יצוא הסחורות לארצות האיחוד האירופי עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-0.9% בחישוב שנתי.
הלמ״ס: עלייה של 23.5% ביצוא הסחורות לארצות אסיה
יצוא הסחורות לארצות האיחוד האירופי עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-0.9% בחישוב שנתי. יצוא הסחורות לארצות הברית עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-2.8% בחישוב שנתי. ירידה של 17.1% ביבוא מארצות אסיה
יבוא הסחורות (למעט יהלומים) בחודש מאי הסתכם ב-19.9 מיליארד שקל. 41% מהיבוא היה מארצות האיחוד האירופי, 14% מארצות הברית, 23% מארצות אסיה ו-22% הנותרים מקבוצת יתר ארצות העולם.
יצוא הסחורות (למעט יהלומים) בחודש מאי הסתכם ב-12.7 מיליארד שקל והגירעון המסחרי בסחר בסחורות (ללא יהלומים) הסתכם ב-7.2 מיליארד שקל. מסך יצוא הסחורות, היצוא לארצות האיחוד האירופי היווה 30%, היצוא לארצות הברית 24%, היצוא לארצות אסיה 23%, ו-23% הנותרים ליתר ארצות העולם.
הגירעון בסחר הסחורות עם ארצות האיחוד האירופי (ללא יהלומים) הסתכם בינואר-מאי 2019 ב-15.6 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 22.0 מיליארד שקל בחודשים ינואר-מאי 2018.
הגירעון בסחר הסחורות עם ארצות אסיה (ללא יהלומים) הסתכם בינואר-מאי 2019 ב-11.1 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 8.0 מיליארד שקל בחודשים ינואר-מאי 2018. הגירעון בסחר הסחורות עם קבוצת יתר ארצות העולם (ללא יהלומים) הסתכם בינואר-מאי 2019 ב-8.6 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 3.2 מיליארד שקל בחודשים המקבילים ב-2018.
לעומת זאת, במאזן הסחר בסחורות (ללא יהלומים) עם ארצות הברית נרשם עודף של 1.6 מיליארד שקל בינואר-מאי 2019 נמוך ב-37% לעומת ינואר-מאי 2018. בחודשים מרץ-מאי 2019 עלה יבוא הסחורות, על פי נתוני המגמה, ב-1.3% בחישוב שנתי. זאת, בהמשך לעלייה של 9.1% בחישוב שנתי בדצמבר 2018-פברואר 2019.
היבוא מארצות האיחוד האירופי ירד ב-0.7% בחישוב שנתי בפברואר-מאי 2019. זאת, בהמשך לירידה של 1.9% דצמבר 2018 – פברואר 2019. מתחילת השנה ירד בעיקר היבוא מהולנד, מהממלכה המאוחדת ומאירלנד.
על פי נתוני המגמה יבוא הסחורות מארה״ב ירד ב-6.2% בחישוב שנתי בפברואר-מאי 2019. זאת, לאחר עלייה של 22.7% דצמבר 2018 – פברואר 2019.
בשלושת החודשים האחרונים ירד יבוא הסחורות מארצות אסיה ב-17.1% בחישוב שנתי. זאת, בהמשך לירידה של 8.3% בחישוב שנתי, בדצמבר 2018 – פברואר 2019. מתחילת השנה ירד בעיקר היבוא אינדונזיה, מיפן ומסינגפור.
היבוא מקבוצת יתר ארצות העולם ירד ב-12.1% בחישוב שנתי בשלושת החודשים האחרונים, לאחר עלייה של %8.4 דצמבר 2018 – פברואר 2019. מתחילת השנה ירד בעיקר היבוא מנורבגיה, מאורוגואי, וממקסיקו.
בחודשים מרץ-מאי 2019 עלה יצוא הסחורות, על פי נתוני המגמה, ב-1.3% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 7.0% בדצמבר 2018-פברואר 2019 בחישוב שנתי.
יצוא הסחורות לארצות האיחוד האירופי עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-0.9% בחישוב שנתי. זאת, בהמשך לעלייה של 27.3% דצמבר 2018 – פברואר 2019. מתחילת השנה עלה בעיקר היצוא לממלכה המאוחדת, לספרד ולפולין.
יצוא הסחורות לארצות הברית עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-2.8% בחישוב שנתי. זאת בהמשך לעלייה של 4.0% דצמבר 2018 – פברואר 2019. יצוא הסחורות לארצות אסיה עלה ב-23.5% בחישוב שנתי במרץ -מאי 2019 (עלייה של 1.8% בממוצע לחודש). זאת, לאחר ירידה של 8.2% דצמבר 2018 – פברואר 2019. מתחילת השנה עלה בעיקר היצוא להודו, לטייוון ולתאילנד.
יצוא הסחורות לקבוצת יתר ארצות העולם ירד ב-3.8% בחישוב שנתי בשלושת החודשים האחרונים. זאת, בהמשך לירידה של 12.3% דצמבר 2018 – פברואר 2019. מתחילת השנה ירד בעיקר היצוא למולדובה, לארגנטינה ולניגריה.
עוד מאמרים
רפורמת היבוא ‘מה שטוב לאירופה טוב לישראל’ צוברת תאוצה ב-2025
90% מהיבואנים בתחום התקינה והתמרוקים ויותר מ-60% בתחום המזון מתכננים להשתמש ברפורמת היבוא ‘מה שטוב לאירופה טוב לישראל’ כבר ב-2025. משרד הכלכלה והתעשייה מפרסם היום את תוצאות הסקר שנערך בקרב מאות יבואנים, כהיערכות לכניסת רפורמת היבוא ‘מה שטוב לאירופה טוב לישראל’ לתוקף החל מה-1 בינואר 2025. מהסקר עולה כי רוב היבואנים צופים כי ינצלו את מסלולי הרפורמה כבר ברבעון הראשון של השנה החל מתאריך 29.12.24
יבוא מוצרים בתקינה לפי צו יבוא חופשי
צו יבוא חופשי צו יבוא חופשי נחקק מכוח פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל”ט-1979. על פי הפקודה ככלל כל מוצר המיובא לישראל דורש רישיון או אישור. צו יבוא חופשי, התשע”ד-2014 הינו דבר חקיקה בו מרוכזות דרישות רגולטוריות טכניות בהן חייבים לעמוד מוצרים מיובאים מסוימים בשלב שחרורם מהמכס. מנוע צו יבוא חופשי מאפשר לערוך חיפוש בצו על פי מספר פרט מכס מלא/תיאור הטובין/גורם מטפל ומאפשר צפייה בדרישות נוספות ליבוא
רפורמת ״מה שטוב לאירופה – טוב לישראל״ נכנסה לתוקף
https://youtu.be/04wdz5eKb0Y?si=ZFCxIB9kWqX-3hQi הרפורמה נועדה לבטל את הבירוקרטיה העודפת בכניסת מוצרים לישראל, להקל על היבואנים, להכניס לשוק מגוון רחב של מוצרים במחירים שונים ולייצר תחרות שתביא להוזלה ביוקר המחייה, ולכניסת יבואנים חדשים, ישירים ומקבילים, תוך ביטול השליטה של המונופולים. יום ד’, ה-1 בינואר, נכנסה לתוקף רפורמת “מה שטוב לאירופה – טוב לישראל”, הרפורמה הכלכלית הגדולה ביותר ב-40 השנים האחרונות, אותה הוביל שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת. השר
נמל חיפה: סכסוך עבודה בסקטור מנהלי העבודה
לטענת ההסתדרות העילה להכרזת סכסוך העבודה הינו מבוי סתום במו״מ להתייעלות בסקטור מנהלי העבודה, וכן ניהול מו״מ בחוסר תום לב לאור דרישות מאוחרות וחזרה מהסכמות מצד המעסיק. הסכסוך נוגע ל-25 עובדי הסקטור בנמל והם יוכלו לשבות החל מה-8 בינואר. ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה בסקטור מנהלי העבודה בנמל חיפה. הסכסוך נוגע ל-25 עובדי הסקטור בנמל והם יוכלו לשבות החל מה-8 בינואר. לטענת ההסתדרות העילה להכרזת