סוגיות במכר בינלאומי בימי קורונה
סקירתו של עו״ד רועי גלעד עוסקת בשלוש סוגיות: מי בעל הזכויות בטובין במועד שבו הלקוח ביקש לבטל את העסקה והאם יש קשר בין העברת הבעלות בטובין לתנאי המכר (Incoterms) של העסקה? מהו מעמדו של בנק הלקוח (היבואן) בעסקה מסוג CAD?מה התנאים לתיקון שטר מטען מקורי?
מעשה שהיה: במהלך חודש פברואר 2020 לקוח של משרדנו כרת עסקה לרכישת טובין מספק בחו”ל. הטובין נשלחו בהובלה ימית בתחילת מרץ והיו אמורים להגיע לחנויות של הלקוח בתחילת אפריל לצורך מכירתם לקראת הפסח.
העסקה בוצעה בתנאי מכר FOB ובתנאי תשלום Cash against Documents (CAD). בעקבות משבר הקורונה הלקוח נאלץ לסגור זמנית חלק מעסקיו ולא היה לו צורך בטובין שעשו את דרכם לישראל. העסקה בוטלה בהסכמה והצדדים מצאו פתרון מסחרי, אך המקרה מעלה סוגיות משפטיות שונות. אנו נתייחס בסקירה זו לשלוש סוגיות: מי בעל הזכויות בטובין במועד שבו הלקוח ביקש לבטל את העסקה והאם יש קשר בין העברת הבעלות בטובין לתנאי המכר (Incoterms) של העסקה? מהו מעמדו של בנק הלקוח (היבואן) בעסקה מסוג CAD?מה התנאים לתיקון שטר מטען מקורי במקרה של ביטול עסקה ומציאת קונה חדש לטובין?
סוגיה ראשונה: האם יש קשר בין העברת הבעלות בטובין לתנאי המכר (Incoterms) של העסקה?
תנאי המכר לפיהם נכרתות עסקאות מכר בינלאומיות, נקבעו על ידי לשכת המסחר הבינלאומית (ICC -International Chamber of Commerce) ומוכרים כמונחי ה״אינקוטרמס״ (International Commercial Terms). מונחים אלה נועדו לקבוע נהלי סחר גלובליים אחידים שמטרתם להגדיר נקודות קריטיות במערכת היחסים החוזית שבין מוכר לקונה בעסקת מכר בינלאומית. כך לדוגמא, תנאי המכר הבינלאומיים מגדירים את הנקודה שבה זיקת הביטוח והסיכון בטובין עוברים ממוכר לקונה בעסקת מכר בינלאומית (עד לאיזה שלב הסיכון בטובין חל על המוכר ומאיזה שלב עובר הסיכון לקונה), את הנקודה שבה נטל ההוצאות עובר מהמוכר לקונה, ואת חלוקת המטלות החיוניות לביצועה של עסקת המכר הבינלאומית (על מי חלה חובת השגת רישיונות יצוא ויבוא, ביצוע הליכי מכס, השגת אישורים וכדומה).
כלומר, תנאי המכר הבינלאומיים עוסקים בשאלת המחויבויות של כל אחד מן הצדדים לעסקה לפי תנאי המכר אותם קבעו הצדדים ובאיזה שלב של ההובלה הזיקה הביטוחית והסיכון בקשר לטובין עוברים מהמוכר לקונה.
תנאי המכר אינם עוסקים בסוגיית הבעלות בטובין או בשיטת התשלום עבור הטובין. העברת הבעלות בטובין נתונה לשיקולי הצדדים בעסקת המכר, שבאים בדרך כלל לידי ביטוי בתנאי התשלום שנקבעו על ידם.
כך לדוגמא, בעסקה המתוארת לעיל, תנאי המכר היו FOB – Free on Board ותנאי התשלום היו CAD -Cash against Documents. היינו, זיקת הביטוח, הסיכון ונטל ההוצאות בקשר לטובין עברו מהספק ליבואן עם חציית הטובין את דופן האנייה בנמל הטעינה בחו”ל בעוד שהבעלות בטובין לא עברה ליבואן בשלב זה ונותרת של הספק עד לתשלום עבור הטובין על ידי הבנק של הלקוח לאחר הגעת הדוקומנטים לידיו ובדיקתם.
סוגיה שנייה – מהו מעמדו של הבנק של הלקוח היבואן בעסקה מסוג CAD?
בעסקה בתנאי CAD התשלום לספק מתבצע באמצעות הבנק של היבואן. הספק מעביר לידי הבנק שלו סט מסמכים מסחריים המעידים על עמידה בדרישות שהכתיב היבואן, לרבות שטר מטען שנועד לאפשר את שחרור הטובין, ודרישת תשלום. הבנק של הספק מצרף למסמכים אלו הוראות גבייה ושולח אותם לבנק של היבואן – הבנק הגובה. עם הגעת המסמכים לבנק של היבואן, פועל הבנק כנאמן של הספק לצורך שמירה על המסמכים, מסירתם בתנאים שהוכתבו על ידי הספק וקבלת התמורה עבורם מהיבואן לצורך העברתה לספק. הבנק של היבואן יתבקש למסור את הדוקומנטים ליבואן רק לאחר שהיבואן ישלם את שווים של הטובין. החבויות של הגורמים הנוטלים חלק בעסקה זו נקבעו בכללים האחידים לדוקומנטים לגוביינא (URC – Uniform Rules for Collections). בשיטה זו, הבנק של היבואן משמש כנאמן של הספק. על הבנק חלה אחריות שלא למסור את הדוקומנטים ליבואן, או לגורם מטעמו, אלא לאחר שווידא כי מסירת המסמכים מתבצעת בהתאם להוראות שקיבל מהגורם שמסרם לו, היינו, הספק או הבנק של הספק.
בשיטת תשלום זו, לבנק היבואן, שמקבל את הדוקומנטים מהספק בנאמנות לצורך אבטחת התשלום על ידי היבואן, אין זכות עצמאית בטובין מעצם אחזקתו בשטר המטען. אחיזה זו בשטר המטען נעשית, כאמור, בנאמנות עבור הספק. גם הזכות של הבנק לקבל את הטובין לחזקתו מעצם ההחזקה בשטר המטען, מקנה לבנק זכות להחזיק בטובין בנאמנות עבור הספק ואינה מקנה לבנק זכות עצמאית בטובין. משמעות הדבר היא כי בשלב זה וכל עוד היבואן לא שילם עבור הטובין וקיבל את שטר המטען מהבנק, בעל הזכויות בקשר לטובין הוא הספק, ששטר המטען מוחזק עבורו על ידי בנק היבואן בנאמנות.
סוגיה שלישית- התנאים לתיקון שטר מטען מקורי
חברות הספנות מנפיקות בדרך כלל שטרי מטען מקוריים בסט הכולל שלושה שטרי מטען מקוריים (Original Bill of Lading). לכל אחד משטרי המטען המקוריים יש תוקף זהה והם משמשים לאותה מטרה ולכן עליהם להיות זהים לחלוטין. ענף הסחר הבינלאומי מכיר בעקרון מהותי המשולב במנגנון התפעול השוטף של מערך שטרי המטען, לפיו, כאשר אחד משטרי המטען המקוריים מוצג בפני חברת הספנות או נציגה לצורך קבלת הטובין, שני שטרי המטען המקוריים האחרים בקשר לאותם טובין בטלים – The other of the same are void. כלומר, אין לשטרי המטען האחרים כל תוקף ולא ניתן לתבוע מכוחם זכות בטובין.
כאשר הספק מבקש לשנות פרט זה או אחר בשטר המטען (כמו לדוגמא שינוי פרטי הנשגר- היבואן), יש הכרח לתקן את כל שטרי המטען המקוריים שהוצאו בגין הטובין. לצורך כך מוטלת על הספק החובה למסור למוביל הימי או לסוכנו את כל שטרי המטען המקוריים אשר הוצאו במקור ורק כנגד מסירתם לחברת הספנות או לסוכנה, הספק – שוגר הטובין– יהיה רשאי לקבל סט שטרי מטען מקורי מתוקן.
הסיבה לכך הגיונית: מאחר וניתן למסור את הטובין ליבואן כנגד הצגת שטר מטען מקורי אחד, על חברת הספנות או סוכנה לוודא כי לפני הנפקת סט מלא חדש של שטרי מטען מתוקנים, הם קיבלו את כל שטרי המטען המקוריים אשר הונפקו במסגרת הסט הישן שהוצא בגין אותם טובין. במידה ולא יפעלו לפי עקרון זה, עלול להיווצר מצב שבו יהיו שני שטרי מטען מקוריים לא זהים המתייחסים לאותם טובין, וייתכן מצב שבו שטר מטען מקורי, מהסט הראשון, שכאמור אינו בתוקף יותר, יוצג לצורך שחרור הטובין בעוד שהספק מחזיק עדיין בשטרי המטען המקוריים המתוקנים. כך לדוגמא, במקרה שבו הספק מבטל עסקה עם יבואן אחד ומתקשר עם יבואן אחר בקשר לאותם טובין, אם כל שטרי המטען המקוריים, לפיהם המטען נשלח ליבואן הראשון, לא יוחזרו לחברת הספנות בטרם תוציא שטרי מטען מתוקנים ליבואן השני, עלול להיווצר מצב שבו היבואן הראשון או מי מטעמו יציגו את שטר המטען המקורי הראשון ויקבלו את הטובין למרות שהעסקה עמו בוטלה, כאמור.
כל המידע המוצג על ידינו הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית.. כל הזכויות שמורות. אין להעתיק או להפיץ ללא הפניה למקור ולמחבר.
פורסם באתר www.port2port.co.il
עוד מאמרים
אתגרי הספנות בעידן של משברים גלובליים
האתגרים המצטברים בשילוח העולמי: מלחמת אוקראינה-רוסיה, הסכסוך הישראלי והמצור החות’ים בבאב-אל-מנדב מבוא: שילוח גלובלי בתוך מהומה גיאופוליטית שילוח גלובלי משמש כעמוד השדרה של הסחר הבינלאומי, כאשר למעלה מ-80% מהסחורות ברחבי העולם מועברות דרך הים. היציבות שלו היא קריטית לכלכלה העולמית. עם זאת, אירועים גיאופוליטיים גדולים כמו מלחמת אוקראינה-רוסיה, הסכסוך המתמשך בישראל והחלטת המורדים החות’ים לחסום את מיצר באב-אל-מנדב בפני ספינות הקשורות לישראל, הטילו צל משמעותי
הסתיים תהליך המשא ומתן להסכם אזור סחר חופשי עם וייטנאם
מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה סיים את המו”מ על הסכם אזור סחר חופשי עם וייטנאם. ההסכם צפוי לשפר את כושר התחרות של היצואנים הישראלים ולהניב תועלת שנתית למשק המוערכת בעשרות מיליוני שקלים בשנה שר הכלכלה והתעשייה, ח”כ ניר ברקת: “וייטנאם היא אחת הכלכלות הצומחות והמתפתחות בעולם ושותפת סחר חשובה עבור מדינת ישראל. הסכם הסחר משקף את מדיניות משרד הכלכלה לסייע בפתיחת שווקים חדשים לתעשייה הישראלית.
הונג קונג – גשר בין מזרח למערב
בזכות מיקומה הסטרטגי, שילוב הייחודי בין תרבויות סינית ומערבית, והתנהה האוטונומית החלקית תחת עיקרון “מדינה אחת – שתי שיטות”, הונג קונג הפכה למרכז לעסקים וסחר באסיה ולמרכז פיננסי בעל חשיבות בינלאומית. התועלת יתרונות כמו שימוש הרווח באנגלית, סחר חופשי ומדיניות מיסוי נמוך, הממצבים אותה כיעד אטרקטיבי עבור חברות כלכלת הונג קונג, המבוססת על עקרונות של שוק חופשי, נשנת על סחר בינלאומיות שירותים מפותחת. אף על
דו”ח מכון היצוא לשנת 2023/24: תמונת מצב ומגמות ליצוא הישראלי
שנת 2023 הייתה שנה מאתגרת לאור ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות, האטה כלכלית ומשבר עולמי בהיי-טק. אלו השפיעו לא רק על התעשייה הישראלית בארץ, אלא גם על הצמיחה במדינות יעד ותחזיות ליצוא הישראלי. מכון היצוא, ממשיך לסייע לחברות הישראליות יחד עם שותפיו העסקיים, בהתמודדות עם האתגרים בשווקים הבין-לאומיים ובהבאת החדשנות והפיתוחים הישראליים לקדמת הבמה הבין-לאומית. אנו שמחים להציג את דוח מכון היצוא לשנת 2023, הסוקר את המגמות בכלכלה