עמירם הלוי טוען במאמר דעה כי בישראל קיימים היום יצואנים בתחום היצוא הבטחוני והדו-שימושי אשר עוברים על חוק הפיקוח על היצוא שכן אינם ממלאים תצהיר יצואן. רשות המסים: האכיפה מתבצעת בהתאם לשיקול דעת מקצועי

בחודש יולי 2016 יצא המכס בהצהרה בדבר נוהל חדש המחייב כל יצואן, לפיו החל מיום 1.9.16 לחתום על ״תצהיר יצואן״.

בתצהיר זה מתבקש היצואן להצהיר האם הוא מפוקח באחד ממשטרי פיקוח היצוא או לא. מאז ועד היום לא מיושם הנוהל ע״י המכס, והשאלה היא מדוע?

דו״ח מבקר המדינה עמד מאחורי הרציונל להחלטה

דו״ח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2013 קבע כי יש להגביר את האכיפה בתחום היצוא הביטחוני והדו שימושי. הוחלט כי מהלך של חיוב הגשת תצהיר יצואן יגביר את האכיפה ויענה על ביקורת המבקר.

המצב בישראל היום הוא ש״החורים״ הקיימים ב״רשת הפיקוח״ על היצוא גדולים מדי, ויצואנים רבים מייצאים ללא רישיון מתאים ועוברים על החוק, רובם שלא במודע, שכן כרגע למעשה אין שום דרישה אקטיבית מהם לבדוק האם המוצר שאותו הם מייצאים מפוקח או לא. תצהיר היצואן ידרוש מהיצואן – פעם אחת בלבד בחיי המוצר – לבדוק את התאמתו לקטגוריות הפיקוח ולקבל החלטה באשר לצורך בפיקוח. כך לא יוכל היצואן לטעון כאשר מוצר שלו מעוכב במכס עקב היעדר רישיון: ״לא ידעתי כלל שאני מפוקח״. כידוע, אי ידיעת החוק אינה פוטרת מהחובה לציית לחוק.

הליך זה של בדיקה מראש אולי נראה כמו הכבדה רגולטורית, אולם הוא אמצעי מניעה יעיל שימנע מהיצואן לעבור על החוק, גם שלא במודע, ולהיות כפוף עקב כך לסנקציות וימנע עיכוב היצוא ברגע האחרון. בנוסף, ישראל הינה מדינה המצייתת למשטר הפיקוח של ואסנאר, ובהתאם לכך התחייבה לעשות ככל שביכולתה על מנת לגרום ליצואנים להקפיד על קיום חוקי המשטר. העובדה שקיימים בישראל היום עשרות, אם לא מאות יצואנים, אשר עוברים על חוק הפיקוח על היצוא, נתפסת באור לא חיובי בקרב הנהלת משטר ואסנאר הבינ״ל.

מדוע נדרש התצהיר?

בהודעת ראש מינהל המכס מוסבר: ״על מנת לסייע ליצואנים ולסוכני המכס בעבודתם מול המכס, ולוודא כי הטובין המיוצאים עומדים בתנאי חוקיות היצוא, נדרש היצואן למלא תצהיר יצואן עבור הטובין המיוצאים״. תצהיר היצואן יאפשר לרשות המכס, לאכוף את הפיקוח על היצוא המוסדר בכל הדינים השונים.

תצהיר היצואן נמסר על ידי היצואן לעמיל המכס ונשמר על ידו לצרכי ביקורת. באותם מקרים בהם משלוח מנותב לבדיקה ביצוא יידרש סוכן המכס להציג את תצהיר היצואן השמור אצלו וחוקיות היצוא תיבחן בהסתמך עליו. על היצואן מוטלת החובה לבדוק את הרשימות המעודכנות של הציוד המפוקח על מנת להחליט אם הטובין אותם הוא מייצא נדרשים בפיקוח. פירוט הרשימות של הטובין המפוקחים הנו ברשות ובאחריות המשרדים המתאימים – משרד הביטחון ומשרד הכלכלה, בהתאם לעניין.

יצוא באמצעות בלדרים גם ידרוש מילוי התצהיר: ניתן לייצא באמצעות חברת בלדרים (שילוח מהיר יותר, אך גם יקר יותר) גם מוצרים מפוקחים. ההבדל הוא בסוג רשימון היצוא. ליצוא רגיל באמצעות בלדרים יכול עמיל המכס להפיק רשימון בלדרים (רשימון מקוצר עם פחות שדות חובה מאשר ברשימון היצוא הרגיל). אם מדובר ביצוא מפוקח, עמיל המכס צריך להפיק עבור יצוא זה רשימון יצוא רגיל (עם כל שדות החובה).

היות ורשימות הפיקוח הינן טכניות ומקצועיות והן מתעדכנות מדי שנה. חשוב כי איש מקצוע מיומן וייעודי אצל היצואן יהיה אמון על בחינת הטובין המיוצאים לאורן. לאור מורכבות הנושא (לעתים מדובר בבדיקת רשימות מפורטות הכוללות מלל טכני ומשפטי סבוך, שמצריך זמן רב), על מנת להימנע ממצבים בהם יתעורר קושי ביצוא משלוחים (מעבר לחשיפה לסנקציות שונות) מומלץ לציבור היצואנים לבצע בדיקות מקדימות, ולהסתייע בייעוץ מקצועי מתאים,  לצורך גיבוש עמדה ברורה בשאלה האם יצוא הטובין על ידם כפוף לרישיונות יצוא כאלו ואחרים

דחיית תקופת הסובלנות

בתאריך 15.1.18 הוציא משרד הכלכלה הודעה על ״דחיית תקופת הסובלנות להצהרות היצואן שאינו חייב פיקוח יצוא״.

להלן נוסח ההודעה: ״לידיעת היצואנים בתחומי המוצרים הלא מסורתיים, המכס הודיע בתחילת 2017 על הארכה של תקופת הסובלנות לעניין נוהל תצהיר יצואן.

על פי נוהל תצהיר יצואן על היצואנים למלא תצהיר, שמהווה חלק ממסמכי המשלוח, שמוצריהם אינם נכללים ברשימות הפיקוח השונות, כולל פיקוח על יצוא דו-שימושי של משרד הכלכלה. למען הסר ספק, על היצואן מוטלת החובה להתעדכן בתיקוני החקיקה בתחום ו/או לבדוק את הרשימות המעודכנות מול הרשויות המוסמכות.

במהלך תקופת הסובלנות שהוארכה, על סוכני המכס להמשיך לקבל את טופס תצהיר היצואן, מהיצואן, בטרם יתחיל תהליך היצוא. במהלך תקופה זו ימשיכו עובדי יחידות היצוא להתריע בפני סוכני מכס/יצואנים על כשלים שיתגלעו ביישום הוראת הנוהל ׳טופס תצהיר יצואן׳ מבלי לנקוט באמצעים. הודעה על מועד יישום ההוראה בפועל תפורסם בנפרד, לאחר תיאום עם הרשויות המוסמכות״.

שלוש שנים עברו מאז פרסום הודעת המכס עברו כמעט שלוש שנים ותצהיר היצואן עדיין נשאר אקט וולנטרי. עמילי המכס מבקשים מהיצואן למלא אותו, כדי להגן על עצמם, אולם לא תמיד היצואן עושה זאת. ובמקרה של סירוב מצד היצואן למלא את תצהיר היצואן אין כל פעולה אכיפה מצד הרגולטור. כך שבמקרה של עבירה על החוק מצד היצואן בגלל יצוא מוצר מחויב ברישוי ללא רישיון, מתחילה מסכת של הטלת אחריות מצד היצואן על עמיל המכס וחוזר חלילה.

היצואן טוען: ״מדוע עמיל המכס לא הבהיר לי שאני חייב ברישיון?״. ועמיל המכס מצדו טוען ש״זו אחריותו הבלעדית של היצואן להחליט אם המוצר שלו חייב ברישיון או לא, כי הוא היחיד שמכיר את מפרט המוצר שלו״. חובת מילוי התצהיר באה לסיים את חוסר הבהירות המובנה הזה.

השאלה שנשאלת עומדת בחלל האוויר היא זו: מדוע יצא המכס בהצהרות כוונות כה ברורה בשנת 2016  וכעת הוא גורר את רגליו במשך זמן כה ארוך?

רשות המסים: האכיפה מתבצעת בהתאם לשיקול דעת מקצועי של מינהל המכס

ברי פינטוב, מנכ״ל איגוד עמילי המכס אומר: ״לצערי כיום אין כל אכיפה בנושא יישום הוראת תצהיר יצואן. ולכן והמטענים יוצאים כרגיל ללא תצהיר יצואן. זהו מצב לא בריא וחייבים להתחיל באכיפה״.

מדוברות רשות המסים נמסר בעקבות פנייתנו כי ״לפני כשנה וחצי הוציא ראש מינהל המכס, אבי ארדיטי, הנחיה על כך שתצהיר יצואן ביצוא הינו חובה״.

דוברות רשות המסים העבירה שני מסמכים בנושא. מסמך שכותרתו ״הוראות נוהל תצהיר יצואן״ ו״הוראות נוהל טופס תצהיר יצואן״. 

יחד עם זאת, לאור תגובות רבות שקיבלנו מעמילי מכס בכירים שציינו כי הנוהל אינו נאכף נמסר מרשות המסים כי האכיפה מתבצעת בהתאם לשיקול דעת מקצועי של מינהל המכס״.

עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן, בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום ״פיקוח יצוא דו שימושי״ במשרד הכלכלה ושימש בתפקיד זה במשך 10 שנים.
ליצירת קשר ניתן לפנות לטלפון 050-6240904 לכתובת דוא״ל amiram59@gmail.com , או באתר: http://www.ah-consultant.com

פורסם באתר www.port2port.co.il