משבר הקורונה: פנייה לשרי האוצר והתחבורה למתן ארכה לימי פטור מתשלום אחסנה בנמלים
אמיר שני, סגן נשיא איגוד לשכות המסחר, פנה במכתב לשרי הממשלה החדשים במשרדי האוצר, התחבורה, הכלכלה והתעשייה, בנושא למתן ארכה לימי הפטור מתשלום אחסנה בנמלים, זאת עקב משבר הקורונה. המכתב, כאמור, נשלח לישראל כ״ץ, שר האוצר, מירי רגב, שרת התחבורה והתשתיות לאומיות, עמיר פרץ, שר הכלכלה והתעשייה ושאול מרידור, הממונה על התקציבים במשרד האוצר.
שני מציין במכתבו לשרים כי״ אחת הבעיות הקשות ביותר בהן נדרשת קהיליית היבואנים להתמודד בתקופה זו, היא מספר ימי הפטור הניתנים בנמלי ישראל, ביבוא מכולות מלאות״. שני מזכיר במכתבו כי פרק הזמן הפטור מחיובי אחסנה, עומד על פי צו הפיקוח על 4 ימים בלבד, כולל שבתות וחגים בהם העבודה היא חלקית, והוא אינו נותן מענה מלא לצרכי היבואנים והיצואנים.
לדבריו, ממשלת הודו הכריזה על משבר הקורונה כ״אסון טבע״ וכתוצאה מכך כל 12 נמלי המדינה ״נדרשו לפעול תוך ראייה של צורכי הכלכלה ולהעניק הקלות בחודשים אפריל מאי יוני. גם ממשלת סין הבינה כי חובתה למזער עלויות כדי לאפשר זרימה מהירה וזולה של הסחר. בנוסף גם חברות ספנות החלו לבחון דרכים כדי להקל את נטל האחסנות ולאתר דרכים כדי למזער את הנזקים ליבואנים״.
שני מציין כי גם רשויות תעלת פנמה ותעלת סואץ הודיעו על כוונתן להקל על אניות החוצות את מעברי המים הבינלאומיים.
שני מציין במכתבו כי ״ממשלות העולם הבינו כי חוסנה של שרשרת האספקה הימית וחוסנה של הכלכלה בכלל שזורות זו בזו, ולכן קיימת תמיכה מקיר לקיר בקיומו של מגזר נמלי חזק ויעיל אולם מאידך, נוכח העובדה שקיים קשר הדוק בין הסחר העולמי לנמלים, היינו מצפים כי גם נמלי ישראל יזמו פעולות כדי להקל על ולהוזיל את שרשרות האספקה״.
לדבריו, ״נמלי ישראל מהווים אומנם חוליה חשובה למשק הישראלי, אולם גם מרכיב עלות נכבד, ולכן על זרועות הממשל לתת את הדעת לכך שהוזלת אגרות הנמלים או הרחבת ימי הפטור תשפיע מיידית על מחירי המוצרים בחנויות בכלל ועל יוקר המחייה בפרט. לצערנו, עד כה, הנמלים לא אימצו במהלך החודשים האחרונים, כל גישה של ׳ללכת לקראת הלקוח׳״.
סגן נשיא איגוד לשכות המסחר מציין עוד במכתבו לשרים כי ״לאור האמור לעיל, נעשו ברוח זו פניות למנהלי הנמלים- אשדוד וחיפה- במטרה להרחיב את ימי הפטור מאחסנה אשר נענו לצערנו בשלילה. זאת ועוד, אם נסקור את פעולתם של שני הנמלים המהווים תשתית לוגיסטית של המדינה, לא נוכל לראות כי נעשתה כל חשיבה או פעולה מצד הנמלים כדי להקל, ולו במעט, על קהיליית הסחר״.
אמיר שני מסיים את מכתבו בפנייה לשרים וכותב ״כדי למזער את הנזקים ולאפשר יכולת התאוששות, אנו סבורים כי ממשלת ישראל חייבת להביא את הלחץ הנדרש על הנהלות הנמלים, כך שמניין ימי הפטור יוארך ל-12 ימים, כאשר במניין הימים לא יכללו ימי שבת וחגים״.
עוד מאמרים
מקרי בוחן: איך עמיל מכס פתר בעיות סבוכות עבור לקוחותיו
מבוא: תפקידו הקריטי של עמיל המכס בניהול סחר בינלאומי עולם הסחר הבינלאומי מתאפיין במורכבות רבה, תקנות ובירוקרטיה המשתנים ממדינה למדינה. הוא נתקל בנהלי מכס קפדניים. עמיל מכס מקצועי הוא מי שמפשט את הצורך, מנהל אותו ומסייע לכבד אותו, קנסות ובעיות משפטיות. במאמר זה נציג מקרי בוחן אמיתיים מעמידים עמילי מכס הצילו לקוחות מבעיות מורכבות, תוך הדגשת המומחיות והנסיונות בתחום. המקרים המוכרים כאן ממחישים כיצד עמילי
הפסקת פעילות אונר״א והשלכותיה על סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים
על המשלחים הבינלאומיים להימנע מטיפול ביבוא טובין על ידי אונר״א, משום שלא יתאפשר שחרורם של טובין אלו, על פי הוראות שני חוקים חדשים שהתקבלו בכנסת לאחרונה ואשר ייכנסו לתוקף בינואר 2025. ביום 28.10.24 התקבלו בכנסת שני חוקים, המשלימים זה את זה, החוק להפסקת פעילות אונר״א בשטח מדינת ישראל, התשפ״ה-2024 והחוק להפסקת פעילות אונר״א, התשפ״ה-2024. תחילתם של חוקים אלו היא בתוך שלושה חודשים מיום פרסומם, קרי,
נמלי ישראל: תור תפעולי של 47 אניות ממתינות
על פי הדיווחים, חלק מהאוניות נמצא על עוגן כבר שבועות רבים בפתח הנמלים והתור נמצא במגמת עלייה עוד לפני שהוכרז על הסדרה בצפון מול חיזבאללה. פורום לקוחות הנמלים יתכנס לדון במצב כאשר על הפרק יישום מתווה משרד התחבורה וגיוס כוח אדם. תור האניות בנמלי ישראל מגיע היום ל-47 אניות ממתינות. על פי הדיווחים, חלק מהאוניות עוגן כבר שבועות רבים בפתח הנמלים והתור נמצא במגמת עלייה
אתגרי הספנות בעידן של משברים גלובליים
האתגרים המצטברים בשילוח העולמי: מלחמת אוקראינה-רוסיה, הסכסוך הישראלי והמצור החות’ים בבאב-אל-מנדב מבוא: שילוח גלובלי בתוך מהומה גיאופוליטית שילוח גלובלי משמש כעמוד השדרה של הסחר הבינלאומי, כאשר למעלה מ-80% מהסחורות ברחבי העולם מועברות דרך הים. היציבות שלו היא קריטית לכלכלה העולמית. עם זאת, אירועים גיאופוליטיים גדולים כמו מלחמת אוקראינה-רוסיה, הסכסוך המתמשך בישראל והחלטת המורדים החות’ים לחסום את מיצר באב-אל-מנדב בפני ספינות הקשורות לישראל, הטילו צל משמעותי
