נמל אשדוד: נחתם הסכם קיבוצי להסדרת השלכות שביתה חלקית
ההסכם נחתם בתום הליך גישור שארך למעלה משלוש שנים ולאור הליכים משפטיים בין הצדדים בנמל. הוסכם על הקמת מנגנון בוררות להכרעה בחילוקי דעות בדבר השכר המגיע בגין עבודה בשביתת האטה, במקום ניכוי שכר חד-צדדי בידי ההנהלה
בתום הליך גישור של שלוש שנים בפני המגשרת, השופטת בדימוס אורנית אגסי, חתם איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות על הסכם קיבוצי בנמל אשדוד לעובדי סקטור התפעול ועובדי סקטור ציוד מכני. במסגרת ההסכם, נפתרו הקשיים שהציבו שביתות האטה בנמל ותוצאותיהן לכל אחד מהצדדים, כפי שעלו במספר הליכים משפטיים ומחלוקות שתחילתן עוד בשנת 2013.
מההסתדרות נמסר כי ״החוק קובע כי על עבודה חלקית מגיע שכר חלקי. ואולם – מהו השכר, מה המנגנון הקובע אותו, האם להנהלה מותר לקבוע אותו חד צדדית ומה עושה עובד שלא מרוצה מקביעותיה? כל אלה סוגיות שהעסיקו את הצדדים ליחסי העבודה בנמל, ולא רק אותם, שנים לא מועטות, בהליכים שונים בערכאות השיפוט״.
כדי לפתור את השאלות הללו, במרכז ההסכם האמור – הקמת מנגנון בוררות במקום שבו לא התקבלה הסכמה פריטטית בנוגע לסיווג העיצומים בחברה והשכר המגיע בגינם. המנגנון – שיוצר הגינות בין המעסיק לעובדים, מסדיר הכרעה על בסיס עקרונות מוסכמים ומונע אפשרות של התנהלות חד-צדדית מצד המעסיק.
ההסכם מסדיר שורת נושאים ובהם: הקמת מנגנון פריטטי לבירור טענות בדבר קיום שביתה חלקית לא מאושרת. הקמת מנגנון המתבסס על עקרונות מוסכמים לתשלום שכר ופרמיה במקרים של שביתה חלקית לא מאושרת. הקמת מנגנון לבדיקת טענות פרט אודות זכאות לשכר במסגרת שביתה חלקית לא מאושרת.
יו״ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, עו״ד אבי אדרי: ״מדובר בהסכם פורץ דרך בעולם יחסי העבודה בישראל. עד היום לא היה מנגנון סדור להפחתות שכר בגין עיצומים, ומעסיקים הרשו לעצמם להפחית שכר חד-צדדית, וכראות עיניהם. ההסכם עושה איזונים ראויים בין המעסיק לעובדים, ומייצר כלי הוגן לבחינת העיצומים ככל שיהיו, ותוצאותיהם. גם זכות הפרט לעמוד על השכר המגיע לו לא נפקדה מההסכם, וכעת במקום שייאלץ לכתת רגליו ולהגיש תביעה בבית הדין בבאר שבע, אנחנו מנגישים אליו את ההכרעה בבוררות באופן זמין ופשוט״.
בגיבוש ההסכם ובליוויו לקח חלק מטעם האיגוד עו״ד אלעד מורג ממשרד עורכי הדין אלעד מורג ושות׳. את הנמל ייצגו עורכות הדין חיה ארמן, מיכל הברפלד וחופית כהנא רוח ממשרד הרצוג פוקס נאמן ושות׳.
עוד מאמרים בנושא...
מדיניות התקינה בישראל
מדיניות התקינה הלאומית כוללת קביעת עדיפויות בתקינה, יזום כתיבת תקנים חדשים ורביזיות בתקנים הקיימים, הכרזה על תקנים כרשמיים או הסרת רשמיותם, תיאום בין-משרדי בנושאי תקינה
גופים בינלאומיים הפועלים בנושא סחר והיצף
בעולם פועלים גופים שונים העוסקים בנושא סחר הוגן ופועלים נגד היצף.
מהו יבוא אישי?
על-פי ההגדרה שבצו יבוא חופשי אם הוכח להנחת דעתו של מנהל רשות המיסים או סגנו שהטובין מיובאים לא באמצעות עוסק, לא לצרכי אספקה, ייצור או
האם קיימים דרישות או תנאים ביבוא?
משרד הכלכלה והתעשייה מעדכן ומתקן את צו יבוא חופשי ואת צו יצוא חופשי במטרה שיכללו את כל דרישות הרגולטוריות הטכניות שבחקיקה הרלוונטית.
אני רוצה לייבא מוצר, מה עלי לעשות?
באופן כללי היבוא לישראל הוא חופשי. כל אדם יכול לייבא מבלי רישיון יבואן או רישיון/אישור יבוא. עם זאת, חלק מהמוצרים מחייבים רישום יבואן ואישור או
