חדשות האתר

עדכונים רגולטוריים בסחר חוץ 2024: יתרונות, חסרונות והשפעות

מבוא: רגולציה ככלי לעידוד סחר חוץ סחר החוץ של מדינה הוא עמוד תווך מרכזי בכלכלה, המושפע באופן ישיר ממדיניות...
15 December 2024

עדכונים בנושא יבוא, יצוא וסחר חוץ 2024: מגמות, רגולציות והזדמנויות עסקיות

מבוא: סחר החוץ של ישראל ב-2024 סחר החוץ של ישראל הוא נדבך מרכזי בכלכלה המקומית והגלובלית. בשנת 2024,...
15 December 2024

החל מיום 01.09.2024 נכנסה לתוקפה הוראת מנכ"ל 2.6 המתוקנת – מתן פטור לטובין המיובאים ביבוא מסחרי

בהתאם לסעיף 2(ג)(2) לצו יבוא חופשי, תשע”ד – 2014, השר שבתחום סמכותו מצויים הטובין או מי שהוא הסמיכו...
15 December 2024

מערכת סטאטוס לרישיונות ולאישורים בין המכס לרשויות מוסמכות - הכירו את מערכת מסלול+

מערכת מסלול + משדרגת ליבואנים ולסוכני מכס את חווית העבודה, חוסכת זמן יקר ומקלה על ביצוע פעולות שוטפות. מהי...
15 December 2024

ישראל השלימה הצטרפותה הרשמית לכל נספחי אמנת MARPOL

מדינת ישראל הגישה לארגון הספנות הבינלאומי IMO את מסמכי ההצטרפות הרשמיים לנספחים VI ו-IV לאמנת MARPOL,...
15 December 2024

רגולציה בסחר מקומי ובינלאומי: מדריך מעמיק לעסקים

מבוא רגולציה משחקת תפקיד מרכזי בניהול ותכנון סחר מקומי ובינלאומי. היא מבטיחה עמידה בחוקים, בטיחות הציבור,...
05 December 2024

הגבלות ייצוא וייבוא: מדריך מקיף להבנת החוקים והשפעתם על עסקים

מבוא ייצוא וייבוא ​​הם חלק בלתי נפרד מהפעילות הכלכלית של עסקים ומדינות. תהליכים אלו מאפשרים לחברות להרחיב...
05 December 2024

יסודות דיני סחר: מה חשוב לדעת?

דיני סחר מהווים את הבסיס החוקי והמשפטי לעסקאות מסחריות, בין אם מדובר בעסקאות מקומיות או בינלאומיות. כל...
05 December 2024

אופטימיזציה של תהליכי שינוע: טיפים להקטנת עלויות ושיפור היעילות

מבואשינוע מטענים מהווה חלק מהותי בשרשרת האספקה העולמית, במיוחד בעידן שבו מסחר בינלאומי וצריכה מקוונת...
28 November 2024

סיכונים וניהול משברים בשינוע מטענים

מבואשינוע מטענים הוא תהליך ליבה בפעילות המסחרית והלוגיסטית, המחבר בין ספקים, יצרנים וצרכנים ברחבי העולם....
28 November 2024
מאמרים חדשים
קטגוריות
שדרוג מאמרים:
עדכון, חידוש ושיפור תוכן למאמרים קיימים

מסי היבוא והחות׳ים – מה עושים עם עלויות ההובלה הנוספות?

לאחרונה הוציא מינהל המכס הבהרה נדרשת לגבי הסטת מטענים מהים האדום בהקשר למלחמת חרבות ברזל ופעילות השילוח הימי מהמזרח הרחוק דרך נתיבים אלטרנטיביים בעקבות האיום החות׳י בים האדום. על היבואנים להוכיח את קיומן של העלויות הנוספות.

כידוע בעקבות מלחמת חרבות ברזל התעוררו קשיים לוגיסטיים משמעותיים בכל הנוגע להובלת מטענים לישראל. היו, ועדיין קיימים, מקרים של הכרזות תום מסע של קווי ספנות, שבסופו של דבר אינם פוקדים את נמלי ישראל, אלא מכריזים על תום מסע בנמל אחר באירופה או במקומות אחרים. וכמובן, בעקבות המשבר בים האדום ופעולתם של החות׳ים, חברות ספנות שמוכנות לפקוד את נמלי ישראל אינן מפליגות בים האדום אלא מקיפות את יבשת אפריקה. דבר זה כמובן גורם לעלויות הובלה גבוהות באופן משמעותי בשל הארכת המסע.

על פי הדין הישראלי, עלויות ההובלה מתווספות למחיר העיסקה לצורך מסי יבוא, כפי שקובע סעיף 133(א)(5) לפקודת המכס: לצורך קביעת ערך העסקה כאמור בסעיף 132, ייווספו למחיר העסקה…  אם אינם כלולים בו מלכתחילה עלות ההובלה של הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא.

יחד עם זאת, המחוקק הישראלי היה ער למצבים שבהם אין הצדקה לכלול עלויות הובלה מסויימות בשל נסיבות שאינן בשליטת היבואן, ולפיכך הוכנס בשנת 2000 לפקודת המכס תיקון שקבע את סמכותו של מנהל המכס להחריג עלויות הובלה מסוימות ממחיר העיסקה. וכך נקבע בחוק: ״למעט עלויות כאמור שנגרמו עקב נסיבות מיוחדות שאין ליבואן שליטה עליהן והמנהל קבע שאין לכלול אותן בערך העסקה; המנהל רשאי לקבוע כללים ותנאים לעניין זה, לרבות סוגי טובין, סוגי הובלות ושירותים אחרים״.

ואכן, כבר ב-16.10.23 הוציא מנהל המכס, מר כפיר חן, את ההנחייה הבאה: ״בהתאם לסמכותי לפי סעיף (133א()()5א) לפקודת המכס, אני קובע כי אין לכלול בערך העסקה לצורך חישוב מסי יבוא את עלויות ההובלה שנגרמו ליבואנים עקב מצב המלחמה החל מיום 16 באוקטובר 2023  ועד להודעה חדשה״.

מובהר כי מדובר בעלויות של הובלה, פריקה וטעינה אשר מפורטות בחשבון המטענים ששולמו על ידי היבואן בנוסף לתשלום ששילם בגין הובלה, פריקה וטעינה בתחילת המסע, ואשר נגרמו ליבואן אך ורק במקרה של הכרזת ״תום מסע״ בנמלים זרים, ואין ליבואן שליטה עליהן.

בנוסף, הוצאות אשר מפורטות בחשבון המטענים כ״היטל מלחמה״ – War Risk Surcharge – המוטלות על ידי חברת הספנות על כלל לקוחותיהן בישראל בעת המלחמה.

על היבואן להוכיח את קיומן של העלויות הנוספות האמורות מסוג תום מסע ו/או היטל  מלחמה. בהתאם, היבואן יצרף להצהרת היבוא מסמכים על העלויות המקוריות והעלויות הנוספות וזאת לצורך הוכחה כי העלויות האמורות עומדות בתנאים המפורטים לעיל״.

באותה תקופה פעילות החות׳ים בים האדום עדיין לא היתה משמעותית, ולכן התייחסותו של מנהל המכס ניתנה לגבי עלויות תום מסע והיטל מלחמה, אך לא לעצם עלויות ההסטה מהים האדום.

ממש לאחרונה, ביום 18.3.24, בעקבות פעילויות של גופים שונים, הוציא מינהל המכס את ההבהרה הנדרשת לגבי ההסטה מהים האדום. הינה עיקרי ההנחייה: ״בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף (133א()()5א) לפקודת המכס, הח״מ קובע כי אין לכלול בערך העסקה לצורך חישוב מסי יבוא את עלויות ההובלה הנוספות אשר הושתו/ יושתו על היבואנים והקשורות באופן ישיר עם מצב מלחמת ׳חרבות ברזל׳ ופעילות השילוח הימי מהמזרח הרחוק דרך נתיבים אלטרנטיביים בעקבות האיום החות׳י בים האדום״.

מובהר, כי מדובר בעלויות הובלה, פריקה וטעינה אשר מפורטות בחשבון המטענים ששולמו על ידי היבואנים במישרין או בעקיפין המתווספות לתשלום שאמור היה להשתלם בגין ההובלה במצב
שלפני האירועים בים האדום ואשר נגרמו ליבואן רק במקרים של הסתת (כך במקור) מסלול ההובלה מהים האדום לביצוע הקפת יבשת אפריקה וכן במקרים של הסתת השילוח לפריקה בנמלים זרים ושטעונם בסמוך לאחר מכן לישראל (להלן: ״העלויות הנוספות״).

אי הכללת העלויות הנוספות מותנה בכך שהיבואן יצרף להצהרות היבוא הרלוונטיות את כל מסמכי חיוב העלויות הנוספות שהושתו עליו מצד סוכני האנייה/ חברות הספנות (לרבות חשבון המטענים הרלוונטי).

במקרים שעלויות ההובלה מגולמות בתנאי המכר של הספק ומושתות על היבואן, יש לצרף את מסמכי חיוב העלויות הנוספות ששולמו על ידי הספק לסוכני האנייה/ חברות הספנות, לרבות חשבון המטענים הרלוונטי. כמו כן, יש לצרף את פירוט תוספת העלויות בחשבון הספק.

יודגש כי במקרה המפורט לעיל היבואן צריך להיות מסוגל, במידה ויידרש, להוכיח שמחיר הטובין  המיובאים, בניכוי מחיר ההובלה, לא פחת מהמחיר שנקבע לפני השתת העלויות הנוספות ושהספק לא שיפה/משפה אותו ו/או משתתף אתו בעלויות הנוספות של ההובלה בשום צורה שהיא, הכוללת הפחתה בערך (לצרכי מכס) בכל סוג של טובין הנמכרים על ידו״.

נראה כי בכל הנוגע למשלוחים הנרכשים בתנאי מכר מסוג ex-works  או FCAFOB וכדומה, דהיינו -במצבים שבהם היבואן רוכש את שירותי ההובלה, לא יתקשה היבואן להוכיח כי עלויות הנוספות הנובעות מהקפת אפריקה.

לעומת זאת, דומה כי ההנחייה מציבה קשיים משמעותיים במקרים של רכישה בתנאי CIF. על פי ההנחייה, היבואן נדרש לצרף את מסמכי חיוב העלויות הנוספות ששולמו על ידי הספק לסוכני האנייה/ חברות הספנות, לרבות חשבון המטענים הרלוונטי. ואולם, לא תמיד יאות הספק לחשוף את החשבון עצמו, והוא יעדיף להציע מכתב הסבר שיפרט את הדברים באופן ברור. דומה כי נכון יהיה אם מנהל רשות המסים ישקול מסלולים גמישים יותר במקרה זה.

פורסם ב אתר port2port

לכתבה המלאה לחצו כאן

אולי יעניין אותך גם...

https://www.unitedxp.co.il/wp-content/uploads/2024/12/עדכונים.png
עדכונים רגולטוריים בסחר חוץ 2024: יתרונות, חסרונות והשפעות

מבוא: רגולציה ככלי לעידוד סחר חוץ סחר החוץ של מדינה הוא עמוד תווך מרכזי בכלכלה, המושפע באופן ישיר ממדיניות רגולטורית. בשנת 2024, ישראל חוותה שינויים משמעותיים בתחום הרגולציה של סחר החוץ, במטרה להתמודד...

https://www.unitedxp.co.il/wp-content/uploads/2024/12/עדכונים-בנושא-יבוא-יצוא-סחר-חוץ-2024.png
עדכונים בנושא יבוא, יצוא וסחר חוץ 2024: מגמות, רגולציות והזדמנויות עסקיות

מבוא: סחר החוץ של ישראל ב-2024 סחר החוץ של ישראל הוא נדבך מרכזי בכלכלה המקומית והגלובלית. בשנת 2024, חלו שינויים משמעותיים בתחום זה, שהשפיעו הן על מגזרי היבוא והיצוא והן על המדיניות הרגולטורית. המגמות...

https://www.unitedxp.co.il/wp-content/uploads/2024/12/מתן-פטור-לטובין-המיובאים-ביבוא-מסחרי.png
החל מיום 01.09.2024 נכנסה לתוקפה הוראת מנכ"ל 2.6 המתוקנת – מתן פטור לטובין המיובאים ביבוא מסחרי

בהתאם לסעיף 2(ג)(2) לצו יבוא חופשי, תשע”ד – 2014, השר שבתחום סמכותו מצויים הטובין או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי להתיר יבוא טובין המפורטים בתוספת השנייה בלא המצאת אישור או הוכחת עמידה בתנאים, למעט טובין...

https://www.unitedxp.co.il/wp-content/uploads/2024/12/מסלול.png
מערכת סטאטוס לרישיונות ולאישורים בין המכס לרשויות מוסמכות - הכירו את מערכת מסלול+

מערכת מסלול + משדרגת ליבואנים ולסוכני מכס את חווית העבודה, חוסכת זמן יקר ומקלה על ביצוע פעולות שוטפות. מהי מערכת מסלול זוהי מערכת סטאטוס לרישיונות ולאישורים בין המכס לרשויות מוסמכות. המערכת הינה מיזם...

https://www.unitedxp.co.il/wp-content/uploads/2024/12/Black-Minimalist-Business-Growth-Banner.png
ישראל השלימה הצטרפותה הרשמית לכל נספחי אמנת MARPOL

מדינת ישראל הגישה לארגון הספנות הבינלאומי IMO את מסמכי ההצטרפות הרשמיים לנספחים VI ו-IV לאמנת MARPOL, האמנה הבינלאומית למניעת זיהום הים מאניות. ההצטרפות לאמנה התאפשרה לאחר שוועדת הכלכלה של הכנסת אישרה...

https://www.unitedxp.co.il/wp-content/uploads/2024/12/סחר-חופשי.png
רגולציה בסחר מקומי ובינלאומי: מדריך מעמיק לעסקים

מבוא רגולציה משחקת תפקיד מרכזי בניהול ותכנון סחר מקומי ובינלאומי. היא מבטיחה עמידה בחוקים, בטיחות הציבור, והגנה על אינטרסים כלכליים ופוליטיים. עבור עסקים, עמידה בדרישות רגולטוריות היא לא רק חובה חוקית,...

https://www.unitedxp.co.il/wp-content/uploads/2024/12/הסכמי-סחר.png
הגבלות ייצוא וייבוא: מדריך מקיף להבנת החוקים והשפעתם על עסקים

מבוא ייצוא וייבוא ​​הם חלק בלתי נפרד מהפעילות הכלכלית של עסקים ומדינות. תהליכים אלו מאפשרים לחברות להרחיב את שווקיהן, לנצל משאבים בינלאומיים, ולהשיג יתרון תחרותי. עם זאת, הם כפופים למגבלות חוקיות שונות,...

https://www.unitedxp.co.il/wp-content/uploads/2024/12/דיני-סחר.png
יסודות דיני סחר: מה חשוב לדעת?

דיני סחר מהווים את הבסיס החוקי והמשפטי לעסקאות מסחריות, בין אם מדובר בעסקאות מקומיות או בינלאומיות. כל פעולה מסחרית – ייבוא, ייצוא, תשלום או שיתוף פעולה עסקי – כפופה למערכת מורכבת של חוקים, תקנות והסכמים....

https://www.unitedxp.co.il/wp-content/uploads/2024/11/שינוע.png
אופטימיזציה של תהליכי שינוע: טיפים להקטנת עלויות ושיפור היעילות

מבואשינוע מטענים מהווה חלק מהותי בשרשרת האספקה העולמית, במיוחד בעידן שבו מסחר בינלאומי וצריכה מקוונת נמצאים בצמיחה מתמדת. האתגר המרכזי הוא לשנע מטענים במהירות, ביעילות ובעלות מינימלית. מאמר זה עוסק באופטימיזציה...

https://www.unitedxp.co.il/wp-content/uploads/2024/11/שינוע-מטענים-ביבשה.png
סיכונים וניהול משברים בשינוע מטענים

מבואשינוע מטענים הוא תהליך ליבה בפעילות המסחרית והלוגיסטית, המחבר בין ספקים, יצרנים וצרכנים ברחבי העולם. לצד חשיבותו הרבה, שינוע מטענים נושא בחובו סיכונים משמעותיים שעלולים לפגוע בשרשרת האספקה, לגרום להפסדים...

1 2 3 73