים לאטרקטיביים מבחינת המחירים, הקלף החזק לא פחות הוא איכות השירות”. הוא מציין כי “כשצריך לספק סחורה לחנויות הלקוחות רוצים וצריכים לדעת שהמשלוח יגיע כמה שיותר מהר. גם התחשיב הוא כזה שאת ה-100 דולר שאולי יכולת לחסוך על המשלוח, תוכלי להרוויח במכירות. הקשרים ארוכי-השנים שיש לנו עם חברות הספנות מובילים לכך שכל הקונטיינרים שלנו עולים על אונייה. שכיח בהחלט שבגלל עומס יהיו משלוחים שיישארו בחוץ – מצב שאצלנו לא קורה, משום שקשרים מסחריים טובים זוכים לעדיפות”.
שמעון קניאס, מנכ”ל ובעל מניות יחיד ב”יחדיו”, הקים את החברה לפני כ-20 שנה, והניסיון שלו בתחום נפרש על פני 40 שנה. “זה אמנם מוגדר כעסק משפחתי, אבל השלד העיקרי של החברה הוא לא משפחה אלא האנשים שהלכו איתנו מהתחלה”, הוא מספר.
אך לא רק זאת, הוא אומר, לא רק חברות השילוח, בוודאי אצלו, משפחתיות, כי אם גם הצדדים האחרים של העסקה מקפידים על היכרויות ארוכות-שנים. “70% מהלקוחות שלנו קשורים באופן אישי לבעל הבית עם היכרות של שנים. ולא רק הלקוחות אלא גם הספקים בחו”ל”, הוא אומר, ומוסיף ש”עיקר היבוא לישראל נעשה מסין ומטורקיה (טקסטיל), ואנחנו מצויים בקשרי משפחה עם הנציגים שם. הטורקים למשל באים אלינו ואנחנו אליהם, אנחנו מבלים ביחד גם בחופשים. אלו קשרים שהם הרבה מעבר לקשרי מסחר רגילים”, הוא מסכם.
עוד מאמרים
אתגרי הספנות בעידן של משברים גלובליים
האתגרים המצטברים בשילוח העולמי: מלחמת אוקראינה-רוסיה, הסכסוך הישראלי והמצור החות’ים בבאב-אל-מנדב מבוא: שילוח גלובלי בתוך מהומה גיאופוליטית שילוח גלובלי משמש כעמוד השדרה של הסחר הבינלאומי,
הסתיים תהליך המשא ומתן להסכם אזור סחר חופשי עם וייטנאם
מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה סיים את המו”מ על הסכם אזור סחר חופשי עם וייטנאם. ההסכם צפוי לשפר את כושר התחרות של היצואנים הישראלים
הונג קונג – גשר בין מזרח למערב
בזכות מיקומה הסטרטגי, שילוב הייחודי בין תרבויות סינית ומערבית, והתנהה האוטונומית החלקית תחת עיקרון “מדינה אחת – שתי שיטות”, הונג קונג הפכה למרכז לעסקים וסחר
דו”ח מכון היצוא לשנת 2023/24: תמונת מצב ומגמות ליצוא הישראלי
שנת 2023 הייתה שנה מאתגרת לאור ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות, האטה כלכלית ומשבר עולמי בהיי-טק. אלו השפיעו לא רק על התעשייה הישראלית בארץ, אלא גם על הצמיחה