עמיל מכס הגיש תביעה כספית כנגד משווקת סוכר, להשבת כספים שהוציא עמיל המכס על שירותי עמילות מכס ותיאום שירותי שילוח בינלאומי שהעניק למשווקת, בגין מכולת סוכר במשקל 24 טונות.

חברת השיווק הפנתה את טענותיה כלפי חברה לייצור שוקולד, שהזמינה את הסוכר, וכלפי חברת ההובלה שהובילה את הסוכר. עיקר המחלוקת בין הצדדים היתה – האם מכולת הסוכר סופקה ללקוח?

עובדות המקרה: יצרנית שוקולד הזמינה ממשווקת סוכר 24 טונות סוכר, בסך 50,784 שקל. לצורך ביצוע ההזמנה, התקשרה משווקת הסוכר עם עמיל מכס, שיספק לה שירותי עמילות מכס להזמנת הסוכר ושירותי הובלה בין יבשתית; בנוסף, התקשרה המשווקת עם חברת הובלה שתוביל את הסוכר מנמל אשדוד למפעל בבעלות יצרנית השוקולד, הממוקם בהוד השרון.

עמיל המכס פנה למשווקת הסוכר, בכדי שתשלם לו על השירותים שסיפק. המשווקת סירבה, בטענה שהסוכר לא הגיע למפעל יצרנית השוקולד. מכיוון שיצרנית השוקולד מסרבת לשלם למשווקת, המשווקת לא תשלם לעמיל המכס.

בנסיבות הללו, תבע עמיל המכס מהמשווקת את עלות העסקה. המשווקת, הפנתה את טענות עמיל המכס כלפי יצרנית השוקולד וכנגד חברת ההובלה.

טענות הצדדים: עמיל המכס טוען שהמשווקת מודה בחוב כלפיו, וטענותיה כנגד היצרנית וחברת ההובלה לא מאפשרות לה לעכב את החוב, מה גם שקיימות ראיות חותכות לכך שהסוכר הגיע למפעל. אולם, גם אם יצרנית השוקולד וחברת ההובלה התרשלו בהובלת הסוכר, אין כל קשר לחובה של המשווקת לשלם לעמיל המכס את מה שסוכם, הואיל והוא סיפק את שירותי עמילות המכס.

המשווקת פנתה לעמיל המכס בכדי שיוכיח שהסוכר הגיע למפעל. עמיל המכס סירב ותבע את המשווקת בגין החוב; המשווקת הפנתה את הטענות לחברת יצרנית השוקולד ולחברת ההובלה, בטענה שבמידה והסוכר הגיע למפעל, על יצרנית השוקולד לשאת בתשלום, וככל שלא סופק – על חברת ההובלה לפצות את עמיל המכס.

יצרנית השוקולד טוענת כי מעולם לא קיבלה את הסוכר וכי הראיות המראות, לכאורה, כי הסוכר הגיע למפעלה בהוד השרון, הן בעיתיות ואינן מוכיחות את הטענה כי הסוכר סופק.

חברת ההובלה טוענת כי הסוכר סופק, והביאה ראיות לכך.

דיון והכרעה: בית משפט השלום קיבל את תביעת עמיל המכס נגד המשווקת במלואה, וכך גם את ההודעה לצד השלישי כנגד יצרנית השוקולד. ההודעה כנגד חברת ההובלות נדחתה. 

בתמצית, בית המשפט פסק כי עמיל המכס וחברת ההובלה הצליחו להוכיח כי הסוכר סופק: אין מחלוקת כי מכולת הסוכר הגיעה לנמל אשדוד; כי עמיל המכס טיפל בשחרורה מהמכס; וכי חברת ההובלה הוציאה את המכולה מנמל אשדוד והובילה אותה למפעל. משכך, לא יתכן שהמכולה נעלמה וסביר שהיא נפרקה במפעל.

לעומת זאת, יצרנית השוקולד לא הביאה ראיות שהסוכר לא סופק ואף לא הביאה אף גורם מטעמה להעיד על האירוע. יצרנית השוקולד הסתמכה על העובדה שאין לחברת ההובלה תעודת משלוח חתומה, אך בית המשפט לא השתכנע, משום שמדובר בכמות משמעותית של סוכר ולא יתכן שיצרנית השוקולד לא הרגישה בחוסר של מוצר כה בסיסי הנדרש להליך היצור. 

בשורה התחתונה, בית המשפט פסק כי הוכח שהסוכר סופק וכי אין קשר בין החוב של המשווקת כלפי עמיל המכס לבין החוב של יצרנית השוקולד כלפי המשווקת. משכך, קיבל בית המשפט את התביעה נגד המשווקת במלואה וחייב אותה בתשלום החוב לעמיל המכס. כמו כן, קיבל בית המשפט את טענות המשווקת כנגד יצרנית השוקולד וחייב אותה לשלם את חובה למשווקת.