רקע כללי וכלכלי
בהתאם לדו”חות הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומי, מקסיקו היא אחת מ15- הכלכלות הגדולות בעולם במונחי תוצר מקומי גולמי (GDP), המתאפיינת בשוק חופשי מוטה ייצוא.
כיום למקסיקו רשת ענפה של הסכמי סחר חופשי, עם למעלה מ40- מדינות, כשהחשוב מבניהם הוא הסכם הסחר עם ארה”ב וקנדה ה-NAFTA, אשר נחתם לראשונה בינואר 1994 ועודכן בדצמבר 2019 כ-USMCA או TMEC. בשנת 1994 התקבלה מקסיקו לארגון ה-OECD& מקסיקו היא המדינה הראשונה מקרב מדינות אמל”ט המתקבלת לארגון זה&, ובשנת 1995 לארגון הסחר העולמי (WTO). מקסיקו היא היצואנית ה14- בגודלה בעולם לשנת ,2022 כשסך הייצוא שלה בשנה זו עמד על כ578.19- מיליארד דולר. סכום הגבוה משמעותית מכל מדינות אמריקה הלטינית. הסכם ה- USMCA בשילוב כוח אדם מוכשר וזול, קרבתה הגאוגרפית לכלכלה הגדולה והעשירה בעולם,
שכנתה מצפון, ארה”ב, הובילו לכך שבעשורים האחרונים מערכי ייצור והרכבה עברו מארה”ב לצפון מקסיקו. המגמה נקראת וידועה בעולם כ-Nearshoring.
יכולות אלה אפשרו לארה”ב לשמר תחרותיות בתעשיות רבות, ביניהן תעשיית הרכב, וכן הביא לצמיחה בכמות ההשקעות מאירופה, אשר היו מעוניינים להעביר את קו הייצור שלהם קרוב לשוק היעד – ארה”ב. כל אלו הובילו לפיתוח מואץ של צפון ומרכז מקסיקו, אך השאירו את הדרום מאחור. בעשורים האחרונים, צמיחתה של מקסיקו התאפיינה בתנודתיות, שנים של צמיחה מואצת ושנים של מיתון ומשברים כלכליים. כך בין השנים 2000-1996 נראתה צמיחה מרשימה כתוצאה מחתימה על הסכם ה-NAFTA, עם ממוצע צמיחה שנתי של 3.5%; בין השנים 2012-2010 עם ממוצע צמיחה שנתי של 1.4%; ובמהלך שנת 2020 עם התפרצות הקורונה בהתכווצות כלכלית של כ.3.1%- בין המשברים שחוותה מקסיקו ניתן למנות את משבר הפסו המקסיקני ב,1995- שנבע
מחוסר יציבות פנימית וצעדים מוניטריים שגויים של הבנק המרכזי של מקסיקו, וכאמור משבר הקורונה. שני המשברים המהותיים אותם חוותה מקסיקו קשורים קשר הדוק לכלכלת ארה”ב, ב- 2003-2001 בהמשך למיתון בארה”ב וב- ,2009-2008 בהמשך למשבר הפיננסי, וכך גם יציאתה ממשבר הקורונה, הקשור קשר גורדי ליציאתה של ארה”ב מהמשבר.
