מדריך זה מפרט את תהליך היבוא לישראל של מוצרים עליהם חלים תקנים רשמיים וכולל מידע על השינויים בתחום התקינה בעקבות רפורמת היבוא.
תקנים ישראליים ותקנים רשמיים
מהו תקן
תקן הוא מסמך בו מפורטות דרישות טכניות החלות על מוצר או כללים טכניים של תהליך עבודה, לרבות הגדרות טכניות, באופן שיתאימו לייעודם.
התקן מתאר תכונות שונות של המוצר, כגון: ייעודו, פעולתו, מטרתו, תהליך ייצורו, התקנתו, הפעלתו, דרכי השימוש בו, איכותו ודרכי הבטחת האיכות , כמותו, ממדיו ודרכי מדידתם, הדרכים לבדיקתו, להחסנתו, לתחזוקתו ולהעברתו ממקום למקום, מקורו, כינויו, סימונו ואריזתו.
הכנת התקנים נעשית בוועדות התקינה ציבוריות במכון התקנים הישראלי לפי הוראות חוק התקנים וכללי התקנים.
ניתן לרכוש תקנים ולקרוא על כל תקן בהרחבה באתר מכון התקנים. כמו כן, ניתן גם לצפות בתקנים רשמיים (לפי חוק התקנים) ומחייבים (לפי חקיקה אחרת).
תקנים וולונטריים
תקן ישראלי שנקבע על ידי מכון התקנים הישראלי הוא תקן וולונטרי. בישראל נכון להיום יש כ-3,600 תקנים ישראליים.
תקנים רשמיים
על-פי חוק התקנים שר הכלכלה והתעשייה רשאי, לאחר התייעצות עם נציגי היצרנים והצרכנים, להכריז בהכרזה שמתפרסמת ברשומות על תקן וולונטרי מסוים, כולו או חלקו, כעל תקן ישראלי רשמי, אם נוכח כי הדבר דרוש להשגת לפחות אחת המטרות האלה:
- שמירה על בריאות הציבור
- שמירה על בטיחות הציבור
- הגנה על איכות הסביבה
- אספקת מידע, כאשר לא קיים מידע או מנגנון חלופי העשוי להקנות הגנה לצרכן
- הבטחת תאימות או חליפיות של מוצרים
- מניעת נזק כלכלי משמעותי העלול להיגרם לצרכן כתוצאה משימוש במערכות, בחומרים או במוצרים הגלויים לעין והמשמשים בבניה, וכן מניעת נזק כלכלי העלול להיגרם לצרכן כתוצאה משימוש בחומרי בניה שאינם גלויים לעין.
חקיקה רלוונטית ליבוא מוצרים שחלים עליהם תקנים רשמיים (שאינם תקני מזון)
צו יבוא חופשי
צו יבוא חופשי נחקק מכוח פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל”ט-1979. על פי הפקודה כל מוצר המיובא לישראל דורש רישיון או אישור. צו יבוא חופשי מאפשר לכל אדם לייבא מוצרים באופן חופשי, למעט המוצרים המפורטים בתוספות הראשונה והשנייה של הצו.
צו יבוא חופשי, התשע”ד-2014 (להלן – צו יבוא חופשי) הינו דבר חקיקה בו מרוכזות דרישות רגולטוריות טכניות בהן חייבים לעמוד מוצרים מיובאים מסוימים בשלב שחרורם מהמכס.
מנוע צו יבוא חופשי מאפשר לערוך חיפוש בצו על פי מספר פרט מכס מלא, תיאור הטובין או גורם מטפל ומאפשר צפייה בדרישות נוספות ליבוא ברמת סיווג גבוהה יותר בצו.
בתוספת השנייה של צו יבוא חופשי מפורטים מוצרים שדורשים אישור עמידה בתקן רשמי, כאשר ליד כל פרט המכס, בטור ג’, רשום לפי איזה תקן רשמי נדרש האישור.
ישנו מסמך מפורט “הנחיות והוראות הממונה על התקינה לעניין יבוא טובין שחל עליהם תקן רשמי“. המסמך מהווה ריכוז הנחיות הממונה על התקינה, לצורך שחרור הטובין מחזקת המכס וקבלת “אישור עמידה בדרישות הממונה על התקינה” המהווה אישור למכירת הטובין. על היבואן להכיר מסמך זה בטרם תחילת פעילותו כיבואן מסחרי.
חקיקה רלוונטית נוספת
חשוב לקחת בחשבון שייתכנו דרישות שלא נכללות בצו יבוא חופשי וחשוב להכיר את כלל הרגולציה החלה על המוצר. דוגמת צו הגנת הצרכן – סימון טובין המפרט דרישות סימון העשויות להוסיף לדרישות הסימון המפורטות בתקנים. דוגמת תקן ישראל רשמי ת”י 2302 חלק 1 המתייחס לדרישות סיווג, סימון ואריזה של חומרים מסוכנים החלים על שורה של מוצרים (נוזלים דליקים, גזים בלחץ ועוד), בנוסף לכך נדרשת עמידה בתקנות לחוק החומרים המסוכנים (תקנות סווג ופטור), בחקיקה סביבתית ועוד.
מה על היבואן לדעת בטרם תחילת הפעילות
חשוב לדעת מהו פרט המכס של המוצר המיובא
מה זה פרט מכס?
פרט מכס הינו קוד מארבע עד שמונה ספרות שלפיו ניתן לזהות את המוצר, הקוד נקבע על פי שיטת סיווג בינלאומית, בעיקר לפי מהות המוצר. פרט המכס נקבע על ידי פקיד המכס או סוכן המכס.
כל פרטי המכס במדינת ישראל מרוכזים בצו תעריף המכס.
איך יודעים מהו פרט המכס של המוצר?
במידה ואין מידע מדויק בדבר סיווג המכס, ניתן לפנות לעמיל מכס או לבית מכס על מנת לבדוק מהו.
לפי פרט המכס של המוצר יהיה אפשר לבדוק את הדרישות הטכניות ביבוא, שכאמור מרוכזות בצו יבוא חופשי. החיפוש בצו יהיה ברמה של 4 או 8 ספרות. לחיפוש בצו יבוא חופשי
חובת הרשמה במרשם היבואנים
על פי פקודת היבוא והיצוא, כל היבואנים המייבאים טובין שחל עליהם תקן רשמי חייבים להירשם במרשם היבואנים עוד בטרם שחרור הטובין.
מסלולי יבוא לפי תקינה רשמית ולפי תקינה בינלאומית
קבוצות יבוא בתקינה
קיים מדרג של 4 רמות בדיקה בייבוא לפי רמת הסיכון הטמונה במוצרים שחלים עליהם תקנים רשמיים רמת הסיכון משקללת את הסיכון לבריאות הציבור או לבטיחותו או לפי השפעתם של מוצרים אלו על איכות הסביבה.
במסגרת הרפורמה ביבוא, לצורך שחרור הטובין מרשויות המכס לגבי מרבית הטובין, ניתן יהיה להצהיר על עמידה בדרישות תקן ישראלי רשמי ללא צורך בבדיקות בגבול. בנוסף תוקן חוק התקנים כך שניתן לייבא טובין המתאים לדרישות תקן בין-לאומי על עדכוניו (מסלול תקינה בינלאומית) ובכלל זה אסדרה זרה, שאומצו, במלואן או בחלקן, בתקן ישראלי רשמי.
למידע נוסף על החלוקה לקבוצות יבוא
חדש – מסלול יבוא על בסיס עמידה בדרישות התקינה הבינלאומית
במסלול זה ניתן לייבא טובין העומדים בהוראות סעיף 9(א)(1)(ב) לחוק התקנים, המנויים ברשימה החיובית והעומדים בתנאים הקבועים בה ובתנאים נוספים כמפורט להלן:
- הגשת הצהרת יבואן ותעודת בדיקה ממעבדה מוסמכת על ידי גוף החבר ב-ILAC או ממכון התקנים, כמפורט ברשימה החיובית.
- סימון כנדרש לפי הדין בישראל והתאמה לרשת החשמל בישראל.
בהגשת תעודה ממעבדה מוסמכת יש לוודא:
- שהמעבדה שערכה בדיקה והפיקה תעודה לפי תקן בינלאומי הינה מוסמכת לבצע בדיקות הערכת תואמות לאותו התקן;
- שהטובין מתואר בתעודה זהה לטובין מיובא;
- שהמוצר נבדק לפי מהדורה עדכנית של תקן בינלאומי.
חובת החזקת תיק מוצר
מכוח סעיף 2יב והתוספת לפקודה יבואן חייב להחזיק את המסמכים (תיק מוצר) כמפורט בהנחיות והוראות הממונה על התקינה לעניין יבוא טובין שחל עליהם תקן רשמי.
חשוב ביותר להכין את תיק המוצר עוד בטרם תחילת הפעילות העסקית של היבוא.
על היבואן להכיר את רשימת המסמכים שחייבים להימצא בתיק מוצר ולתחזק את המסמכים המעודכנים כמפורט בנספח ד’ להוראות והנחיות.
לחצו כאן למידע נוסף בנושא “תיק מוצר”
בקרה ביבוא של מוצרים עליהם חלים תקנים רשמיים
בעקבות השינויים שעברה לאור הרפורמה ביבוא, פקודת היבוא והיצוא קובעת כי הממונה על התקינה רשאי להסתייע במעבדות בדיקה לצורך פיקוח ואכיפה בהליך יבוא טובין לארץ.
עקרונות והנחיות לעניין בקרה ביבוא מפורטים במסמך “הנחיות והוראות הממונה לבקרת משלוחים מיובאים באמצעות מעבדות בדיקה, על-פי פקודת היבוא והיצוא“.
להלן קישור לרשימת מעבדות מוכרות אליהן ניתן להגיש בקשות לבדיקות תקן של טובין מיובאים, לכל מעבדה רשימת התקנים הרשמיים שבתחום הכרתה.
ניתן להיעזר במידע ליבואן באתרי המעבדות:
לעניין הבקרה ביבוא מעבדת בדיקה (מכון התקנים, מעבדת חרמון, מעבדת סיסטם ומעבדת ITL) פועלות מטעם הממונה על התקינה בהתאם להנחיותיו והוראותיו ותחת פיקוחו.
במהלך הגשת בקשות ביבוא מופעלת מערכת הערכת סיכונים של המכס ובכך לכל שורה בבקשת היבוא ניתן ערך סיכון. מערכת ניהול סיכונים של הממונה על התקינה בוחרת לבצע בקרה למשלוחים שקיבלו ערך סיכון גבוה.
קיימים שני סוגי בקרה: בקרת תיק מוצר ובדיקת התאמה לתקן של המוצר המיובא.
- אם במהלך הבקרה יבואן נדרש להעביר את תיק המוצר, עליו להעבירו למעבדה תוך 72 שעות לכל המאוחר. אישור עמידה בדרישות הממונה יתקבל מיד עם העברת תיק מוצר לבחינה (ובמקביל לבדיקת תוכנו). לפני כן לא ניתן יהיה לשחרר את המשלוח.
- אם במהלך הבקרה יבואן נדרש לבדיקת המוצר, אישור עמידה בדרישות הממונה יופק עם קבלת התחייבות היבואן להעביר מוצרים לבדיקה. לפני כן לא ניתן יהיה לשחרר את המשלוח.
אם היבואן לא נדרש לבדיקות כאמור, אישור עמידה בדרישות הממונה יתקבל לכל המאוחר עד 3 ימי עבודה.
פטורים והקלות ביבוא מוצרים שחלים עליהם תקנים רשמיים
במקרים מסוימים ניתן לקבל פטור מאישור תקן רשמי.
הענקת פטור בהתאם לסעיף 2(ג)2 לצו יבוא חופשי
מנכ”ל משרד הכלכלה והתעשייה קבע את העילות והתנאים לקבלת הפטור. הפטור מתייחס לחובת הצגת רישיון כמפורט בתוספת הראשונה, וכן פטור מקיום הדרישות המפורטות בתוספת השנייה (חובת סימון בעברית וחובת תו תקן).
שירות זה מוסדר על ידי הוראת מנכ”ל .2.6. הבקשה תוגש באמצעות טופס מקוון באתר המשרד ותשלח לגורם המטפל בהתאם לקבוע בהוראה.
למידע נוסף על קבלת פטורים בהתאם לסעיף 2(ג)2 לצו יבוא חופשי
פטור לצורך מחקר ופיתוח או יבוא לשם יצוא
בעקבות תיקוני חקיקה לפקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים, ניתן להגיש בקשה לפטור מחובת התאמת תקן רשמי במקרים הבאים:
- יבוא מוצרים לצורך מחקר ופיתוח (בהתאם להגדרת “מחקר ופיתוח” בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ”ד-1984).
- יבוא מוצרים המיועדים ליצוא.
