משבר הקורונה מחדד את הדיון בשיפור יכולת הביצועים של שרשראות ערך גלובליות ולאומיות, והמאבק באירוע כזה מחייב יכולת תפקוד משולבת ברמה גבוהה. לפני הברבור השחור הבא, קיימת חובה לשפר, לשדרג ולשכלל את שרשרת הערך הלאומית של ישראל.
מגפת הקורונה – ״ברבור שחור״ בשרשרת הערך הלאומית
נגיף הקורונה פרץ אל חיינו כסוג של ״ברבור שחור״ אשר איש לא חזה. לברבורים שחורים – אותם אירועים ומצבי קיצון לא צפויים אשר מתרחשים לפתע – יש השלכות עצומות על המדינה, על המשק ועל כל אזרח.
הם מטלטלים את ממשלות וכלכלות העולם, ומחייבים אותן לנקוט באסטרטגיה שונה ממה שידעו עד כה. ישנן דרכים רבות לנתח תהליכי תכנון אסטרטגי, אבל אחת השיטות השימושיות ביותר היא מודל שרשרת הערך. המודל מיושם בדרך כלל בעולם העסקי ומחלק את הפעילויות בארגון לפעילויות ראשוניות המייצרות ערך, כמו רכש, ייצור, לוגיסטיקה ומכירות; ופעילויות תומכות דוגמת כספים ומשאבי אנוש. למרות שלכל חוליה בשרשרת יש התמחות ואוטונומיה משלה, רק כאשר מתקיימות זיקות בתוך השרשרת ורמת הביצוע של כל מרכיב בשרשרת גבוה, ניתן ליצור יתרון תחרותי.
שרשרת ערך קיימת גם ברמה הלאומית ויש לה חשיבות-יתר במצבים של ברבורים שחורים. קשה מאוד להתכונן לאירוע ״ברבור שחור״ מסוים ובכל זאת ניתן להיערך. הפתרון נשען על מארג של מערכות, יכולות ותשתיות לאומיות שהחיבור ביניהן מהווה את אותה שרשרת ערך לאומית. היא מבוססת על כך שהאזרח יקבל את כל השירותים הרלוונטיים מהמדינה בעת המשבר, כדי שהוא יוכל להמשיך בחייו בצורה סדירה באופן הקרוב ביותר ליומיום. איכות השרשרת נמדדת גם בממשקים שבין החוליות, בקצב שהיא מסוגלת לתת מענה לבעיות ובמהירות שהיא יכולה להשיב את מסלול חייו של האזרח לשגרה.
יש לפתח יכולות ניתוח ושליטה להבנת תמונת המצב הלאומית, לשכלל את המערכות הארגוניות הקיימות בשגרה לפעול במצבי משבר ואסון, לשפר את שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה ולחזק את הממשק בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי באופן שיספק מענה מתאים למגזרים ייחודיים
משבר הקורונה מחדד את הדיון בשיפור יכולת הביצועים של שרשראות ערך גלובליות ולאומיות, והמאבק באירוע שכזה מחייב יכולת תפקוד משולבת ברמה גבוהה של כל משרדי הממשלה, שפועלים בדרך כלל בעולמות תוכן שונים. הם נדרשים לעבור לעבוד יחד תוך ריכוז מאמץ משולב, מה שמעמיד במבחן את איכות ״שרשרת הערך״ הלאומית בעת הזאת. מנקודת מבטו של האזרח, שרשרת הערך הלאומית כוללת לא רק משרדי ממשלה, אלא גם את המגזר העסקי, האקדמיה והמגזר השלישי.
אין ספק שבימים שלאחר מגפת הקורונה ולפני הברבור השחור הבא, קיימת חובה לשפר, לשדרג ולשכלל את שרשרת הערך הלאומית של ישראל. יש לפתח יכולות ניתוח ושליטה להבנת תמונת המצב הלאומית, לשכלל את המערכות הארגוניות הקיימות בשגרה לפעול במצבי משבר ואסון, לשפר את שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה ולחזק את הממשק בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי באופן שיספק מענה מתאים למגזרים ייחודיים.
על מנת להתמודד עם אירוע שלא צפינו ולא חזינו, נדרשת חשיבה אחרת, מחוץ לקופסה. יש לרתום הרבה מאוד יכולות מדיסציפלינות מקצועיות שונות, להקים גוף מטה מקצועי אשר יפעיל חממות טכנולוגיות הכוללות אקסלרטורים והאקתונים אשר יפעלו לספק פתרונות חדשניים ויצירתיים בהתאם למאפייני האירוע, ולחזק את יכולות המענה לקהילה באמצעות גופי המגזר השלישי וגופי ההתנדבות למיניהם במקומות שהשלטון המרכזי והמקומי מתקשה להגיע אליהם.
בעולם המודרני שבו ברבורים שחורים מתרחשים בתדירות הולכת וגדלה גם בגלל משבר האקלים הגלובלי, ישנו הכרח ליצור שרשראות ערך גלובליות ולאומיות המסוגלות לרכז מאמץ נקודתי בעצימות גבוהה במצבי קיצון. במדינת ישראל קיים שילוב יוצא מן הכלל של יכולות אשר אמורות לתרום לחיזוקה של שרשרת הערך: ניסיון עצום במצבי משבר ואסון, סולידריות לאומית יוצאת דופן במצבי משבר ואסון ויכולת אלתור המסוגלת לספק מענה יצירתי וחדשני לבעיות אד-הוק. מומלץ להשתמש בכל אלה ביום שאחרי ולפעול בכל הכוח לחיזוק כל החוליות של שרשרת הערך הלאומית. כך, כשנפגוש את ה״ברבור השחור״ הבא, נהיה חזקים וטובים עוד יותר.
אילן רובין הינו אל״מ (במיל׳), יועץ בכיר בתחומי תכנון אסטרטגי ורפורמות ארגוניות בחברת Matrix Consulting.
עוד מאמרים
המדריך המלא לשינוע מטענים בינלאומי: אווירי, ימי ויבשתי – יתרונות וחסרונות
שינוע מטענים בינלאומי הוא עולם מורכב, רחב היקף ומשמעותי עבור עסקים, ארגונים ואנשים פרטיים המעוניינים להעביר סחורות ממדינה למדינה. בין אם מדובר ברכישת מלאי גדול של מוצרים לאתר מסחר אלקטרוני, משלוחים תעשייתיים רחבי היקף או אפילו העברת חפצים אישיים בעת מעבר לחו”ל – כולנו מתמודדים עם הצורך לבחור את אופן השינוע האידיאלי. הבחירה בין שינוע אווירי, ימי או יבשתי היא לא רק עניין של מחיר
אתגרי היבוא לישראל: רגולציה, מכסים ותחרות בשוק המקומי
מבוא: יבוא של סחורות לישראל מהווה מרכיב חשוב בכלכלה המקומית וממלא תפקיד משמעותי באספקת מוצרים מגוונים לצרכן הישראלי. למרות שהתחום מספק הזדמנויות רבות לפיתוח עסקי, קיימים לא מעט אתגרים מורכבים בדרך אל השוק המקומי. חברות ויבואנים המעוניינים להתרחב ולייבא מוצרים מכל רחבי העולם מגלים במהרה כי עליהם להתמודד עם שורה של מכשולים, החל מהיבטי רגולציה מורכבים ועד למיסוי עקיף בדמות מכס ואגרות שונות. על מנת
ביטול מכסים על ייבוא מארה”ב: צעד לחיזוק הכלכלה והפחתת יוקר המחיה
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ’, חתם אתמול (שלישי) על צו המבטל את כל המכסים על ייבוא מוצרי חקלאות מארצות הברית. המהלך, שבוצע בתיאום עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, נועד לחזק את הקשרים הכלכליים עם ארה”ב ולהפחית את יוקר המחיה בישראל. ההחלטה התקבלה על רקע הצו הצפוי של נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, להטלת מכסים על שותפות הסחר של ארה”ב, במטרה למנוע פגיעה בייצוא הישראלי. למרות שהסכם הסחר
יצוא יבוא מכולות – מידע חשוב
מבוא שוק הסחר הבינלאומי נשען באופן משמעותי על מכולות – תיבות ענק ממתכת המאפשרות העברה בטוחה ויעילה של מטענים ברחבי העולם. כאשר מדברים על יצוא סחורות בהיקפים גדולים, יצוא מכולות הוא לרוב הדרך המועדפת. בזכות יכולתן להכיל כמות גדולה של פריטים ולהגן עליהם מפני תנאי סביבה ומזג אוויר, מכולות מהוות מרכיב בסיסי בכל שרשרת אספקה גלובלית. במאמר קצר זה, נסקור מידע חשוב לכל מי שעומד
