התיקון לחוק התחרות הכלכלית מציג עמדה מחמירה כלפי יבואנים ישירים – הן בכך שהוא קובע טווח רחב של מקרים המהווים הפרה של החוק, לרבות פגיעה בתחרות מצד יבוא מקביל, והן בכך שהוא מאפשר הטלת עיצומים כספיים בסכומים נכבדים ביותר.
בתקופה האחרונה ניתן לזהות מגמה כללית בחקיקה העוסקת בהגברת התחרות. במסגרת החקיקה הורחבו סמכויות רשות התחרות, הורחב היקף המגבלות החלות על יבואנים, והורחב מגוון המצבים שבהם תוכל רשות התחרות להטיל עיצומים כספיים.
כחלק מאותה מגמה כללית שמטרתה הגברת התחרות, נקבעו הוראות חוק המקדמות את איסור הפגיעה ביבוא המקביל, והן נכנסות לתוקף היום, ב-21 בספטמבר: חוק התחרות הכלכלית (תיקון מס’ֿ׳ 23 והוראת שעה), התשפ״ג-2023).
בדברי ההסבר להצעת החוק צוינו הדברים הבאים: ״ליבוא ישנה חשיבות רבה כמחולל תחרות במשק הישראלי. נפוצים שני מסלולי יבוא עיקריים: יבוא ׳מורשה׳ ויבוא ׳מקביל׳. בדרך כלל, יבואן של סחורה מתקשר בחוזה עם ספק הטובין, וספק הטובין מעניק לו מעמד של יבואן מורשה של מוצריו. לעומת זאת, יבואן מקביל אינו קונה את הסחורה ישירות מספק הטובין המקורי אלא בדרכים אחרות, למשל מעודפי מלאי של מפיצים של ספק הטובין במדינות אחרות, או מרשתות קמעונאיות. מסלול יבוא נוסף, אשר חשיבותו התחרותית גוברת בשנים האחרונות, הוא יבוא אישי ישיר על ידי הצרכן הסופי של המוצר, בעיקר באמצעות האינטרנט.
התחרות מצד היבוא המקביל היא בעלת משמעות רבה, בעיקר בהיבט התחרות על המחיר. יבוא מקביל יכול להוזיל מחיר לצרכן, בנסיבות מתאימות, על ידי ניצול הזדמנויות של ארביטראז׳ בינלאומי: היבואן המקביל קונה טובין בשווקים שבהם המחיר שגובה הספק הבינלאומי נמוך מזה שהוא גובה עבור טובין המיועדים לשוק הישראלי, או עודפים מסיטונאי גדול בעל כוח קנייה משמעותי. רכישת המוצר במחיר המוזל עשויה להתגלגל, בתורה, לצרכן הישראלי. התחרות מיבוא מקביל אף עשויה להיות מקור התחרות העיקרי על לבו של הצרכן מקום שבו מסיבות שונות לא מתקיימת תחרות בין-מותגית עזה ויבואן מורשה מחזיק בכוח שוק ביחס למותגים שהוא מייבא.
החוק מגדיר מיהו יבוא ישיר: ״יבואן ישיר״ – אדם שמתקיים לגביו אחד מאלה: (1) הוא מייבא לישראל טובין או מפיץ טובין שיובאו לישראל, בהתאם להסדר עם יצרן הטובין במדינת חוץ. (2) הוא מייצר טובין בישראל, מכוח הסדר עם אדם במדינת חוץ.
החוק קובע כי לא יעשה יבואן ישיר מעשה מהמעשים המפורטים בתוספת (נפרט בהמשך מהם אותם מעשים), אם מתקיים לגבי המעשה אחד מאלה: 1 – כתוצאה ממנו עלול להיפגע יבוא מקביל או יבוא אישי בענף שבו פועל היבואן הישיר, ובשל כך עלולה להיפגע התחרות בענף. 2 – עיקרו מניעה או הפחתה של התחרות מצד יבוא מקביל או יבוא אישי. 3 – הוא עלול למנוע או להפחית את התחרות מצד יבוא מקביל או יבוא אישי ואינו נחוץ למימוש עיקרו של יבוא הטובין על ידו כיבואן ישיר.
ומהם אותם מעשים שלגביהם קובע החוק שאסור ליבואן ישיר לעשותם אם יתקיימו לגביהם אחת מהעילות הנ״ל?
ובכן, הנה הם: 1. היותו של היבואן הישיר צד להסדר;2. התניה או דרישה של תנאים מסחריים;3. שינוי תנאים מסחריים באופן מוסכם או באופן חד־צדדי;4. התערבות אצל קמעונאי בעניין סימון שונה או אופן הצגה שונה של טובין שיובאו ביבוא מקביל לעומת טובין שיובאו על ידי יבואן ישיר; 5. סירוב לספק טובין או שירות; 6. דיווח על טובין שמקורם בייבוא מקביל באופן המאפשר מעקב אחר שרשרת האספקה, כולה או חלקה, של אותם טובין; 7. שינוי במאפיינים או בתכונות של טובין.
בדברי ההסבר לחוק נמסרו ההבהרות הבאות:
התיקון קובע איסור על מעשים שתוצאתם פגיעה ביבוא מקביל ופגיעה בתחרות בענף. האיסור הוא על יבואן ישיר לעשות מעשה שכתוצאה ממנו עלול להיפגע יבוא מקביל או יבוא אישי בענף שבו פועל היבואן הישיר, ובשל כך עלולה להיפגע התחרות בענף.
התיקון גם קובע איסור על מעשים שעיקרם פגיעה ביבוא מקביל או שאינם נחוצים לצורך עיקר יבוא טובין כיבואן ישיר. האיסור הוא על יבואן ישיר לעשות מעשה שעיקרו מניעה או הפחתה של התחרות מצד יבוא מקביל או יבוא אישי, או מעשה שעלול למנוע או להפחית את התחרות מצד יבוא מקביל או יבוא אישי כאמור ואינו נחוץ לצורך מימוש עיקרו של יבוא הטובין על-ידו כיבואן ישיר. סעיף זה אוסר על מעשה של יבואן ישיר שעיקרו הפחתת או מניעת התחרות מצד יבוא מקביל, ללא בחינה מהותית ביחס להשפעתו האפשרית של המעשה על התחרות הכוללת בענף.
וגם אם עיקרו של המעשה אינו בהפחתה או מניעה של יבוא מקביל ויש לו תכלית עסקית לגיטימית אחרת, אך הוא עלול להפחית את התחרות מצד יבוא מקביל, יהיה המעשה אסור, אלא אם הוא נחוץ ליבואן הישיר לצורך מימוש עיקרו של יבוא הטובין על ידו כיבואן ישיר. דהיינו, אלא אם אין ליבואן הישיר דרך אחרת (שאינה עלולה לפגוע בתחרות מצד יבוא מקביל) להשיג את אותה תכלית עסקית לגיטימית שעומדת בבסיס המעשה הנבחן.
החוק קובע עיצומים כספיים כבדים ליבואן ישיר שיפר את הוראות החוק. החוק קובע כי: ״הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של עד 1,113,310 שקלים חדשים; היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על עשרה מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד שמונה אחוזים ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על 111,331,200 שקלים חדשים״.
רישמו לפניכם: תאגיד עד מחזור מכירות של 10 מיליון שקל – חשוף לעיצום כספי של כ 1.1 מיליון שקל. תאגיד עם מחזור מכירות שמעל 10 מיליון שקל חשוף לעיצום כספים של עד 8 אחוזים ממחזור המכירות.
לסיכום: החוק החדש מציג עמדה מחמירה כלפי יבואנים ישירים – הן בכך שהוא קובע טווח רחב של מקרים המהווים הפרה של החוק, לרבות פגיעה בתחרות מצד יבוא מקביל, והן בכך שהוא מאפשר הטלת עיצומים כספיים בסכומים נכבדים ביותר.
