הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני סחר החוץ של ישראל עבור חודש אוגוסט – יבוא ויצוא של סחורות.
למ״ס: ירידה ברוב מרכיבי היבוא בשלושת החודשים האחרונים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני סחר החוץ של ישראל עבור חודש אוגוסט – יבוא ויצוא של סחורות. מהנתונים עולה כי יצוא הסחורות הסתכם בחודש אוגוסט 2019 ב-15.3 מיליארד שקל . 93% מסכום זה היה יצוא תעשייתי, כרייה וחציבה (ללא יהלומים). 6% יצוא יהלומים ו-1% יצוא חקלאי, ייעור ודיג.
באוגוסט 2019, הסתכם יבוא הסחורות ב-21.3 מיליארד שקל. מתוכם 43% מסכום זה היה יבוא חומרי גלם (ללא יהלומים וחומרי אנרגיה), 20% יבוא מוצרי צריכה, 15% יבוא מכונות, ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות ו-22% הנותרים יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה, אוניות ומטוסים.
מתחילת השנה מסתמן כי יצוא הסחורות בחודשים ינואר – אוגוסט 2019, היווה 69.1% מהיבוא לעומת 69% באותם חודשים אשתקד. הגירעון המסחרי (סחורות בלבד) בשמונת החודשים הראשונים של השנה הסתכם ב-56.3 מיליארד שקל לעומת גירעון של 52.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
יצוא יהלומים נטו (מלוטשים וגולמיים) הסתכם בינואר – אוגוסט 2019, לפי נתונים מקוריים, ב-11.7 מיליארד שקל , לעומת 16.7 מיליארד שקלבחודשים המקבילים בשנת 2018. בינואר – אוגוסט 2019, היצוא החקלאי, ייעור ודיג הסתכם ב-2.9 מיליארד שקל נמוך ב-1.7% בהשוואה לחודשים המקבילים ב-2018. באותה תקופה ירד יצוא ענף הדייג וגידול בעלי חיים ב-15.3%.
נתוני המגמה בשלושת החודשים האחרונים
בחודשים יוני – אוגוסט 2019 עלה יצוא הסחורות, על פי נתוני המגמה, ב-1.4% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 1.2% בחישוב שנתי במרץ – מאי 2019. בחודשים יוני – אוגוסט 2019 ירד יבוא הסחורות, על פי נתוני המגמה, ב-11.3% בחישוב שנתי. זאת, בהמשך לירידה של 9.9% בחישוב שנתי במרץ – מאי 2019.
יבוא חומרי גלם ירד על פי נתוני המגמה, ב-12.3% ביוני – אוגוסט 2019, בהמשך לירידה של 10% במרץ – מאי 2019. פירוט לפי קבוצות מראה כי יבוא חומרי גלם לחקלאות ירד ב-37.7% בחישוב שנתי ויבוא גומי ופלסטיקה ירד ב-22.9% בחישוב שנתי.
נתוני המגמה מצביעים על ירידה ביבוא מוצרי השקעה של 13.7% בחישוב שנתי בחודשים יוני – אוגוסט 2019, בהמשך לירידה של 13.3% בחישוב שנתי בחודשים מרץ – מאי 2019. יבוא כלי תחבורה להשקעה ירד ב-28.3% בחישוב שנתי. יבוא מכונות וציוד ירד ב-15.5%.
בחודשים יוני – אוגוסט 2019 ירד יבוא מוצרי צריכה, על פי נתוני המגמה, ב-11.5% בחישוב שנתי, בהמשך לירידה של 12.3% בחישוב שנתי בחודשים מרץ – מאי 2019. יבוא מוצרים בני קיימא ירד ביוני – אוגוסט 2019 ב-19.2% בחישוב שנתי, עיקר הירידה הייתה ביבוא כלי תחבורה.
יבוא מוצרים לצריכה שוטפת ירד ביוני – אוגוסט 2019 ב-6.4% בחישוב שנתי. יבוא יהלומים (גולמיים ומלוטשים נטו) הסתכם בחודשים ינואר- אוגוסט 2019 ב-9.6 מיליארד שקל, לעומת 13.5 מיליארד שקל בחודשים המקבילים של שנת 2018. יבוא חומרי אנרגיה הסתכם שמונת החודשים הראשונים של השנה ב-23.2 מיליארד שקל, נמוך ב-0.9% בהשוואה לאותם חודשים אשתקד.
עוד מאמרים

רשימת תיוג למשלוח בינלאומי
1. הכנות מוקדמות זיהוי קוד HS (Harmonized System Code) עבור הסחורה. בדיקת הגבלות ורגולציות במדינת היעד (למשל: איסור יבוא, דרישות תווי תקן, מגבלות על מוצרים מסוימים). אישורים ספציפיים למוצר (למשל: אישורי בריאות למזון, תעודות בדיקה לציוד אלקטרוני). הגדרת תנאי המכירה (Incoterms 2023) – לדוגמה: FOB, CIF, EXW. 2. מסמכים נדרשים חשבונית מסחרית (Commercial Invoice) – כוללת תיאור מדויק של הסחורה, ערך, ומדינת ייצור. רשימת אריזה (Packing List) – פירוט הכמויות, המשקל,

“מה זה HS Code ולמה הוא קריטי לעמילות מכס?”
בעידן הסחר הבינלאומי, תהליך השינוע של סחורות בין מדינות כולל לא רק הובלה פיזית אלא גם התמודדות עם רגולציה בינלאומית ומקומית. אחת המערכות הבסיסיות והחשובות ביותר בסחר העולמי היא שיטת הסיווג הידועה בשם Harmonized System, או בקיצור – HS Code. קוד ה-HS משמש ככלי בינלאומי אחיד לסיווג מוצרים וסחורות, ומשחק תפקיד מרכזי וקריטי בכל הנוגע לעמילות מכס, שחרור סחורות בנמלים, תשלומי מכס ומסים, והיבטים רגולטוריים

רפורמת ״מה שטוב לאירופה״ מתרחבת לארה״ב
רפורמת “מה שטוב לאירופה טוב לישראל” אושרה בכנסת במטרה להקל על יבוא מוצרים לישראל באמצעות הכרה בתקינה האירופית, ובכך להגדיל את התחרות ולהפחית את יוקר המחיה. לאחר אישור הרפורמה, גורמים אמריקאיים הביעו עניין בהרחבת ההקלות גם למוצרים העומדים בתקינה האמריקאית. משרד הכלכלה אישר כי סוכם על פתיחת דיאלוג עם גורמים אמריקאיים במטרה להרחיב את הרפורמה גם למוצרים המיוצרים בארה”ב או עבורה. הדיאלוג נמצא בשלביו

שילוח בינלאומי: מדריך מקיף להובלת מטענים מסביב לעולם
מאז ומעולם, המסחר הבינלאומי היה מנוע צמיחה עוצמתי שהביא לקידמה כלכלית וחברתית. בעידן הגלובלי שבו אנו חיים, שילוח בינלאומי אינו מותרות reserved לתאגידי ענק בלבד, אלא כלי חיוני עבור עסקים בכל גודל – החל מעסקים ביתיים שמוכרים מוצרים אונליין ועד לחברות ייצור עצומות המייבאות ומייצאות סחורות בהיקפים אדירים. היכולת לשלוח סחורות וחומרי גלם מעבר לים, ביבשה או באוויר, מאפשרת לנו לגשר על פערי מרחק ותרבות,