משרד האוצר: העיכובים בנמלים מפחיתים את הפריון במשק
בסקירה כלכלית שפרסם אגף הכלכלנית הראשית נכתב כי הפגיעה המוערכת ביצוא כתוצאה מירידת התפוקה בנמלים ברבעון הראשון של השנה עומדת על כ-16 מיליון שקל ליום במונחי תוצר.
התעשיינים בתגובה: ישראל במצור ימי שבולם את צמיחת המשק. נמל חיפה: הנתונים שנויים במחלוקת
אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר פרסמה הבוקר סקירה כלכלית אשר מתמקדת באומדן השפעות הגודש בנמלי ישראל על הפעילות הכלכלית במשק.
על פי עיקרי הדברים בסקירתה הכלכלית של שירה גרינברג: בחודשים האחרונים נרשמו זמני המתנה ארוכים בנמלי ישראל, המהווים את השער העיקרי ליבוא ויצוא סחורות. עומסים אלו נובעים מעלייה בביקושים אל מול מגמה של שחיקה מתמשכת ביעילות בפעילות הנמלים.
כתוצאה מהגודש בנמלי הים נגרם נזק ממשי למשק הישראלי, כאשר יבואנים ויצואנים מדווחים על עיכובים משמעותיים בשילוח סחורות, הנושאים בצדם עלויות. לצד העלויות הישירות קיימת גם פגיעה במוניטין ובמדדי תחרותיות של ישראל, שתלך ותחמיר ככל שיתארך מצב זה. בצד היבוא הצריכה הפרטית עלולה להיפגע, והמשק ניזוק גם מהעיכוב בהגעת תשומות לתעשייה ולחקלאות, המפחית את התפוקה ויוצר לחצים אינפלציוניים. לבסוף, ככל שתחמיר הפגיעה בפעילות הכלכלית זו עלולה להתגלגל גם לשוק העבודה שעודו מתאושש ממשבר הקורונה.
מנתוני נמלי ישראל עולה כי השהייה הממוצעת של אנייה בנמלי חיפה ואשדוד בשנת 2021 עלתה בכ-46 שעות בהשוואה לנתוני 2019. התפוקה הממוצעת לשעת צוות בנמלי חיפה ואשדוד ירדה בכ-11% בממוצע ב-2021 לעומת 2019, ואילו התפוקה הממוצעת לשעת שהייה ירדה בכ-40%.
עוד כותבת הכלכלנית הראשית כי ״העיכובים בנמלים, המהווים צוואר בקבוק לפעילות הכלכלית, מפחיתים את הפריון במשק. הפגיעה המוערכת ביצוא כתוצאה מירידת התפוקה בנמלים ברבעון הראשון של השנה עומדת על כ-16 מיליון שקל ליום במונחי תוצר.
הפגיעה ברכיב היבוא למוצרי השקעה במונחי תוצר מוערכת בכ-10 מיליון שקל ליום. הפגיעה ביבוא למוצרי צריכה מוערכת בכ-13 מיליון שקל ביום. ככל שתתארך הפגיעה ביצוא וביבוא, היא עלולה להשפיע גם על התעסוקה בענפים שמושפעים באופן ישיר מיבוא תשומות (תעשיה, מסחר, בנייה וחקלאות). העומס החריג בנמלים עלול להשפיע גם על יוקר המחייה. אם המשבר יימשך ולא יחול שיפור משמעותי בעיכובים בנמלים עד סוף השנה, הדבר יתרום לעליית מחירים נוספת בשיעור של כ-0.1% בהתבסס על עלות עיכוב אנייה ממוצעת של 20,000 דולר
נמל חיפה: נתונים שנויים במחלוקת ולא מעודכנים
מנמל חיפה נמסר בתגובה כי ״מבלי להביע דעה על נתונים בינלאומיים שנויים מאוד במחלוקת המוצגים בדו״ח המדובר, הרי שהדו״ח של משרד האוצר המתבסס על נתוני חברת נמלי ישראל יצא באמצע ספטמבר אולם הנתונים בו נכונים רק עד לסוף רבעון ראשון של שנה זו, כלומר לפני כחצי שנה. אז מדובר היה בשיאה של עלייה בביקושים שאיש בעולם ובישראל לא צפה, וזו הסיבה היחידה בגינה נוצר העומס.
״מאז ועד היום עושה נמל חיפה מאמצים כבירים להיענות לעומס החריג, בכלל זה גיוס עובדים והגדלה משמעותית של קיבולת הנמל בזמן שיא והמצב כבר שונה בתכלית.
לכן, מצאנו לנכון לתת את אותם נתונים שפרסמו האוצר וחברת נמלי ישראל כפי שהם נכונים להיום. אגב, לו פנתה חברת נמלי ישראל אלינו היינו נותנים להם את הנתונים בשמחה. יתרה מכך, הנתונים מועברים באופן שוטף לחברת נמלי ישראל שבחרה מסיבותיה לעצור את המידע במרץ 2021.
ולנתונים: תפוקות מכולות:
המתנה ממוצעת של אוניית מכולה בנמל חיפה – בחודשים אוגוסט וספטמבר חזר נמל חיפה לרמה שקדמה למשבר – זמן ההמתנה בחודשים הגיע ל- 7.8 שעות בממוצע, זאת אל מול הנתון המוצג בדו״ח ברבעון הראשון של 2021 (21.1 שעות). הנתון נמצא במגמת ירידה ועוד צפוי להשתפר.
שינוע מכולות לשעת צוות – התפוקות החל מחודש מאי עלו בהדרגה וחזרו לרמה שטרם המשבר, קרי, למעלה מ-25 פעולות לשעה, וזאת בשונה מהנתון שהוצג בדו״ח בשיאו של המשבר.
תפוקות מטען כללי – בניגוד לנטען בדו״ח תפוקות והיקפי השינוע בנמל חיפה עלו החל מחודש מאי באופן ניכר: נמל חיפה הקצה 217 צוותי עבודה למוצרי מטען כללי באוגוסט. מדובר בעלייה של 51% ביחס ל-144 צוותים שהוקצו ביולי, ו-28 אחוז יותר מהממוצע של הצוותים בחודש ינואר-יולי שעמד על 170 צוותים.
נמל חיפה שינע סך הכל 146 אלף טון מטען כללי באוגוסט. מדובר בעלייה של 39% לעומת יולי אז שונעו 105 אלף טון בלבד, ועלייה זהה גם ביחס לממוצע לחודש בחודשים ינואר-יולי שעמד על 105 אלף טון.
מחברת נמל חיפה נמסר עוד כי ״במאמר מוסגר יש לומר שדווקא מי שאינם עומדים כיום בקצב הראוי והתור אליהם הולך ומתארך אלה נמל המספנות ורציף דגון שאינם שייכים לא לנמל חיפה ולא לנמל אשדוד ולמעשה אינם מוזכרים כלל בדו״ח. מחוץ לנמל חיפה לא ממתינות כעת אוניות מכולה וממתינות 3 אוניות מטען כללי, נתון נמוך גם ביחס לשנים האחרונות. לעומת זאת תור ארוך מאוד משתרך מחוץ לנמל מספנות ורציף דגון. בימים אלה בודקים יבואנים אפשרות לשנות נמל יעד ולהעביר עוד מטענים ממספנות ודגון לפריקה בנמל חיפה. בנוסף, יבוא מכולה מהמזרח הרחוק קפץ מ-1,800 דולר לפני הקורונה ב-2019 ל-19,000 דולר כיום, וזה ודאי לא קשור לנמל חיפה״.
התעשיינים: על משרד התחבורה להפוך כל אבן על מנת להביא להקלה
נשיא התאחדות התעשיינים, ד״ר רון תומר, הגיב גם הוא לסקירת אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, ואמר: ״דוח הכלכלנית הראשית מאשר את מה שטענו במשך חצי השנה האחרונה – ישראל במצור ימי שבולם את התעשייה וצמיחת המשק. על משרד התחבורה להפוך כל אבן על מנת להביא להקלה שתמנע את המשך הפגיעה בשרשרת הלוגיסטית״.
עוד מאמרים בנושא...
האם קיימים דרישות או תנאים ביבוא?
משרד הכלכלה והתעשייה מעדכן ומתקן את צו יבוא חופשי ואת צו יצוא חופשי במטרה שיכללו את כל דרישות הרגולטוריות הטכניות שבחקיקה הרלוונטית.
אני רוצה לייבא מוצר, מה עלי לעשות?
באופן כללי היבוא לישראל הוא חופשי. כל אדם יכול לייבא מבלי רישיון יבואן או רישיון/אישור יבוא. עם זאת, חלק מהמוצרים מחייבים רישום יבואן ואישור או
סיווגי מכס – מדע מדויק?
בעולם וגם בארץ מגיעות לא מעט מחלוקות סיווג לבתי המשפט. עליכם לזכור כי סוכן מכס מקצועי המכבד את עצמו לא יסווג מוצר בפרט מכס כל
לין לממונה על התחרות: חובתך להתערב בעלויות המושתות היום על היבואנים
נשיא איגוד לשכות המסחר, פנה אתמול אל הממונה על התחרות ד״ר מיכל הלפרין בדרישה כי תתערב ובדחיפות בזינוק העלויות הנוספות המוטלות על היבואנים בנמלי הים.
הגדרת הנזק הממשי שנגרם מהיצף
לפי חוק היטלי סחר, לא די בכך שהתקיים היצף כדי שיוטל היטל היצף אלא יש להוכיח שהיבוא בהיצף גרם נזק ממשי לענף היצרני בגין היבוא
