מדיניות התקינה בישראל
מינהל תקינה במשרד הכלכלה אמון על ביצוע מדיניות התקינה הלאומית.
חשיבות התקינה
התקינה תורמת להעלאת איכות המוצרים, להבטחת בטיחות המוצרים, להגברת תחרותיות התעשייה הישראלית בשווקים הבינלאומיים והמקומיים, להסרת חסמי סחר בין לאומי בכך שהתקנים הבינלאומיים מהווים בסיס לאימוץ בכל המדינות, וכן להקלה על ההכרה ההדדית בין ישראל לשותפותיה בבדיקות התאמה של מוצרים לדרישות התקנים.
אימוץ תקינה בינלאומית
על-פי הוראות חוק התקנים “בקביעת תקן יאמץ המכון, ככלל, תקינה בין-לאומית או תקינה אשר נוהגת בקרב המדינות המפותחות עם שווקים משמעותיים או מסמכים בין-לאומיים אחרים הדומים במהותם לתקינה בין-לאומית הנוהגים בקרב מדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים; בקביעת תקן כאמור יובא בחשבון אופי הסחר בין ישראל למדינות העולם”.
תפקיד הרגולטור בנושא תקינה
הממונה על התקינה נמצא במרכז אבטחת בטיחות המוצרים על ידי: מעורבות בקביעת תקינה, מעורבות בהכרזת תקנים ישראליים וולונטריים כרשמיים, קביעת מדיניות פיקוח ואכיפה של המוצרים שחלים עליהם תקנים רשמיים.
חקיקה בנושא תקינה
התקינה בישראל מושתתת על חוק התקנים תשי”ג – 1953.
חוק התקנים תשי”ג – 1953 נמצא באחריותו של שר הכלכלה והתעשייה.
משרד הכלכלה והתעשייה מהווה מתאם בין משרדי ממשלה בכל הקשור לתקנים ישראליים: משרד הכלכלה משמש בהכרזתו על רשמיות תקנים, כגוף מתאם בין משרדי הממשלה בכל הקשור לחקיקה טכנית המושתתת על תקנים.
המשרדים העיקריים השותפים לתהליך התקינה: משרד הבריאות, משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והמים, משרד התקשורת ומשרד הבינוי והשיכון.
חקיקה בתחום היבוא
פקודת היבוא והיצוא מסדירה יבוא טובין לישראל. בין היתר, הפקודה קובעת הוראות בדבר קבוצות יבוא, מעבדות בדיקה, עונשין וכדומה.
כחקיקת משנה, הותקן צו יבוא חופשי שמפרט רגולציה טכנית ביבוא טובין למדינת ישראל. סמכות התקנת הצו ותיקוניו בידי שר הכלכלה. כמו כן, הותקן צו היבוא והיצוא (קבוצות יבוא).
מהו תו תקן?
תו תקן הינו סמל שאותו רשאי היצרן לסמן על מוצריו, לאחר שקיבל לכך היתר מוועדת ההיתרים.
ההיתר ניתן לאחר שמכון התקנים הישראלי וידא שהמוצר עמד בדרישות התקנים החלים עליו וייצורו נמצא בפיקוח המכון.
המדיניות של מערך תו-התקן נקבעת על ידי מינהלת תו-התקן שהיא מינהלה ציבורית בת 13 חברים ובראשה עומד הממונה על התקינה.
תו-תקן חובה:
יצרן המעוניין לסמן מוצריו בתו-תקן עושה זאת מרצונו החופשי. יחד עם זאת קיימים מספר מוצרים שהתקנים החלים עליהם הם תקנים רשמיים הקשורים במיוחד בבטיחות ובבריאות הציבור.
במקרים אלה, קובע צו התקנים (איסור ייצור מצרכים) ותיקוניו כי “לא ירכיב אדם, לא ייצר, לא יחזיק למכירה, ולא ימכור מצרך מן המצרכים המפורטים להלן, אלא אם ניתן לו היתר מהמכון לסמנו בתו-תקן והוא סימנו בהתאם להיתר זה”.
מכאן חלה החובה לסמן בתו תקן מוצרים מסוימים.
עוד מאמרים בנושא...
מדיניות התקינה בישראל
מדיניות התקינה הלאומית כוללת קביעת עדיפויות בתקינה, יזום כתיבת תקנים חדשים ורביזיות בתקנים הקיימים, הכרזה על תקנים כרשמיים או הסרת רשמיותם, תיאום בין-משרדי בנושאי תקינה
גופים בינלאומיים הפועלים בנושא סחר והיצף
בעולם פועלים גופים שונים העוסקים בנושא סחר הוגן ופועלים נגד היצף.
מהו יבוא אישי?
על-פי ההגדרה שבצו יבוא חופשי אם הוכח להנחת דעתו של מנהל רשות המיסים או סגנו שהטובין מיובאים לא באמצעות עוסק, לא לצרכי אספקה, ייצור או
האם קיימים דרישות או תנאים ביבוא?
משרד הכלכלה והתעשייה מעדכן ומתקן את צו יבוא חופשי ואת צו יצוא חופשי במטרה שיכללו את כל דרישות הרגולטוריות הטכניות שבחקיקה הרלוונטית.
אני רוצה לייבא מוצר, מה עלי לעשות?
באופן כללי היבוא לישראל הוא חופשי. כל אדם יכול לייבא מבלי רישיון יבואן או רישיון/אישור יבוא. עם זאת, חלק מהמוצרים מחייבים רישום יבואן ואישור או