יצוא הינו מכירה והעברה של סחורות ו/או אספקה של שירותים ממדינה אחת (מדינת המקור – ישראל, במקרה שלנו) למדינה אחרת (מדינת היעד).

היצוא הוא חלק מרכזי בתהליך הסחר הבינלאומי ומהווה מרכיב מרכזי בצמיחה של מדינות מוטות יצוא.

היצוא יכול להיות עקיף במקרה שבו הוא נמכר בשוק המוצא של החברה (ישראל) דרך חברות סחר ושיווק בינ”ל או כאשר המוצר נמכר לחברה מקומית אחרת כמרכיב בתוך מוצר אחר גדול יותר, כחלק משרשרת האספקה.
לעומת זאת, יצוא ישיר, בין אם מתבצע דרך שותפים עסקיים (כמו מפיצים) או ישירות ללקוחות הקצה, מחייב את היצואן לתכנן ולטפל בכל היבטי היצוא: החל מרכישת מחקרי שוק, גיבוש אסטרטגיה שיווקית, תכנון וניהול השיווק (בין היתר בניית ערוצי הפצה בשוק היעד) וכלה בטיפול בלוגיסטיקה, הובלה בינלאומית, מסמכי היצוא וגביית הכספים.

נדרשת מחויבות הנהלה לתהליך ארוך טווח, להקצאת זמן ומשאבים להיערכות, תכנון ויישום הפעילויות השיווקיות.

ליצוא חשיבות כלכלית וחברתית רבה למשק הישראלי: יותר מכירות בחו”ל מביאות ליותר רווחים ויוצרות עוד מקומות עבודה. כמו כן, התוצר הממוצע לעובד בענפי היצוא גבוה מהממוצע במגזרים הלא מייצאים ובהתאם לכך המשכורת הממוצעת גבוהה באופן משמעותי.

בעשורים האחרונים עבר המשק הישראלי תהליך של פתיחה לסחר בינלאומי וכיום היבוא והיצוא הם מהווים חלק ניכר מהתמ”ג הישראלי. הסיבות לכך הן רפורמות שהובילו לחשיפת המשק הישראלי לסחר ברחבי העולם כולל חתימה על הסכמי סחר, גידול בסחר העולמי ועידוד תעשיית ידע המחפשת שווקים חדשים. מדינת ישראל עודדה את הגלובליזציה של המשק מתוך הערכות למגמה בכלכלה העולמית והתרומה של הסחר הבינלאומי להתעצמות הכלכלה הישראלית.

בהחלטה ליצוא עשויים להיות יתרונות כלכליים ישירים ליצואן:

• הגדלת המכירות והרווחים
• לקיחת חלק מנתח השוק העולמי
• פיזור הסיכונים
• הקטנת התלות בשוק הישראלי
• ניצול עודף קיים ביכולת ייצור
• ניצול ומינוף ידע וטכנולוגיה של החברה
• הגנה מול תנודות עונתיות בביקושים
• היערכות טובה יותר לתחרות בשוק הישראלי אל מול מתחרים בינלאומיים
• לשפר את איכות המוצר לסטנדרטים בינלאומיים

קיימים יתרונות משמעותיים נוספים ליצוא, כמו שיפור כישורי החברה, הודות לחשיפה לרעיונות חדשים והעברת ידע משווקי היעד לחברה, פיתוח הרגלי ניהול מתקדמים, טכניקות שיווק ודרכים חדשות לתחרות. כל אלה מאפשרים בו זמנית להגדיל את היעילות, את כושר הייצור ואת
הפרודוקטיביות של החברה.

בעוד שהייצוא מספק יתרונות עצומים, יש בו גם סיכונים וקשיים שאולי לא היו קיימים קודם לכן
ושחשוב לקחת אותם בחשבון:

• סיכונים או חוסר יציבות פוליטיים – בהיבט הביטחון של העסק וכן מהיבט הביטחון האישי.
  אי יציבות יכולה לגרום לעצירת תשלומים או לעיקולי רכוש.
• סיכונים משפטיים – לכל מדינה ומדינה מערכת משפט משלה.
  מערכת החוקים במדינה משפיעה על כל היבטי העסק, כולל על תהליכי יבוא, מיסוי, תעסוקה, קניין רוחני, מטבע חוזים, הסכמי הפצה וסוכנויות.
• סיכונים פיננסים – השקעת רווחים מידיים בפעילות שתניב רווחים רק בטווח הארוך.
• השקעה והוצאות גבוהות – בהתאמת מוצר לשווקים בחו”ל, בטיסות ושהייה בחו”ל, בשיווק בינלאומי או בכוח אדם מתאים.
• סיכון אשראי – שהלקוח לא יוכל לשלם.
• סיכון בהעברה – מגבלות כלכליות, פוליטיות או הגבלים ממשלתיים.
• סיכון בשערי חליפין – תנודות בשערי החליפין.
• סיכונים בהובלה – נזק בהובלה, אובדן, גניבה וכל הטיפול הנדרש בצד הלוגיסטי והאדמיניסטרטיבי.
• תקנות, רישיונות ודרישות רגולטוריות במדינות שונות – תקינה בריאותית, טכנולוגית, סביבתית, ביטחונית ועוד על כל הבירוקרטיה וההשקעה הכרוכה בטיפול בהן.
• זמן – פערי שעות, עונתיות, קצבי זמן המשתנים ממדינה למדינה.
• פערים תרבותיים – פרקטיקה ניהולית, אתיקה עסקית, שפות, דפוסי צריכה וטעמים.

לאור זאת, יצואנים רבים מבקשים סיוע בקידום היצוא בתחומים של מימון, יעוץ וליווי שיווקי, מידע והדרכות.