מינהל המכס פרסם טיוטות של נוהל מדיניות אכיפה, נוהל התראה מנהלית וטיוטה של תקנות המסדירות הפחתה של סכומי העיצום הכספי.
הסדר העיצומים הכספיים לקראת כניסתו לתוקף
ביום 5.3.18 ניתן תוקף לחוק לתיקון פקודת המכס (מס׳ 28), התשע״ח-2018 שתכליתו העיקרית היא הסדרת אמצעי אכיפה מינהליים, על יבואנים, סוכני מכס וגורמים נוספים הקשורים ביבוא ויצוא טובין לישראל.
עד לכניסתו לתוקף של הסדר העיצומים הכספיים, מופעלות על סוכני המכס סנקציות פליליות, על פי סעיפים 211 עד 215 לפקודת המכס, כולל שימוש בסמכות להטלת כופר כתחליף לאישום הפלילי.
על מנת להפעיל את הסדר העיצומים הכספיים, העביר לאחרונה מינהל המכס טיוטות של נוהל מדיניות אכיפה, נוהל התראה מנהלית וטיוטה של תקנות המסדירות הפחתה של סכומי העיצום הכספי.
נסקור בקצרה את עיקרי העיצומים הכספיים שניתן יהיה להטיל על סוכני המכס, על פי הוראות החוק בשילוב עם הנהלים המוצעים ותקנות ההפחתה. ההוראה העיקרית המאפשרת הטלת עיצום כספי על סוכן מכס היא בסעיף 223.ב. (ג) לפקודת המכס. על פיה סוכן מכס שהגיש הצהרת יבוא הכוללת פרטים לא נכונים (או לא צירף מסמך שהיה עליו לצרף להצהרת היבוא), בניגוד לסעיף 62 לפקודה, ניתן להטיל עליו עיצום כספי. לא יוטל עיצום כספי על סוכן המכס אם יוכח כי הפרט הלא נכון נמסר לו על ידי היבואן.
סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על סוכן המכס בהתאם להוראה זו, בהנחה שהפרט הלא נכון לא נמסר לסוכן המכס על ידי היבואן, הוא 1% מהפרש מסי היבוא, אם נוצר הפרש, אך לא יותר מ-5,000 שקל ולא פחות מ-500 שקל. אם לא נוצר הפרש מסי יבוא, ניתן להטיל על סוכן המכס עיצום כספי בגובה של 500 שקל.
סייג נוסף לעניין גובה העיצום הכספי היא הוראת סעיף 223 ב. (ד) הקובעת כי אם טעויות מסוימות של סוכן המכס בהצהרת היבוא, כולל אי צירוף מסמכים מסוימים שיש לצרפם להצהרת היבוא, גרמו להפרש מסי יבוא שלא עולה על 500 שקל, העיצום הכספי יהיה בסך של 150 שקל. יש לשים לב שגם בהקשר זה, אם הטעות מקורה ביבואן, לא יוטל על סוכן המכס עיצום כספי כלשהו.
הגשת מצהרים היא כמעט תמיד בתחום אחריותם של סוכני אנייה, חברות ספנות ותעופה ומשלחים בינלאומיים. הסדר העיצומים קבע כי בהפרות בנושא המצהרים ניתן להטיל עליהם עיצום כספי של 25,000 שקל אך לגבי משלח בינלאומי ניתן להפחית את העיצום הכספי לסך של 1,000 שקל.
שילוב הוראות החוק המסדירות את אמצעי האכיפה המנהליים עם הנהלים והתקנות, מקטין את חשיפת סוכני המכס לעיצומים כספיים.
נוהל התראה מנהלית קובע כי במקרים מסוימים לא יינקטו עיצומים כספיים כשהמקרים החשובים הם מקרי ״גילוי מרצון״. הנוהל קובע כי לא יוטל עיצום כספי ״בהפרות הנוגעות להצהרות יבוא, (אם) המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו, דיווח עליה למנהל, וככל שההפרה גרמה להפרש במיסי יבוא- ההפרש שולם במלואו, ובלבד שהדיווח למנהל בוצע לאחר שניתנה התרה לגבי הטובין הכלולים בהצהרת היבוא אליה מתייחסת ההפרה ולא נפתחה חקירה או ביקורת או בדיקה בנוגע להפרה האמורה לפני הדיווח עליה״. משמעות הוראת הנוהל היא שבמקרים בהם סוכן המכס מגלה ומדווח על ההפרה ביוזמתו ודואג להסרת תוצאות ההפרה, לא יוטל עליו עיצום כספי כלשהו.
נוהל מדיניות אכיפה מוסיף ומונה סייגים ומקרים נוספים בהם לא יוטל עיצום כספי על סוכן המכס על אף ביצועה של הפרה בקשר לייבוא טובין: העיצום הכספי יוטל על המפר העיקרי בלבד כך שבמקרים בהם ישנם מספר גורמים האחראים להפרה, לדוגמא, היבואן וסוכן המכס, העיצום הכספי יוטל על המפר העיקרי ועליו בלבד. משמעות הדברים היא שבאותם מקרים בהם היבואן הוא המפר העיקרי, יופטר סוכן המכס מעיצום כספי. בהמשך הנוהל מודגש כי במקרים של ציון פרט לא נכון בהצהרת היבוא או צירוף מסמך לא נכון, יוטל העיצום הכספי על מי שגרם להפרה, כלומר, אם היבואן הוא זה שמסר לסוכן המכס את הפרט הלא נכון, העיצום הכספי יוטל עליו ולא על סוכן המכס.
סייג חשוב נוסף קובע כי לא יוטל עיצום כספי בהתייחס לסיווג לא נכון או ערך עסקה לא נכון, ככל שמדובר בסיווג או קביעת ערך ללא סתירה לנהלים, הנחיות סיווג או החלטות מיסוי (״פרה רולינג״), כלומר מחלוקות סיווג אמיתיות על בסיס מקצועי ובתום לב, לא תהוונה בסיס לעיצומים כספיים.
בהפרות הנתונות לעיצום כספי של 150 שקל לכל הפרה, לא יוטל על סוכן מכס כל עיצום כספי אם שיעור הצהרות היבוא לגביהן בוצעה הפרה אינו עולה על 1% מתוך סך הצהרות היבוא של סוכן המכס באותו רבעון. המשמעות היא שבהתייחס להפרות אלו, ניתן לכל סוכן מכס ״גרייס״ של 1% שבמסגרתו הוא פטור מעיצום כספי.
״שכבה״ נוספת של סייגים, פטורים והקלות מצויה בתקנות המכס אשר יסדירו הפחתה של סכומי עיצום כספי.
תקנות ההפחתה קובעות, בין היתר, הפחתת העיצום הכספי, בשיעורים הקבועים בתקנות, במקרים של ״עבר נקי״ של המפר, הפחתת העיצום הכספי ב-50% אם ההפרה נגרמה עקב נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו לגבי המפר נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין אתו (ההפחתה היא מצטברת עד ל-75% מגובה העיצום הכספי בנסיבות המתאימות).
בנוסף, רשאי המנהל להפחית את העיצום הכספי ב-40% אם המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של המנהל.
ארגון סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים מכין כעת את התייחסותו לטיוטות הנהלים ותקנות ההפחתה.
פורסם באתר www.port2port.co.il
עוד מאמרים
עמילות מכס: גשר בין סחר בינלאומי לחוק המקומי
מבוא בעולם הגלובלי של היום, יבוא ויצוא הם חלק בלתי נפרד מהכלכלה העולמית. כל מוצר או חומר גלם שעובר בין מדינות מחייב עמידה בחוקים, תקנות ומסים של כל מדינה. בתוך המורכבות הזו, סוכן המכס משמש כגשר חיוני בין הסחר הבינלאומי לבין החוק המקומי. הוא אחראי לוודא שהסחורה עוברת בצורה חלקה, תוך שמירה על החוק והימנעות מעיכובים מיותרים. במאמר זה נסקור את תפקידו של סוכן המכס,
המדריך המלא ליצואנים ויבואנים: איך לבחור סוכן מכס?
מבוא בעידן הגלובליזציה, יבוא ויצוא הפכו לחלק בלתי נפרד מהפעילות הכלכלית העולמית. עסקים קטנים כגדולים נדרשים לייבא חומרי גלם, מכונות או מוצרים מוגמרים, ולייצא את מוצריהם לשווקים בינלאומיים. בתוך כל המורכבות הזו, תהליך עמילות המכס הופך לחוליה קריטית בשרשרת האספקה הבינלאומית. סוכן מכס מקצועי הוא המפתח להצלחת התהליך: הוא מסייע בהתמודדות עם הרגולציות, שחרור מהיר של סחורות מהמכס ומניעת קנסות מיותרים. אך איך תדעו לבחור
הגלובליזציה בתנועה: סחר בינלאומי, לוגיסטיקה ושרשרת אספקה בעידן היבוא והיצוא
מבוא בעידן הגלובליזציה, העולם הפך לכפר גלובלי בו סחר בין מדינות, ניהול לוגיסטי מתקדם, ושרשראות אספקה בינלאומיות משחקים תפקיד מפתח בכלכלה העולמית. מהנייד שאתם אוחזים ועד המזון שעל שולחנכם, כל מוצר עובר מסע מורכב של ייצור, הובלה, אחסון והפצה עד שהוא מגיע לידיכם. מאמר זה יציג מבט מקיף על עולם הסחר, הלוגיסטיקה ושרשרת האספקה, תוך בחינת האתגרים, המגמות והטכנולוגיות המשנות את התחום. סחר בינלאומי: מנוע
רפורמת היבוא ‘מה שטוב לאירופה טוב לישראל’ צוברת תאוצה ב-2025
90% מהיבואנים בתחום התקינה והתמרוקים ויותר מ-60% בתחום המזון מתכננים להשתמש ברפורמת היבוא ‘מה שטוב לאירופה טוב לישראל’ כבר ב-2025. משרד הכלכלה והתעשייה מפרסם היום את תוצאות הסקר שנערך בקרב מאות יבואנים, כהיערכות לכניסת רפורמת היבוא ‘מה שטוב לאירופה טוב לישראל’ לתוקף החל מה-1 בינואר 2025. מהסקר עולה כי רוב היבואנים צופים כי ינצלו את מסלולי הרפורמה כבר ברבעון הראשון של השנה החל מתאריך 29.12.24